מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 7

סיפורים מהשטח

רק עובדים יוצאי צבא. "ידעתי שאני רוצה לקחת חבר'ה משלנו, ללמד אותם מקצוע ולהפוך אותם לאנשי מקצוע אמיתיים", הוא מספר. השבעה באוקטובר טרף את הקלפים: כל שמונת עובדיו גויסו, חלקם נפצעו, וחלק איבדו את דרכם. במקום להישבר, סרוסי פנה לסקריסבסקי – מפקדו לשעבר בצבא – והשניים הקימו יחד את העמותה.

אל הדברים מצטרפת יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה בקרן: "כבר שנים שלא ראינו התגייסות ורצון של חיילים משוחררים להצטרף לענף כפי שאנו חווים בשנה וחצי האחרונות, מאז השבעה באוקטובר. דרך מערך ההכשרות וההש־ מה שאנו מובילים, הם נכנסים לעולם מק־ צועי מתפתח עם אופק קריירה משמעותי,

מהרי בירה מצנחנים לעוזר בטיחות

מקריית מלאכי, 36 מהרי בירה, בן שירת בצנחנים וממשיך לשרת במי־ . לאחר חיפוש שינוי 55 לואים בחטיבה בקריירה, מצא את דרכו לענף הבנייה. "הגעתי ללא רקע וידע מועט, אך עם רצון ומוטיבציה ללמוד את התחום, ולכן עשיתי קורס עוזרי בטיחות. הקורס חשף בפניי עולמות חדשים ומאתגרים, במה־ לכו גם הבנתי שזה המקום הנכון עבורי. היום אני אחראי על בטיחות באתר, ואני קם כל בוקר בתחושת שליחות". המעבר לא היה קל – הצעות עבודה רחוקות, שיקולי נסיעות ושכר. אבל דרך הקרן הוא מצא את דרכו לרגבים מקבו־ צת רמי צרפתי, ומשם העתיד נראה מב־ טיח. "אני רוצה להתקדם לתפקידי ניהול, לעשות קורס מנהלי עבודה. אני רואה את עצמי בענף הזה לאורך שנים". הוא אומר בביטחון.

החזון שלהם פשוט אך עוצמתי: לא עוד מועדפת זמנית, אלא קור־ סים מקצועיים ברמה גבוהה, במי־ מון מלא, שמוציאים את הבוגרים עם תעודת הסמכה מוכרת ויכולת אמיתית להשתלב בשוק העבו־ דה. "אנחנו לא סתם עוד קורס", אומר סקריסבסקי. "התלמידים לומדים חודשיים וחצי כמעט בלי עיוני, הכול עבודה מעשית. בסוף הם עוברים מבחן ומקב־ לים תעודה מחברת מזרח תיכון – הסטנדרט הגבוה ביותר ברי־

ובכך גם תורמים לבניית המדי־ נה וגם בונים לעצמם עתיד יציב ומבטיח". מנכ"ל הקרן, דוד יהלומי, מסכם: "אירועי השבעה באוקטובר חשפו את החשיבות הרבה של בניית חוסן לאומי גם בענף הב־ נייה והתשתיות. כיום ישנה הבנה ברורה שהעתיד של הבנייה בי־ שראל חייב להתבסס על עבודה ישראלית מקצועית ויציבה. הקרן כבר הכשירה אלפי עובדים יש־ ראלים בשנים האחרונות. שילב־

דוד יהלומי, מנכ"ל "הייתה היענות הקרן: ערה מאוד לשלב הראשון של ההכשרות. אני מרגיש שאנחנו עושים כאן היסטוריה"

תוך. כבר מהיום הראשון הם מוכנים לשטח". התגובות מדברות בעד עצמן: מחזורי ההכשרה הראשונים כבר שולבו בעבודה, חלקם כשכירים, אחרים כעצמאיים. חלקם אפילו בחרו לשלם מכיסם על קורסים נוס־ פים כדי להתמקצע עוד. "מי שמסיים אצל־ נו הופך לאיש מקצוע אמיתי", אומר סרוסי. "אנחנו מלווים אותם גם אחרי הקורס – שי־ חות שבועיות, פרויקטים לבוגרים, משפחה של ממש". החזון קדימה כבר מתרחב: בית ספר גדול לכל מקצועות התשתיות – מים, ביוב, פלדה, מסגרות וכלי צמ"ה. "אנחנו רוצים להקים קמפוס שייתן מענה לכל התחום הזה", אומר סרוסי בהתלהבות. לוחמים שבונים את הארץ דרך המשבר שהפך להזדמנות, הח־ זון הלאומי, היוזמות האישיות וההצלחות בשטח – מתגלה כאן תמונה רחבה של מציאות חדשה. חיילי מילואים וחיילים משו־

נו בתוכניות הלימוד את הטכנולוגיות המת־ קדמות ביותר: בינה מלאכותית, בנייה ירוקה ובטיחות – תוך התחייבות לשכר התחלתי ממוצע מהגבוהים במשק. לא כל הצעירים הולכים להייטק, ובענף הבנייה מחכה להם עבודה מאתגרת, חדשנית ומתגמלת. הייתה היענות עצומה לשלב הראשון, ואני מרגיש שאנחנו עושים כאן היסטוריה". יוזמה שנולדה מכאב באותה שבת שחורה בחודש אוקטובר איבד יהונתן סקריסבסקי את אביו, 2023 רודי, שנרצח במושב אוהד. שותפו לדרך, איציק סרוסי, איבד שני עובדים בנובה ואחיו נפצע קשה בלחימה בבית חנון. מתוך השבר הזה, נולדה יוזמה יוצאת דופן: עמותת "בש־ ביל הבית", שמטרתה לשקם חיילי מילואים דרך עבודה בענף הבנייה, ולהחזיר גאווה לע־ בודה ישראלית. סרוסי, רתך צנרת מדרום הר חברון, ניהל לפני המלחמה עסק קטן שבו הקפיד להעסיק

חררים לא חוזרים מהחזית רק עם זיכרונות קרב, אלא גם עם החלטה: לקחת חלק פעיל בבנייה של ישראל. הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה ביש־ ראל, בשיתוף עם שאר הגורמים, מחברת את כל החוטים יחד, ומראה איך ההכשרות, ההשמות והליווי הופכים חלומות למציאות, ומייצרים תעסוקה גאה, יציבה ומשמעותית. זו ההוכחה שגם אחרי הימים הקשים ביותר, אפשר לבנות עתיד חזק, עצמאי וישראלי יותר.

21

צילום: לע"מ