ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

2020 ספטמבר 528 ידע למידע 113

מיסוי בין-לאומי

סוגיית זיכוי ממס זר בעת סיווג הכנסה באופן שונה בין המדינות עו"ד דני פינק

במדינת המושב אשר לא הייתה מביאה לניכוי במקור אילו מדינת המקור הייתה מסווגת כך את ההכנסה).

כידוע, פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") מיישמת את שיטת הסלים בכל הנוגע לזיכוי מסי חוץ. המונח "הכנסות מוגדר 199 חוץ ממקור פלוני" שבסעיף כהכנסות חוץ המסווגות לפי מקורות 2 ההכנסה, שבעיקרם מנויים בסעיפים ובחלק ה' לפקודה. נשאלת השאלה האם מס זר ששולם במדינות אמנה הוא בר זיכוי בישראל, כאשר בחו"ל הכנסה מסווגת באופן שונה מאשר בישראל. בהקשר זה יש להבחין בין שני מצבים: המצב הראשון הוא שאין חולק כי למדינת האמנה יש זכות למסות את ההכנסה שהופקה בתחומה (בדרך כלל זה המצב בכל הנוגע להכנסות מדיווידנד, ריבית ותמלוגים). המצב השני הוא שקיימת מחלוקת באשר לסיווג שיש ליתן להכנסה במדינת המקור עצמה ובהתאם גם לזכויות המיסוי שלה (למשל – מכירת נכס לא מוחשי המסווגת כתמלוג במדינת המקור החייב בניכוי במקור, וכמכירה מוחלטת

מאמר זה עוסק במצב הראשון שתואר.

לפי פרשנות דווקנית היה נטען כי נדרש שהסיווג במדינת המקור יהיה זהה לסיווג בישראל (כדי שהמס הזר והמס הישראלי יהיו "באותו סל") ולא יינתן זיכוי אם הסיווג בחו"ל שונה. פרשנות זו ראויה להידחות, שכן התוצאה הישירה שלה היא כפל מס בגין אותה הכנסה. ניקח לדוגמה מקרה שבו תושב ישראל מחזיק בחברה פולנית עם עודפים, ואותה חברה פותחת בהליך של פירוק. למיטב ידיעתנו, בפולין חלוקת העודפים לבעלי המניות אגב פירוק תסווג כהכנסה מדיווידנד ולפיכך ינוכה מס במקור בפולין (בהתאם לשיעורי הניכוי הכלולים באמנה). לפקודה הדן בפירוק 93 בישראל, לפי סעיף חברה, הכנסה זו מסווגת כרווח הון.

WWW.AHEC-TAX.CO.IL הכותב - ממשרד ארצי חיבה אלמקייס כהן פתרונות מיסוי בע"מ