מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 7

הושקעו בהכשרת עובדים חרדים, אבל מעט מאוד במעסיקים עצמם", היא אומרת. "הקו־ שי מתחיל בשאלות בסיסיות: איך בכלל מגי־ עים למועמדים חרדים? איך מראיינים אותם כך שיוכלו להבליט את החוזקות שלהם? ואיך מגיבים לבקשות יומיומיות כמו זמן תפילה בלי שזה ייתפס כדרישה חריגה? כדי שהשילוב יצ־ ליח, המעסיקים חייבים לקבל כלים – מהגיוס ועד לניהול צוות רב-תרבותי ושימור עובדים". לדבריה, החסמים אצל המעסיקים נובעים לעיתים מתפיסות שגויות. "בסקרים שערכנו מצאנו שרוב המעסיקים אומרים שהם מוכ־ מא־ 2/3 נים להעסיק חרדים, אבל פחות מ מינים שגם שאר המנהלים יסכימו לכך. יש גם מי שחושבים שחרדים נמנעים מעבודה קשה, וזה כמובן רחוק מהמציאות. התוצאה היא פערי ציפיות שצריך לגשר עליהם כבר בשלב ההכשרה". הפתרון, מבחינתה, הוא עבודה צמודה עם החברות. "אנחנו מפעילים מסלולים שונים: החל מליווי אסטרטגי להנהלות, דרך הכש־ רות לצוותי גיוס ועד ימי עיון חווייתיים. המנה־ לים פוגשים מועמדים חרדים, שומעים את "כשעובד חרדי מרגיש שרואים תהל זימן: אותו ומבינים את הקשיים, הוא יישאר לטווח ארוך. מבחינת המעסיקים זה חוסך תחלופה יקרה, מבטיח יציבות ומכניס עובדים מחויבים באמת"

עיקר – צורך אדיר בידיים עובדות. כאן בדיוק נכנס השידוך החדש בין החרדים לענף, דוד יהלומי מרצה לכיתת הכשרה של עובדים חרדים

עסוקה. ברגע שהוקם קורס מנהלי עבודה, זו הייתה קפיצת מדרגה. תוך תקופה קצרה אפשר להגיע למקצוע מכובד עם הכנסה יפה, והקורסים הראשונים הראו אחוזי השמה מעולים". מעבר להישגים המיידיים, אייזלר מצביעה על מגמה רחבה יותר: "תמיד היה עניין של המגזר החרדי בענף הבנייה, בעיקר בקרב הקהילות החסידיות, והיום אנחנו רואים שה־ מעגל הזה מתרחב גם לקבוצות אחרות. עבור רבים מהם, הכניסה לענף אינה צעד זמני אלא מסלול שמאפשר לבנות קריירה יציבה. האחוזים של ההישארות גבוהים מאוד, ויותר ויותר חרדים מגלים שהענף הזה הוא בית מקצועי אמיתי לטווח ארוך" עבור אייזלר, הסיפור חורג הרבה מעבר לשאלות של תעסוקה ופרנסה. היא רואה את המהלך כגשר שמחבר בין קהילות בישראל: "בימים של קיטוב חברתי משמעותי, מקום העבודה הוא כמעט המקום היחיד שבו חר־ דים וחילונים נפגשים באופן יומיומי. שם נוצ־ רת היכרות אמיתית, אדם מול אדם, וזה המ־ קום שבו אפשר לצמצם את הפערים". פוקוס על המעסיקים עם הזמן התברר כי הכשרות מקצועיות לבדן אינן מספיקות. כאן נכנס לתמונה מיזם בשיתוף 2000 "הביזנס" של עמותת ציונות ארגון הג'וינט, הקואליציה להעסקת חרדים והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל. תהל זימן, מנהלת המיזם, מובילה את המה־ לך שמכוון לא פחות למעסיקים מאשר לעוב־ דים עצמם. "מה שראינו הוא שהרבה מאוד משאבים

שהולך ומתרחב בקצב מסחרר. מחזון אל תרומה בשטח

כדי להתמודד עם האתגר הזה, נדרשה יוזמה מחוץ לקופסה. וגם הפעם, כמו בכל דבר טוב, זה התחיל בחזון משותף: קבוצת קרנות ותורמים פרטיים שזיהו את הפוטנ־ ציאל והבינו כי שילוב חרדים בשוק העבודה, ובמיוחד בענף הבנייה – הוא לא רק הזדמנות כלכלית אלא גם משימה חברתית-לאומית. מתוך הכרה בכך שהמדינה לבדה לא תוכל לפתור את הפערים, הם התאגדו לראשו־ נה ופיתחו מודלים שמסתכלים בו-זמנית על שלושת הצירים הקריטיים – העובדים, המע־ סיקים וגופי ההכשרה. הקואליציה לתעסוקת חרדים נולדה לפני כשמונה שנים, ביוזמת קבוצת פילנתרופים שנענתה לקריאתו של נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין. באותם ימים רוב הדיון הציבורי עסק בהנגשת מסלולים אקדמיים לחרדים, אך הקואליציה בחרה להביט דווקא בכיוון אחר: מחקר מקיף שהזמינה חשף כי הפתרון טמון בהכשרות מקצועיות שמותאמות ישי־ רות לצורכי השוק, ובעיקר לצורכי המעסיקים בענפים שסובלים ממחסור כרוני בכוח אדם. חביבה אייזלר, שניהלה את הקואליציה עד לאחרונה, מתארת: "אי אפשר לדבר על חר־ דים כמקשה אחת – יש קהילות שונות, דינמי־ קות שונות והרבה מורכבויות; אבל מה שהיה ברור לנו מהיום הראשון הוא שצריך להנגיש מקצועות אמיתיים לחברה החרדית, ולא לש־ לוח אותם להכשרות כלליות שלא יובילו לת־

תהל זימן, מנהלת מיזם הביזנס

25