מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 7

2,000 70 % 57 % 30 % מהם כבר שובצו בעבודה אצל מעסיקים מהפונים להכשרות בענף בשנה האחרונה הם חרדים. בעוד שיעורם באוכלוסייה בלבד. 13% הכללית עומד על במספר החרדים שהצטרפו אליו. בשנה הראשונה לפעילות הממוקדת בענף הבנייה נרשמה עלייה של כ עובדים חדשים נמצאים כיום בהכשרות מקצועיות בענף הבנייה

האחרונה הם חרדים – בעוד שיעורם בלבד. 13% באוכלוסייה הכללית עומד על • בשנה הראשונה לפעילות הממוקדת במ־ 30%- בענף הבנייה נרשמה עלייה של כ ספר החרדים שהצטרפו אליו. דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, אשר יוזמת ומובילה בשנים האחרונות את מיזם ההכשרות לעוב־ דים ישראלים, בהם מהמגזר החרדי, חיילים משוחררים ומילואימניקים, בני מיעוטים ועוד, מרחיב: "שילוב חרדים בענף הבנייה והת־ שתיות הוא לא רק מהלך תעסוקתי. מדובר במשימה לאומית-חברתית ממדרגה ראשו־ נה, בה משולבים אלפי חרדים בענף. המשי־ מה הלאומית, אותה הציבה הקרן כיעד אס־ טרטגי, היא להכשיר בשנים הקרובות אלפי חרדים נוספים לענף, שעבורם זה כרטיס כני־ סה להשתלבות בקהילה, להשתכרות גבוהה ולתרומה למשק בישראל״. יהלומי מסכם במבט לעתיד: "בעיניי, היום שבו נראה חרדים משתלבים בענף הבנייה באופן טבעי – לא ככותרת בעיתון אלא כחלק בלתי נפרד מהיומיום – יהיה היום שבו נדע שהצלחנו. זה לא רק חזון, אלא יעד שאנחנו עובדים עליו בפועל: בניית מסלולי הכשרה מותאמים, ליווי שיטתי של החברות וקביעת סטנדרטים מקצועיים שיבטיחו שהשילוב ייש־ מר לאורך זמן. שילוב חרדים בבנייה הוא לא רק מענה למחסור בעובדים, אלא השקעה בחוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל לשנים קדימה". יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואס־ טרטגיה בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, מוסיפה: "אחרי ניסיונות רבים בש־ נים האחרונות, נדמה שהצלחנו לפצח את הנוסחה: עבודה משותפת של הממשלה, גו־ פים אזרחיים, ארגוני הכשרה וכמובן המעסי־ קים עצמם. מלחמת חרבות ברזל חידדה את הצורך בהגדלת ההכשרות ושילוב אוכלוסיות חדשות, והחברה החרדית הייתה בין הראשו־ נות להירתם. הפעם הם נכנסו לא רק כעוב־ דים כלליים, אלא גם לתחומי הליבה – במק־

הסיפורים שלהם, מתנסים בסימולציות ומ־ נהלים דיון פתוח על הדילמות מהשטח. ברגע שזה קורה המחסומים נמסים. פתאום זה לא נושא תיאורטי, אלא אנשים בשר ודם עם רצו־ נות ויכולות". המיזם גם יצר רשת קשרים שוטפת בין החברות לבין ארגוני תעסוקה חרדיים: קבו־ צות וואטס-אפ שמחברות ביקוש והיצע בזמן אמת, חיבורים ישירים למועמדים ופתרון די־ למות ניהוליות בשטח. "כשעובד חרדי מר־ גיש שרואים אותו ומבינים את הקשיים, הוא יישאר לטווח ארוך. מבחינת המעסיקים זה חוסך תחלופה יקרה, מבטיח יציבות ומכניס עובדים מחויבים באמת", היא אומרת. כשזימן מתבקשת להסתכל קדימה, היא מתארת חזון רחב: "אני רואה עתיד שבו נו־ כחות חרדים בענף היא חלק טבעי מהנוף – לא פרויקט חברתי, אלא שגרה. הצלחה תי־ מדד כשנראה אותם בכל הרצף: מהנדסים, מנהלי פרויקטים, מנהלי עבודה, טכנאים ובעלי מקצועות רטובים. ביום שבו מנהל עבודה חרדי ייחשב לדבר שבשגרה, נדע שהצלחנו". הנתונים מדברים מאחורי הסיפורים האישיים והחזון החברתי מסתתרים גם נתונים מרשימים. במשך שנים ניסיונות לשלב חרדים בענף הבנייה נתקלו בקשיים ובחסמים, אולם מאז שהחלה הפעי־ לות הממוקדת של הג'וינט, הקואליציה, הקרן – 2000 לעידוד ענף הבנייה ועמותת ציונות נרשם שינוי מהותי. השילוב של הכשרות מק־ צועיות מותאמות, עבודה ישירה עם המעסי־ קים וליווי מתמשך הוליד נתונים שלא נראו בעבר בענף. עובדים ישראלים חדשים הוכ־ 2,000- • כ שרו בזמן המלחמה על ידי הקרן לעידוד ופי־ תוח ענף הבנייה בישראל, בהכשרות מק־ צועיות )מרביתן במקצועות הליבה( בענף מהם כבר שובצו בעבודה 70%- הבנייה. כ אצל מעסיקים. מהפונים להכשרות בענף בשנה 57% •

צועות הרטובים ובמוקדי הביצוע המרכזיים של הענף". הפסיפס האנושי באתרי הבנייה כך נבנית בהדרגה מציאות חדשה בענף שנמצא בלב חיי היומיום בישראל. פועלים ומ־ נהלים חרדים, חילונים, עולים חדשים ועובדים ערבים – כולם לובשים אפודים זוהרים ונפגשים באותם אתרים, סביב אותה מטרה: להקים את הבניינים שיאכלסו את ישראל של מחר. ולכן, אולי הגיע הזמן לומר בפה מלא: זה כבר לא מוזר לראות מנהל עבודה חרדי באתר בנייה. זה פשוט חלק מהנוף.

26