ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

38 2019 אוגוסט 515 ידע למידע

שנועדו להבטיח את השמירה על אינטרס הלקוח. המנגנונים שנקבעו בחוק נועדו להבטיח שהלקוח יוכל לשקול את כדאיות ההשקעה, להבטיח ודאות ביחס לתנאי ההסכמה בין הלקוח לבין מי שמנהל עבורו את השקעותיו ולקבוע את היקף שיקול הדעת המוענק למנהל תיק ההשקעות. היעדר ההסדרה בכתב של הקשר בין היועץ לבין התובע גרמה לאי-וודאות באשר לתנאי ניהול ההשקעות. כתוצאה מכך יכול היה היועץ לנהל את השקעותיו של התובע ברמת סיכון שעשויה להיות מעבר לרמת הסיכון שהתובע היה מעוניין בה. כמו כן, התנאת שכרו של היועץ השפיעה אף היא על אופן הפעולה שלו בניהול התיקים. מכאן כי הפרותיו של היועץ את הוראות חוק הייעוץ מהוות הפרה שיטתית שהתבצעה לאורך תקופה ארוכה וחשפה את התובע לסיכונים אותם ביקש המחוקק למנוע. עם זאת, נקבע כי התובע צריך היה להבין לפחות משלב מסוים ואילך, כי הוא שם את כספו על קרן הצבי. היה עליו לחדול מלתת אמון ביועץ ולהורות לו להפסיק לבצע פעולות בחשבונו. משהתובע לא עשה כן במשך תקופה ארוכה, גם כאשר היה כבר ער לנזקים שהיועץ גרם לו, יש לזקוף .30% לחובתו אשם תורם בשיעור של . התביעה נגד היועץ התקבלה לסיכום, נקבע כי היועץ יפצה את התובע בסכום של מנזקיו 70% ש"ח (סכום המהווה 1,421,000 ש"ח). 2,030,000- של התובע אשר הוערכו ב התביעה כנגד אחיו של היועץ נדחתה.

בחוק הייעוץ וידיעתו של היועץ אודותיהן, היועץ ניהל את תיק ההשקעות של התובע תוך הפרתן: הוא לא ערך עם התובע הסכם בכתב בטרם ההתקשרות, וודאי שלא הסדיר בכתב ובבירור את צרכי התובע ואת היקף שיקול הדעת המוקנה לו בפעולותיו בחשבון. זאת ועוד, נפסק כי היועץ אף לא עמד בנטל שמוטל עליו ולא הוכיח כי הוא יידע את התובע על כך שהוא פועל בהיעדר רישיון. אכן, התובע אישר בחקירתו כי הוא מעולם לא שאל את היועץ האם יש לו רישיון, וכי היועץ מעולם לא אמר לו כי יש לו רישיון. כן אישר התובע בחקירתו כי ייתכן ובשלב מסוים אמר לו היועץ כי באפשרותו לנהל מספר מסוים של תיקים בלבד. יחד עם זאת, בכך לא יצא היועץ ידי חובתו. זאת משום שבהתאם להוראות חוק הייעוץ, לא התובע היה זה שצריך לברר מול היועץ את סוגיית תוקפו של הרישיון. היועץ הוא שהיה חייב מכוח החוק ליידע את התובע כי הוא פועל בהיעדר רישיון, ליידע אותו אודות הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון ולציין בפניו האם יש לו ביטוח. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי התובע הוכיח את יסודותיה של עוולת הפרת החובה החקוקה ומשכך, היועץ חייב לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב הפרת הוראות חוק הייעוץ. נקבע כי הנזק שנגרם לתובע הוא מסוג הנזקים הכלולים במתחם הסיכון שהמחוקק ביקש למנוע כאשר הוא חוקק את חוק הייעוץ. במסגרת חוק הייעוץ ביקש המחוקק לקבוע נורמות התנהגות