מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 2

לעצירת תהליך הבנייה: תכנון, חומרי גלם וכוח אדם. כלכלה מעגלית פועלת בשני ממדים לטובת הענף. ראשית, היא מצ י מצמת את הנזק לסביבה ושנית, היא מג י דילה את קיבולת הבנייה באמצעות ניצול טוב יותר של חומרי הגלם, כך שענף הב י נייה עושה פחות נזק כשנעשה שימוש בחו י מר ממוחזר. נוסיף לכך את החשיבות של התקנות לבנייה ירוקה, והנה אנו מקבלים תחום שלא ברור למה הוא לא מקבל יותר תשומת לב". הכנס לכלכלה מעגלית הכיל פאנלים והרצאות מרתקים עם בכירי ענף הבנייה והתשתיות ותחום הקיימות, בהשתתפות נציגים מקצועיים ונציגי ממשל כמכון הת י קנים, המשרד להגנת הסביבה, נציגי נתיבי תחבורה עירונית והמועצה לבנייה ירוקה. צביקה דוד, יושב ראש אגף תשתיות בה י תאחדות הקבלנים בוני הארץ, עוסק בת י , 2003 חום הסביבה והמחזור כבר משנת 2927 כאשר התגבשה החלטת הממשלה להסדרת הטיפול בפסולת בניין. לדבריו, 12 מאז ועד היום הוא ממחזר למעלה מ מיליון טון פסולת בנייה ומשווק אותם בחז י רה ליצרנים. בין חומרי הבנייה הממוחזרים

freepik: צילום

הממוחזרים תוך ניצול מיטבי של תרומתם לכלכלה המעגלית". ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי, התייחס להיקפי פסולת הב י נייה המיוצרת בשנה וציין כי בישראל יש יותר פסולת בנייה מפסולת ביתית: "בפו י

נים בוני הארץ ומבקר המדינה כי עד לשנת צ � יהיה מחסור בחצץ בשל סגירת מח 2025 בות בישראל, הרי שיהיה קשה להפיק בטון. ביחס להיקפי הבנייה הקיימים היום ביש י ו � יחידות דיור בשנה, ות 50,000 ראל, של כ - 60,000- כנית הממשלה להגיע לבנייה של כ

על אנחנו נמצאים במקום גרוע בטיפול בפסולת בנייה. אנ י חנו שומעים יותר על פסולת בנייה מאשר פסולת ביתית וע י דיין, יותר קל למחזר פסולת בניין. אנחנו בדרך להיות המ י ,OECD־ דינה הצפופה ביותר ב אבל הנושא הזה לא נמצא בראש סדר העדיפויות של מק י בלי ההחלטות. זה מדהים אותי.

יחידות בשנה, נראה כי לא מדו י בר במשימה קלה. מכאן, שעל

ד"ר גולוב: "אנחנו שומעים יותר על פסולת בנייה מפסולת ביתית, וקל יותר למחזר פסולת בנייה"

בהם נעשה שימוש חוזר הם אס י פלט מקורצף, חומרי מילוי, עוד י פי בטון, חול, גומי, צמיגים וזכו י כית. עם זאת, לדברי דוד, נדרש שיתוף פעולה עם הממשלה והרשויות להאצת פעילות המ י חזור וקידום ופיתוח הכלכלה המעגלית. "אני מצפה שהממשלה, מי שמקבלת את ההחלטה, תתיישר

כל הצדדים להרים את הכפפה ולנצל את החומרים הממוחזרים בצורה אופטימלית. זו הזדמנות לעשות זאת באופן מיידי ולא לח י כות. להנחות את כל חברות הבנייה והיז י

צביקה דוד: "אנחנו מגיעים למצב של 95%- מחזור כ מפסולת הבניין שמגיעה אלינו"

אני חושב שחייבים לדחוף את זה קדי י מה. בתהליך עיצוב העקרונות של כלכלה מעגלית יש לקבוע תוכנית מסגרת, כלים תומכים והנחיות ליישום כדי לוודא שה י עיקרון הנכון של מחזור ושימוש מחדש בחומרים, לא יבוא על חשבון בריאות בטיחות ואיכות הסביבה. זה התפקיד של התקינה. התקינה מלווה ומאפשרת את התהליך בצורה אופטימלית".

מים, מה עליהם לעשות כדי שה י תוכנית תצא לפועל. זה לא עניין

של כסף, אלא רגולציה תומכת ואזורי תע י שיה. הקבלנים תמיד נכונים לעשות שי י מוש בחומרים ממוחזרים, אך חייבת להיות הסדרה כוללת של תחום המחזור תוך גי י בוש מדיניות סדורה והורדה לשטח. למ י דינה תפקיד קריטי ביצירת דיון אמיתי וע י נייני שיוביל להטמעה ויישום של החומרים

גם היא לכיוון", אמר דוד מבעלי חברת 'צבי י קה ובני', "אנחנו מגיעים למצב של מחזור ח � מפסולת הבניין שמגיעה אלינו, וה 95% כ זרתו לאותם הלקוחות, כגון תערובת של בטון ממוחזר. עם זאת, המדינה לא הש י כילה להבין שניתן לעשות יותר בזמן קצר יותר. בהתחשב בצפי של התאחדות הקבל י

26