ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2019 דצמבר 519 ידע למידע 39

מגורים" ראוי שיעשה בחקיקה ולא בדרך של פרשנות יצירתית על ידי בית המשפט. לעומת זאת, מאחר שעניינם של בני הזוג שטיין שונה מעניין גיא, ולא נמצא פגם בהתנהלותם ובתום ליבם, וכן הוכח כי הרשויות השלימו עם השימוש בדירה למגורים ולא אכפו כל שינוי בנוגע לכך, נקבע כי אין להפעיל בעניינם את הכלל של "אין חוטא יוצא נשכר", ולפיכך יש להעניק להם את ההטבה המבוקשת. יצוין כי השופט קירש בעמדת המיעוט, סבר כי הנכס הנדון כלל אינו מהווה "דירה" לצורכי חוק מיסוי מקרקעין, בשל ייעודו התכנוני. לפי שיטתו, מבחן הייעוד התכנוני הוא מבחן עצמאי בהגדרת "דירת מגורים" ועל כן כל דירה שייעודה התכנוני אינו למגורים אינה יכולה להיחשב "דירת מגורים" כמשמעותה בחוק. נאמן לשיטתו קבע השופט קירש כי אין בעצם השימוש למגורים במשך עשרות שנים כדי לשנות מסקנה זו, וכך גם לגבי עצם קיום המתקנים הדרושים למגורים. כמו כן, השופט קירש לא נתן משקל בהחלטתו לתום ליבם של הרוכשים במועד רכישת הדירה, או לעובדה שבמשך עשרות שנים רשויות התכנון ועיריית תל אביב השלימו עם השימוש למגורים בנכס.

לעומת זאת, בני הזוג שטיין רכשו דירה , ושילמו בגינה מס 1992 בתל אביב בשנת רכישה לפי מדרגות מס הרכישה המוקנות ל"דירת מגורים". הדירה הכילה את כלל המתקנים הדרושים למגורים, ובני הזוג עשו שימוש למגורים בדירה במשך יותר שנה למגורי בני המשפחה, ולאחר 20- מ מכן השכירו את הדירה למגורים. משבאו בני הזוג למכור את הדירה, גילה הרוכש בבדיקה שערך,כי על פי היתר 1945 הבנייה ההיסטורי של הדירה משנת יעוד הדירה היה למחסן וחדר הסקה – עובדה שלא הייתה ידועה לבני הזוג כל השנים. הוכח כי חרף היתר היסטורי זה, הדירה נרשמה בטאבו כדירת מגורים, כי העירייה גבתה כל השנים ארנונת מגורים בגין השימוש בדירה, ואף לא רשמה הערת אזהרה בטאבו על שימוש חורג, ולא הפעילה כל אמצעי אכיפה כנגד שימוש זה. בשל קיומו של היתר הבנייה ההיסטורי האמור, ביקשה רשות המסים לשלול מבני הזוג, עת מכרו את הדירה, את הטבת מס השבח המוקנית ל"דירת מגורים". בית המשפט המחוזי דחה בדעת רוב את עמדת רשות המסים, לפיה כל פגם תכנוני מוציא את הנכס מהגדרת "דירת מגורים". לפי עמדת הרוב, קביעת מבחן הייעוד התכנוני כמבחן עצמאי להגדרת "דירת