ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2020 נובמבר 530 ידע למידע 27

בערעורים דנן, טענה כי קרסו חברות קבלן ממבקשי המקלט). 40%- רבות שהעסיקו כ המערערות, שהן מעסיקות של עובדים זרים בתחומים שונים העלו כמה טענות וביניהן כי העובדים יוצאי סודן ואריתריאה עובדים ממילא בעבודות שישראלים לא עובדים בהם, כך שהתכלית של תמריץ להעסקת עובדים ישראלים ממילא לא מתקיימת וכי המדיניות של הממשלה מביאה לכך שעסקים נמנעים מלהעסיק עובדים מסתננים. אחת מהמערערות שהיא חברת סיעוד טענה כי אין היגיון בהטלת ההיטל -80% מאחר שממילא המדינה מממנת מבתי האבות הסיעודיים. התמחור 75% של השתתפות המדינה בעלות הטיפול לא הביא בחשבון את ההיטל. במסגרת ערעור מס נוסף התקבלה טענת אחת המערערות שהיא חברת טקסטיל כי לעניין הטלת ההיטל אין צידוק להבחין בין עובד זר חוקי בענף התעשייה לבין עובד זר שהוא מסתנן. בית המשפט המחוזי קבע כי אם המסתננים נחשבים "עובדים זרים" לצורך הטלת ההיטל על פי הלכת סעד, הרי יש לראותם גם כ"עובדים זרים" לצורך קביעת שיעור ההיטל. בית המשפט אמנם אינו סבור שניתן לראות במסתננים העובדים בענף התעשייה, כמועסקים בענף לפי "היתר" במובנו המקורי של חוק עובדים זרים, אך עם זאת, למדיניות אי האכיפה כלפי עובדים מסתננים קיימת משמעות משפטית ומעשית שלא ניתן להתעלם ממנה. פקיד השומה הגיש ערעור על החלטה זו תוך שטען כי לשונו ותכליתו (א) לחוק הבראת הכלכלה, 45 של סעיף

חוקי לעובד מסתנן בכל הקשור לעבודה בענף מועדף. לא ניתן לראות בעובדים המסתננים עובדים זרים לצורך הטלת ההיטל, ומצד שני לא להשית עליהם את החריגים וההקלות לעניין ההיטל.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

עסקינן בשישה ערעורים מאוחדים שעניינם המשותף נוגע לחובת תשלום היטל עובדים זרים, מכוח חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2003 והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים (להלן ובהתאמה: 2003- ), התשס"ג 2004- ו "ההיטל" או "חוק ההבראה"). סעיף (א) לחוק ההבראה מטיל אפוא היטל 45 על מעסיקים בגין העסקתם של "עובדים זרים" לצד היטל מופחת על ענפים מסוימים (להלן: "הענפים המועדפים"). ההיטל מכוח חוק הבראת הכלכלה הוא אחד הכלים לייקור עלויות עובדים זרים, כדי להפוך את העסקתם לבלתי כדאית למעסיקים. בעניין סעד קיבל בית משפט זה את עמדתה של המדינה והשווה את דינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים, בכל הנוגע לחובת תשלום ההיטל שחל על מעסיקיהם. ההלכה שנפסקה בעניין סעד הביאה להוצאת שומות לאלפי עסקים בארץ בסכומים נכבדים מאוד, רטרואקטיבית למספר שנות מס. נטען כי שומות אלה הביאו לקריסה של מאות עסקים בתחומי הניקיון, המסעדנות והמלונאות (קו לעובד, שביקשה להצטרף כידיד בית המשפט