ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין מאמרים

60 2020 פברואר 521 ידע למידע

אסכם: לגישתי ראוי לפרש את סעיף וכן כל חקיקה לחוק מיסוי מקרקעין 47 (ההדגשה אינה העוסקת בסוגיה דומה במקור), על פי העקרונות הבאים: . הכלל: ברירת המחדל לבחינת החבות 1 במס שבח היא כי הנישום ניכה את מלוא הסכומים הניתנים לניכוי כפחת מהכנסתו החייבת בגין המקרקעין במס הכנסה. כנגזר מכך נקודת המוצא היא כי יש להפחית את מלוא סכומי הפחת משווי הרכישה בעת חישוב מס השבח. . החריג לכלל: נישום שדיווח כדין על 2 הכנסותיו ושילם את המס המתחייב, ואשר יעמוד בנטל להוכיח כי נמנע במסגרתם מניכוי מלוא הסכומים הניתנים לניכוי כפחת מהכנסתו החייבת במס הכנסה, זכאי לכך שסכומי הפחת שלא נוכו כאמור לא יתווספו לחישוב השבח (דהיינו, לא יופחתו משווי הרכישה). . הגבלת תחולת החריג: נישום אשר לא 3 דיווח כדין על הכנסתו החייבת במס הכנסה, וכתוצאה מכך גם לא ניכה בדיווחיו פחת באופן מלא או חלקי, בין אם לא חויב במס הכנסה בגין ההכנסות שלא דווחו ובין אם נערכה לו שומה על (וברור שבחישוב ידי מנהל המיסוי בגינן ההכנסה החייבת ינוכה הפחת – הערה אינו רשאי , שלנו מתוך המשך הפסק) להעלותטענה כי לא נוכו מלוא הסכומים הניתנים לניכוי כפחת מהכנסתו החייבת, ועל כן יש להפחית לגביו בכל

נוכה – כל אלה עלולים להביא לכפל מס, ויש להימנע מכך. ● ● סוגיות מקבילות לשאלה נשוא הפסק הן: ● ● האם בעניין מקרקעין ניתן להוסיף לשווי הרכישה הוצאה שניתן היה לנכותה בעבר ולא נעשה כן? ● ● האם יש לנכות מיתרת המחיר המקורי של נכס שאינו מקרקעין פחת שניתן היה לנכותו בעבר ולא נוכה (עסקת רווח הון)? ● ● האם בעניין נכס שאינו מקרקעין, לכל הללו לא ניתנה תשובה מפורשת בפסק, אך ברור מהסיכום לפסק כי הכרעת הדין חלה גם עליהן (ראו להלן). ● ● המילים "הניתנים לניכוי" יכולות להתפרש – אף כי באופן דחוק יותר – כ"נוכו בפועל". ● ● הפסיקות בעניין שמשון וברמן – נכונות! (אין לנכות פחת משווי הרכישה אם הוכח שהפחת לא נוכה בפועל בעבר.) ● ● אין לאמץ גישה ולפיה יש להבחין בין פחת שלא נוכה בפועל מחמת טעות לבין אי ניכוי בכוונת מכוון. תופחת הוצאה שניתן היה לנכותה בעבר ולא נעשה כן מרווח ההון בעת המכירה, לעניין חישוב מס רווחי הון?