ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2019 יולי 514 ידע למידע 41

ביניהם מיום נישואיהם. אין ממש בטענה ולפיה הסכם הממון לא התייחס להפרדה רכושית של יתר רכושם של העוררים. ההסכם לא חייב לכלול את כל הרכוש של בני הזוג. החשבונות בדירת העוררת היו על שמה בלבד ובנותיה כינו את דירתה הדירה של אימא ואת דירת העורר הדירה של אבא. בדירתה לא נערכו שיפוצים משמעותיים והמעט שנעשה היה במתנה לעוררת מאביה. דירת העורר יועדה למדור עבור העורר במקרה של כשל הנישואין וכדי להבטיח את עתידו מאחר שידע שאין לו זכויות בדירת העוררת. המנהל טען כי במקרה הרלוונטי נחתם הסכם הממון יום אחד לפני רכישת הדירה המשותפת וניתן לו תוקף רק לאחר רכישת הדירה. הסכם הממון הוא פוזיטיבי רק בנוגע לשני פרטי רכוש - דירת העורר ודירת העוררת. עוד נטען כי דמי השכירות מדירת העורר מופקדים בחשבון המשותף של העוררים ומכלול נסיבות החיים של העוררים מלמד כי לא התקיים התנאי של הפרדה רכושית. בית המשפט קבע: כב' השופטת ע' הוד פסקה כי המחלוקת במקרה דנן היא בשאלה אם העורר זכאי לשיעורי המס המופחתים שנקבעו לבעל דירה יחידה אף שכאמור העורר מתגורר ולמעלה 1984 בדירת העוררת החל משנת משלושים שנים. עמדת העוררים היא כי מדובר בדירה המצויה בבעלותה של העוררת וכי אין לראות בעורר בעלים של הדירה על אף חזקת התא המשפחתי.

מאביה לפני נישואיה לעורר. הדירה נותרה בבעלותה המלאה והבלעדית של העוררת (להלן: "דירת העוררת"). העוררת ובתה מנישואיה הראשונים מתגוררות בדירת . העורר מתגורר 1983 העוררת מאוגוסט בדירה מאז המועד שבו נישאו. לעורר דירת ונותרה 1973 מגורים אשר נרכשה בשנת בבעלותו הבלעדית והמלאה. דירת העורר מעולם לא שימשה למגורי המשפחה והיא . העורר הצהיר על 2015 נמכרה במהלך יוני כוונתו למכור את הדירה שבבעלותו ועל כן ביקש כי יראו אותו כמי שזכאי לחישוב מס רכישה בשיעור של דירת מגורים יחידה. כרתו העוררים 2015 במהלך חודש יוני הסכם ממון שבמסגרתו נשמרה הפרדה רכושית ביחס לנכסים לפני ובמהלך הנישואים. על פי הנטען, ההפרדה בהתאם להסכם משקפת נאמנה את הנהוג בפועל ממועד נישואיהם של העוררים. יום למחרת הסכם הממון רכשו העוררים דירת מגורים משותפת ראשונה ויחידה. העוררים דיווחו למנהל על אודות רכישת הדירה. הוגשו שתי שומות נפרדות - האחת, עם שיעורי מס רגילים החלים על רוכש דירת מגורים וזאת ביחס לחלקה של העוררת. האחרת, על פי שיעור המס המופחתים החלים על רוכש דירה יחידה וזאת ביחס לחלקו של העורר. המנהל דחה את השומה העצמית והוציא שומה אחת משותפת. העוררים טענו כי הם מצויים בתקופה של שינויים משמעותיים בחייהם כמפורט בהודעת הערר. לפיכך החליטו לעשות סדר בנכסיהם ולהעלות על הכתב את ההסכם שמעגן את ההבנות והנוהג שהיו קיימים