ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

41

2020 יוני 525 ידע למידע

לנישום גם אם השתהתה בהוצאתה כמעט עד תום תקופת ההתיישנות. עם זאת, יש משמעות לעיתוי של הפעלת הסמכות על ידי רשות המס כלפי הנישום. הפעלת סמכות בסמיכות רבה לתום תקופת ההתיישנות יש בה כדי להוות סממן לאיכות שיקול הדעת שהופעל טרם קבלת החלטה על פתיחת שומה והוצאת השומה. החלטת הרפרנט המקצועי התקבלה בסמיכות רבה - רבה מדי - לתום התקופה שבה רשאי היה הוא להפעיל את סמכותו לפקודה. סמיכות זמנים 147 לפי סעיף זו מולידה את המסקנה המתבקשת, כי החלטת הרפרנט המקצועי נעשתה בחיפזון ולא באופן מעמיק. סד הזמנים למתן ההחלטה לפתיחת השומה ולהוצאת שומות בצו בעקבותיה - בניגוד להנחיות סמנכ"לית שומה וביקורת בעניין - הוביל למקבץ של פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם התנהלות שלטונית ראויה וסבירה ועם מתן זכות טיעון הולמת. קיימת נפקות משמעותית לידיעתו של נישום על מהות הדיון אליו הוא מוזמן. וללא ספק שקיים הבדל משמעותי בין זימון לדיון סתם לבין זימון לשימוע לפני פתיחת שומות בהסכם. על כן, כבר בהזמנת המערער לדיון נפל פגם משמעותי ששלל את יכולתו של המערער להיערך לקראת שימוע לפתיחת הסכם השומה ופגם משמעותית בזכות הטיעון שלו ואף אינה עולה בקנה אחד עם הוראותיו של חוזר וגם ה"שימוע" עצמו לא נעשה 4/2000 מ"ה לפי כללי הדין. יש ממש בטענות המערער כלפי הרפרנט המקצועי וכלפי נציגי המשיב

147 בהסכם, הכלל הוא כי השימוש בסעיף לפקודה ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. הפסיקה דנה בשאלה האם די ב"טעות" כדי להצדיק את הפעלת הסמכות לפי סעיף לפקודה והכירה במידה מצומצמת 147 באפשרות של פתיחת שומה בהסכם בשל טעות מהותית. אולם, לא דין טעות בהיסח דעת כדין טעות בשיקול הדעת, כך שזו שהאחרונה עלולה לקשור את הרשות בהחלטתה. סמכות המנהל לעיין מחדש בהחלטת פקיד שומה, אינה מאיינת את הסתמכות הנישום על השומה שיצאה. על המשיב להרים את הנטל להוכיח כי הפעיל כדין את הסמכות לפתוח את השומה בהסכם וכי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את פתיחת הסכם השומה. תימוכין לכך אפשר גם המנחה 4/2000 למצוא בחוזר מס הכנסה בעניין זה. לא מצאתי ממש בטענת המערער לפיה היה על המשיב לפעול להארכת תקופת ההתיישנות בשנה נוספת ובמסגרת זו לפעול להוצאת שומה למערער או לבטל את הסכם השומה. האמצעי שעמד לרשות המשיב על פי הדין לפתיחת הסכם השומה לפקודה. 147 הוא הכלי המשפטי שבסעיף טענת שיהוי אינה יכולה לעמוד לנישום, בנסיבות בהן הופעלה על ידי רשות המס הסמכות הנתונה לה על פי דין במסגרת המועד הקבוע בדין, במובן זה שלא ניתן להחיל את תוצאת השיהוי - קרי: לקבוע כי קיימת מניעות לרשות המס מהוצאת שומה