ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

82 2019 אוגוסט 515 ידע למידע

לבחון כראוי את נכונות מצגיו של הנציג, ואת כשרות פעולתו בשם קבלני המשנה הנטענים, והדברים חמורים עוד יותר, בהינתן כי פעלה מולו בנוגע לתשעה קבלני משנה לפחות במהלך התקופה המדוברת. מכל מקום, עצם הוצאת החשבוניות לכאורה שלא כדין, כעולה מן התשתית הראייתית הנרחבת שבבסיס ההחלטות, מקימה כאמור חזקה שלפיה המערערת ניכתה את מס התשומות, ביודעה כי היא עושה כן על פי חשבוניות שהוצאו שלא כדין, ועליה כאמור, הנטל לסתור את החזקה. המערערת נמנעה מלהעיד את מנהלת החשבונות אשר טיפלה בענייניה במשרד רואי החשבון, אף על פי שלכאורה, לא עמדה בפניה כל מניעה להעידה. נקבע כי הימנעות זו לא רק שנזקפת לחובתה במאזן הראיות, אלא מותירה את טענתה לעניין עצם בדיקת תקינות המסמכים ולעניין טיב הבדיקה נטולת בסיס ראייתי. המערערת לא העידה אף לא אחד מלקוחותיה כדי להוכיח כי אכן סיפקה את השירותים לאותם לקוחות, וכי על כן נדרשה לשכור את שירותיהם של קבלני המשנה. גם מחדל זה יש לזקוף לחובתה במישור האמור. יש לזקוף לחובת המערערת, את הימנעותה מהעדת אחד מבעליה שלא הייתה כל מניעה להעידו. יש לזקוף לחובת המערערת גם את אי העדת עובד המערערת, אחיו של הנציג, אשר יכול היה אולי לשפוך אור על טיב הקשר עם אחיו, וכן את אי העדת מי מיתר עובדי החברה. מכאן כי המערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא סתרה את החזקה, כמו גם המסקנה המסתברת כי פעלה ביודעין ולכל הפחות בעצימת

כל אמצעי סביר לוודא הוצאת החשבונית כדין וזיהוי מוציא החשבונית, וכי לא היה יכול לגלות את הפגם באמצעים סבירים. בשונה מן האמור נפסק, לעניין הפעלת סמכות מנהל מע"מ, להטיל על עוסק "כפל מס" וקנס מנהלי בגין ניכוי מס תשומות, על פי חשבונית שהוצאה שלא כדין, כי המבחן הנכון הוא מבחן סובייקטיבי הבוחן את מודעות העוסק לכך שהחשבונית הוצאה שלא כדין. עם זאת נפסק כי בהינתן שהחשבונית שעל פיה נוכה מס התשומות הוצאה שלא כדין, מוחזק העוסק כמי שידע על כך, ועל כן רובץ על כתפיו הנטל להפריך חזקה זו ולהראות כי לא הייתה לו מודעות לכך שהחשבונית הוצאה שלא כדין. לעניין המבחן הסובייקטיבי האמור חל העיקרון לפיו אדם ש"עצם את עיניו" נוכח התנהגות או נסיבות חשודות, ונמנע מלבררן, ייראה כמי שהיה מודע לפסול שבהתנהגות או בנסיבות האמורות, וכאשר מדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין, על העוסק לשכנע כי נקט פעולות של ממש כדי להסיר את החשדות ולוודא את תקינות החשבוניות. נקבע כי הראיות המנהליות שעליהן נשענו החלטות מנהל מע"מ, מבססות את ההחלטות לרבות הקביעה כי מדובר בחשבוניות שלא הוצאו כדין, ואף את המסקנה המסתברת כי המערערת פעלה ביודעין או לכל הפחות תוך עצימת עיניים לנוכח המצב הבעייתי שבו פעל מולה הנציג (ככל שאכן קיבלה שירותי אספקת כוח אדם, ממנו או באמצעותו). זאת כאשר מן הראיות עולה כי המערערת בחרה שלא