ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2019 אוגוסט 515 ידע למידע 63

כשלשון החוק ברורה וחד משמעית, כמו גם כוונת המחוקק, אזי לא אמורה להתעורר מחלוקת. ואולם, כשהחוק מנוסח בצורה לא מושלמת, הפרשנות נדרשת לבחון אותו סובייקטיבית לפי תכלית החקיקה - ואז גם יכולה לעתים לחרוג מלשונו הדווקנית. אם גם תכלית החקיקה אינה ברורה, רק אז תועדף פרשנותו של הנישום ותאומץ הדרך המיטיבה עמו. משום כך, כיוון שתכלית החקיקה הייתה להקל על היחיד שהמס שמוטל עליו פרוגרסיבי, ובכך להקטין את "אפקט הדחיסה", יש לחרוג מלשון החוק שאמנם מכלילה את ההוראה גם על חברות (ובכך יש להצביע על כשל של מנסח החוק) ולקבוע שהמטרה הייתה להטיב רק עם יחיד בשר ודם. שופטי ההרכב הסכימו על התוצאה אולם לא הסכימו לכל דרך הניתוח של כב' השופט שטיין שביקש ליישם פרשנות רב- תכליתית. לגישתם, פרשנות תכליתית כמו זו הנהוגה נותנת מענה לסוגיות מעין אלה, וממילא לטענתם ברוב המקרים הפרשנות מיטיבה עם הנישום דווקא. סוף דבר על אף שהפרשנות הדווקנית של הוראות החוק תמכה במשיבים, בית המשפט אימץ את טענות המדינה ועל דרך הפרשנות התכליתית קיבל את הערעור והפך את החלטתה של ועדת הערר. בנסיבות העניין העקרוני שנדון לא ניתן צו להוצאות.

26.5% שקדמה לה) עמד מס החברות על שנכללות בבקשת 2013-2012 בעוד בשנים בלבד, 25% הפריסה, עמד מס החברות על כך שתוצאת אישור הבקשה לפריסה היה מפחית את המס הנדרש בגין המכירות בהפרש שבין מס החברות באותן שנים. לפי עמדת המדינה, זכות הפריסה נתונה רק לאדם בשר ודם, לאור בחינת התכלית הכלכלית של הזכאות לפריסה ועל תנאי מימושה אשר נקבעו בסעיפי משנה (א) ) לחוק מס שבח. 1 א(ה 48 ו-(ב) של סעיף החברות הגישו השגה על החלטת מנהל מסמ"ק אולם ההשגה נדחתה ולכן הגישו ערר לוועדת הערר שקיבלה את בקשת החברה, החלטה שהובילה להגשת ערעור זה של המדינה לבית המשפט העליון. הכרעת בית המשפט בית המשפט התייחס ל"אפקט הדחיסה" לפיו חיוב שנוצר לאורך שנים (כמו רווח הון) נדחס כולו אל תוך שנת המימוש בלבד. הזכאות לפריסה נועדה למתן אפקט זה שיוצר עיוות מיסויי רק אצל יחידים ולא אצל חברות, לאור זאת שמס החברות הוא קבוע ואחיד ואינו פרוגרסיבי כמו אצל יחיד ואין בשינוי גובה מס החברות מעת לעת לשנות עובדה זו. בית המשפט גם הצביע על העובדה שמס החברות הוא מעין מקדמה במיסוי דו-שלבי כיוון שהעברת הכנסות מהחברה לבעלי מניותיה מחייב הליך מיסוי נוסף אצל בעל המניות עצמו המושך מהחברה דיווידנד וכו'. בית המשפט התייחס בהרחבה לדרך הפרשנות של חוקי המס בשלושה מצבים:

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online