ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין שאלות ותשובות

2019 אוקטובר 517 ידע למידע 171

בהוצאה נוספת בגובה הגידול בהון העצמי, כפול העלייה במדד. אלא שלכאורה נישומים המחזיקים ברכוש קבוע היו עלולים לקבל 'מגן מס' כפול. זאת מכיוון שבמכירת נכסים החייבים במס רווח הון לפי חלק ה' לפקודת מס הכנסה, או במכירת מקרקעין החייבים במס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין, מחשבים את הרווח לאחר הצמדת העלות ההיסטורית לעליית המדד. ש"ח, והנכס היחיד שברשותה הוא רכוש 100 לצורך הדוגמה נניח חברה בעלת הון עצמי של . לפי חוק התיאומים 50%- ש"ח. נניח כעת שהמדד עלה באותה שנה ב 100 קבוע שעלותו ). אלא שכשתמכור החברה =100X50%( ש"ח 50 תוכר לחברה הוצאה נוספת בסכום של ש"ח, המהווה מגן מס נוסף על 50 את הרכוש הקבוע, יוכר לחברה רווח אינפלציוני בסך אותה עליית המדד. בכדי לפתור בעיה זו, נקבע בחוק התיאומים שמסכום ההוצאה שתוכר לחברה, תקוזז הכנסה בגובה עלות הרכוש הקבוע כפול עליית המדד. בנטו תוכר לחברה הוצאה בשיעור עליית המדד רק על ההון העצמי בניכוי עלות הרכוש הקבוע. ככל שהרכוש הקבוע גדל, כך יקטן מגן המס המוענק לחברה לפי חוק התיאומים, ובמקרים בהם הרכוש הקבוע גבוה מההון העצמי, תוכר לחברה הכנסה בגובה ההפרש כפול שיעור עליית המדד. לאחר מספר שנים בהם שיעור האינפלציה בישראל ירד לרמות חד ספרתיות, לא היה עוד . גם כיום ניתן עדיין לקבל מכוח 31/12/2007 צורך בחוק התיאומים, והחוק בוטל ביום החוק ניכוי נוסף בשל פחת על הרכוש הקבוע שנרכש לפני ביטולו בתנאים מסויימים. בחזרה לנתוני השאלה הנישום מעוניין לשנות רטרואקטיבית את סיווג הנכס ממלאי לרכוש קבוע, בכדי להימנע מביצוע שינוי ייעוד כעת לפי שווי שוק נוכחי. מס הכנסה צודק בטענתו, ולפיה אם היה הנכס מוגדר כרכוש קבוע בעת רכישתו, היה הנישום נאלץ להכיר באותן שנים בהכנסה נוספת בגובה עלות הרכוש הקבוע כפול שיעור עליית המדד. ייתכן והרצון להימנע מחיובי מס נוספים, היה המניע לאותה "טעות חשבונאית" שסיווגה את הנכס כמלאי ולא כרכוש קבוע. להרחבה בעניין שינוי יעוד של מלאי לרכוש קבוע, ורכוש קבוע למלאי, ניתן לעיין בשני .2018 , ובחודש יוני 2017 מאמרים שפורסמו כאן בחשבים בירחון לחודש יוני