מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 7

מיליארד שקל( – ותורם 500 ) 22%- – כ מיליארד שקל 90- ל 80 לאוצר המדינה בין מתקציב המדינה. 16%- בשנה, יותר מ במילים אחרות: כל פגיעה בענף הזה היא פגיעה ישירה בצמיחה, בהכנסות המדי־ נה ובכיס של כל אזרח. ואכן, מאז השבעה , ההפסד 2025 ועד תחילת 2023 באוקטובר מיליארד שקל. 130 המצטבר עומד על מעל יהלומי מתרגם את זה לשפה שכל אחד שקל הפסד לכל אזרח 23,400 מבין: "זה – מתינוק שנולד אתמול ועד פנסיונר ותיק. אף אחד לא מרגיש את זה ביום-יום, אבל בסוף זה חוזר אלינו בצורה של מיסוי גבוה יותר, קיצוצים בתקציבים ועליית מחירים". בעיני יהלומי, השאלה איננה אם ענף הב־ נייה יתאושש – אלא איך וכמה מהר. "הילו־ דה בישראל היא מהגבוהות בעולם", הוא אלף 200- אומר, "אנחנו מוסיפים קרוב ל איש לאוכלוסייה בכל שנה – לידות ועלייה. 100 המשמעות פשוטה: נדרשות כאן לפחות אלף דירות חדשות מדי שנה, בלי קשר למי־ תון, מלחמה או משבר. זה כולל כמובן את ברוח התקופה, יהלומי מרבה להשת־ מש במונחים מעולם הביטחון כדי להסביר את חומרת המשבר בענף. מבחינתו, מה שקרה מאז השבעה באוקטובר אינו פחות ממלחמה כלכלית. "במלחמה, אם צריך להביא תחמושת מארצות הברית, היא מגי־ עה תוך ימים", הוא אומר. "אז למה כשמ־ דובר בעובדים זרים, שהם כח הייצור של ענף הבנייה, הכול נגרר חודשים ארוכים? יום לא מביאים 90 איך יכול להיות שבתוך אלף עובדים? הפתרון היה ברור, ההיצע 90 קיים – רק שהמדינה לא ביצעה". לדבריו, המחסור החמור בכוח אדם הוא אלף 100- הגורם המרכזי למשבר הנוכחי: כ עובדים נעלמו מהענף בשבעה באוקטובר – פלסטינים שלא נכנסו, עובדים זרים שבר־ חו ולא חזרו. רק חצי שנה לאחר מכן, במרץ כל התשתיות הישירות והעקיפות". בנייה היא ביטחון לאומי

צילום: הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה

65 , קיבלה הממשלה החלטה להביא 2024 אלף עובדים זרים חדשים לענף הבנייה, אבל בפועל מספר העובדים שהגיעו היה קטן ואיטי". הוא מתאר את הענף כמו מפעל ענק לייצור בניינים ותשתיות – מפעל שהמכונות שלו הן הידיים העובדות. כשהמפעל הזה אלף עובדים בבת אחת, אין פלא 100 מאבד שהתפוקה קורסת. "זה לא חוסר טכנולוגיה או חומרי גלם – זה פשוט מחסור בידיים עו־ בדות; וכשאין ידיים – אין ייצור, אין פריון, אין הכנסות למדינה". מנקודת המבט של יהלומי, הטעות של המדינה היא לחשוב שחוסן לאומי נמדד רק ביכולת הצבאית. "חוסן לאומי זה גם קורת גג לאזרח, זה גם תשתיות תחבורה, זה גם יציבות כלכלית. כשאין דירות, כשה־ פרויקטים נעצרים, כשמחירי הדיור מזנקים – זה פוגע לא פחות באיכות החיים ובחוסן "לא צריך לחכות לעתיד רחוק של רובוטים ומדפסות תלת-ממד. אפשר כבר עכשיו לבנות מהר יותר, בזול יותר ובצורה חכמה יותר"

החברתי שלנו. מי שלא מבין את זה, לא מבין מהו חוסן לאומי במובן הרחב". מקריסה לצמיחה בשלושה מהלכים אחרי שהוא מציב את גודל המחדל ומ־ סביר למה מדובר במלחמה כלכלית לכל דבר, יהלומי לא נשאר רק עם ביקורת. בי־ דיו שלושה פתרונות ברורים – מיידי, בינו־ ני וארוך טווח – שלדבריו יכולים להפוך את המשבר להזדמנות. "הפתרונות קיימים על המדף, צריך רק לקבל החלטות ולבצע", הוא אומר. המהלך הראשון עובדים זרים כאן ועכשיו המסר של יהלומי ברור: הפתרון למש־ בר כוח האדם קיים, פשוט ובר ביצוע – לה־ ביא עובדים זרים מיידית ובקנה מידה רחב. "אין שום מגבלה אמיתית", הוא מדגיש. "יש מאות אלפי עובדים בעולם שמוכנים להגיע לישראל, ושכר העבודה כאן גבוה פי שלו־ שה מאשר בדובאי. הבעיה לא בהיצע, אלא בבירוקרטיה שלנו". לדבריו, המדינה הת־ מהמהה חודשים ארוכים בקבלת החלטות

14