מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 7

ד

המספרים שמספרים את הסיפור

– אפשר עדיין למנוע 2023 בעה באוקטובר את ההחרפה. הוא מסביר. "אסטרטגיית המ־ ניעה היא לא רק לטווח הארוך, אלא גם בתוך המשבר עצמו". 12 הדוגמה שהוא מביא היא מעולם הביטחון: מיליארד 5 ימי המלחמה עם איראן עלו למדינה ; 86% – שקל בעלות היירוטים. שיעור ההצלחה מיליארד שקל; 10 – הנזק מהטילים שכן פגעו אם לא היו יירוטים, ההערכה היא שהנזק היה מיליארד. "כלומר, השקעת חמישה 70- ל 50 בין מיליארד – חסכת שישים", אומר יהלומי, "וזה עוד לפני שדיברנו על חיי אדם". מנקודת המבט שלו, זהו בדיוק ההבדל התפיסתי: כשמדובר בהצלת חיים – המדינה משקיעה, גם אם העלות עצומה. אבל כשמ־ דובר באיכות החיים ובתשתית הכלכלית של המדינה – ההשקעה נעצרת. יהלומי מדגיש כי מעבר לדיור, הענף נושא על גבו גם את פרויקטי התשתיות הגדולים ביותר בתולדות המדינה – ובראשם המטרו, מיליארד שקל, ועם 200- שהיקפו מוערך בכ מיליארד. 500- המיזמים הנלווים מתקרב ל "אי-אפשר לדבר על עתיד המדינה ושיפור חיי האזרחים בלי לדבר על בנייה ותשתיות", מדגיש יהלומי. "זה לא מותרות – זה עצם קיומנו כאן". לכן, הקריאה שלו לממשלה נחרצת: "גם בדיור ותשתיות חייבים להשקיע, כי זו בסופו של דבר איכות החיים של האזרחים והבסיס לצמיחה של המשק. אין סיבה להפסיד מאות מיליארדים כשאפשר להפוך אותם לרווחים בהשקעה יחסית קטנה". המספרים שמספרים את הסיפור הנתונים שדוד יהלומי שולף בקלילות מהזיכרון מציירים תמונה חדה: ענף הב־ נייה והתשתיות הוא לא עוד סקטור במשק, אלא מנוע צמיחה קריטי. התוצר הענפי מיליארד שקל 234- עמד על כ 2022 בשנת מהתוצר הלאומי הגולמי של 14% – כמעט טריליון. מדובר 1.7- ישראל, שהסתכם אז בכ בענף שמחזיק נתח עצום מאשראי המשק

וד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, רגיל לדבר במספרים גדולים – אבל המספרים שהוא מניח על

234 מיליארד שקל

התוצר הענפי 2022 בשנת עמד על כ-

השולחן בראיון הזה נשמעים כמעט בלתי נתפסים אפילו עבור אחד האנשים הבכירים מהתוצר הלאומי 14% בענף שמייצר כמעט הגולמי )תל"ג( של מדינת ישראל. "מאז השבעה באוקטובר הפסידה מדינת ישראל מיליארד שקל רק בגלל משבר כוח 130 מעל האדם בענף הבנייה התשתיות והשיפוצים", הוא קובע, ומרים גבה לנוכח העובדה שהצי־ בור לא מזדעזע מהנתון הזה כפי שהיה מזד־ עזע מנתון דומה בהקשר ביטחוני או בריאותי. התמיהה הזו מתחברת לתזה המרכזית של יהלומי: מדינת ישראל יודעת להשקיע סכו־ מי עתק ומשאבים אינסופיים כשמדובר בחיי אדם – כיפת ברזל, חץ, מערכות מתקדמות שמצילות חיים – אבל כשמדובר באיכות חיים ובבסיס הכלכלה, כלומר בענף הבנייה, היא מתנהלת כאילו אפשר להפסיד מיליארדים בלי שאף אחד ישלם את המחיר. "זו טעות תפיסתית עמוקה", הוא מסביר. "כי בסוף זה לא רק כסף – זה המסים שאנחנו משלמים, זה החינוך של הילדים שלנו, זה הבריאות שלנו. במילים אחרות, זו איכות החיים של כולנו". יהלומי משרטט גישה שהוא מכנה "אסט־ רטגיית המניעה": כמו ברפואה מונעת – על פיה עדיף להשקיע מראש כדי למנוע מח־ לות יקרות וכואבות בהמשך; כך גם בבנייה – השקעה בכוח אדם, בטכנולוגיה ובמדיניות נכונה הייתה יכולה למנוע הפסדים עצומים, להוזיל את מחירי הדיור ולשמור על צמיחת המשק; יהלומי מדגיש כי למרות שהמשבר הגדול ביותר במדינת ישראל כבר קרה בש־ דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל: "האסטרטגיה של הקרן פשוטה: להשקיע בעובדים, בטכנולוגיה, בענף – כדי שהמדינה תרוויח פי כמה"

14 %

מהתוצר הלאומי הגולמי של ישראל

טריליון שקל 1.7- שהסתכם בכ

500 מיליארד שקל

הענף מחזיק נתח עצום מאשראי המשק, כ

16 % 80-90 מתקציב המדינה תורם לאוצר המדינה מיליארד שקל בשנה

13