ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה שאלות ותשובות

166 2020 אפריל 523 ידע למידע

עבור מעסיק ישראלי היא על ישראל. תמיכה לעמדה זו יכולה להימצא בפסק דין ע"מ הוא הסדר מיסוי כולל 102 שוחט נ' פ"ש צפת, אשר קבע למשל שסעיף 55937-01-17 וממצה אשר לא מאפשר הטלת מס מכוח סעיפים אחרים דוגמת סעיפי החיוב במס על דיווידנד על שיעוריהם הנמוכים. קביעה זו של פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי אינה נקיה מספקות ויש עמדות נוגדות אפשריות. מנגד, במקרים שבהם תושב חוץ שעבד בחו"ל והגיע לישראל והפך לתושב ישראל (לא תושב חוזר ותיק או תושב חוזר, כלומר ללא זכות להטבות מס) וקיבל הפרשי שכר או הפרשי בונוס עבור עבודתו בחו"ל כאשר כבר הפך לתושב ישראל, טענה רשות המסים בישראל כי יש לה זכות מיסוי להכנסה זו מן הטעם שאירוע המס בגינה (שהוא אירוע על בסיס מזומן לאור עסקינן בהכנסת עבודה), התרחש כשהנישום כבר היה תושב ישראל ). על פי לוגיקה דומה ניתן לטעון ולומר שלרשות המיסים אין 2873/16 (ראו החלטת מיסוי זכות להטיל מס על מימוש האופציות כשבזמן המימוש מדובר בתושב חוץ, המפיק הכנסת עבודה כשאינו מבצע עבודה בפועל בישראל. למרות טענה שובת לב זו, יש לציין כי בניגוד למקרה של הגעה לישראל וקיום זכות מיסוי על הפרשי שכר ששולמו בעבור עבודת עבר בחו"ל מכוח תושבות מקומית, בענייננו גם אם תמה התושבות הישראלית, זכות המיסוי לכאורה עדיין קיימת למדינת ישראל בשל ביצוע העבודה בישראל עבור מעביד ישראלי אשר תמורתה משולמת במקרה לאחר מעבר לתושבות חוץ, כאשר האמנה מאפשרת הטלת מס ישראלי על הכנסת עבודה של תושב מקסיקו בשל עבודה בישראל עבור מעסיק ישראלי. אם קיימת פוזיציה ולפיה אכן אין זכות מיסוי לישראל על הרווח ממימוש האופציה למניה א לפחות על רכיב רווח 100 בשל המעבר לתושבות זרה, יש לבחון האם יש תחולה לסעיף ההון (הוא לא אמור לחול על רכיב הכנסת העבודה). לסיכום – יש לפנות לעורך דין מתחום המס לשם בחינת פוזיציות בנושא.