ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

54 2020 פברואר 521 ידע למידע

בענייננו טענו המערערים כי "שגה בית המשפט בפסילת הטענה המבקשת להשוות את שיעורי הרווח הגולמי המוצגים בדיווחיה ובשומת המשיב אל מול הרווח הגולמי המדווח והמקובל בענף העיסוק של החברה. המדובר בנתונים רלוונטיים ומרכזיים ביותר אשר להם כוח, חשיבות ומשקל גבוהים בחקר האמת ובגביית מס אמת, ומשכך היה על בית משפט קמא לדחות את בקשת המשיב למחיקת הטענה וחוות הדעת. ודוק: אין מחלוקת כי טענות באשר לרווח הגולמי הבלתי סביר שיוצרת השומה נטענו גם נטענו, והן למעשה מקור כל הדיונים (גם התחשיב שערך המשיב לקביעת השומה, ונחשף במסגרת גילוי מסמכים הוא תחשיב של הרווח הגולמי של החברה). המחלוקת היא האם במסגרת בדיקת סבירות הרווח הגולמי נטענו טענות המבקשות להשוות אותו על-פי פרמטרים חיצוניים, או שמא התבקשה בחינתו רק בהסתמך על נתונים פנימיים כגון הפרויקטים שהחברה ביצעה וכיוב'". בית המשפט העליון על ידי כבוד השופט גרוסקופף התיר את בקשת הערעור ואף קיבל את טענות המערערים. בית המשפט הביא בחשבון לזכותהמערעריםאתהעובדה כי הטענות הועלו כבר בשלבים מוקדמים בהזדמנויות שונות ויש להניח שהמשיב היה מודע לקיומן ואף בשלב הערעור בפני בית המשפט המחוזי, ופקיד השומה לא התנגד להן בשלבים מוקדמים אלו. ולדברי השופט: "משמצאתי כי המשיב היה מודע לקיומן של הטענות בעניין הרווח הגולמי

בית המשפט טענות לשם בירור מס אמת, בכפוף לכך שאפשרות זו לא תנוצל לרעה, בנתון לשיקול דעת הערכאה הדיונית, וכי טענות המבקשת בעניין שלפנינו אינן אלא "התפרצות לדלת פתוחה". ואכן, בית משפט זה פסק זה מכבר כי בדונו בערעור מס, יושב בית המשפט המחוזי לא רק כמכריע בסכסוך בין שני בעלי דין כבערעור אזרחי רגיל, אלא שמוטלת עליו חובה לוודא שהשומה תהא שומת אמת (ע"א מלכוב נ' פקיד השומה, תל-אביב, 495/63 ".)686 ,683 )2( פ"ד יח עמדה זו, המתירה הצגת מלוא התמונה העובדתית לשם בירור מס אמת, כשהיא בגדר הסבירות ולא באה כניצול לרעה, היא העמדה השולטת בנוגע לעיקרון סופיות הדיון זה עשרות שנים. זכורים היטב דבריו של כב' השופט ברנזון ואזכוריהם הרבים :))477 3 ) ששון נ' קדמה פד (כ 189/66 (ע"א "הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות", וכן דבריו של כב' השופט זילברג :337) בטאן נ' זאבי פד (יט 507/64 בע"א "'כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל-הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית- המשפט ייענה לו'"