תרפיית מימדים | סיכום שיעורים שנה ג

2 . מח תיכון – אחראי על מידע חזותי ושמיעתי, הפרשת דופמין, תפקוד וקורדינציה מוטורית. קשור לחלק העליון של גזע המח. 3 . גזע המח האחורי – דרכו עוברים כל המסרים מהמח לחוט השדרה. תחנת ממסר. ולכן נקשר ל בעיות מטוריות, תחושתיות, מרכז הנשימה, לחץ דם, דופק, רפלקס הבליעה, תנועת הלשון , שרירי הפנים, תנועות העיניים והתרחבות האישונים בתגובה לאור. ההמשך שלו הא מח השדרה וממנו יוצאים עצבים לכל האיברים והוא האחראי על הרפלקסים. רפלקס– תגובה התנהגותית מיידית הנשלטת ע"י מח השדרה בלי התערבות של מח הגולגולת. מטרת המנגנון היא לחסוך את זמן העיבוד כדי להגיב מהר לסיטואציה מסוכנת. בשלב הינקות ישנם הרבה רפלקסים הישרדותיים שמאפשרים לתינוק להגיב באופן שאינו תלוי בלמידה. חלק מהרפלקסים המולדים משתלבים בהמשך במערכת העצבית של המח הגדול, וחלקם נעלמים ומדוכאים עם השנים. מערכת העצבים עובדת בשיטת ממסר של "כן" ו"לא" – להעביר את המסר או לא. ברפלקסים יש התפתחות של קשרים מורכבים ואז הפעילות או נמנעת או נחפפת לפעולות גבוהות יותר. רפלקס לא תקין אצל תינוק מעיד על ליקוי במערכת העצבים הכללית וזה יכול להתבטא בהמשך גם בלקויות למידה. לכן טיפול ברפלקסים אצל תינוק, שהם טיפולים קצרים יחסית, עשוי למנוע לקויות למידה עתידיות. 1 . רפלקס המצמוץ – מצמוץ בתגובה להבזק אור או משב רוח. הרפלקס אינו עובר הטמעה אלא מתפתח בבגרות לרמה רצונית , אך נשמר גם כרפלקס קבוע בעת זיהוי של איום או סכנה. 2 . רפלקס ההקאה – רפלקס קבוע שמשנה צורה בהמשך. אצל מבוגרים יופיע כתגובה להכנסת עצמים גדולים ללוע ובאכילה מופרזת. אצל תי נוקות מופעל באזור קדמי יותר ובמרכז הלשון, ומונע הכנסת עצמים כבר בקדמת הפה. כאשר תינוק לומד לאכול מוצקים הוא לומד לדכא את הרפלקס הזה ולכן הלמידה צריכה להיות הדרגתית כדי לאפשר לו להטמיע את הרפלקס בחלק האחורי של הלוע. תגובת ריפלוקס זו פקודת הוצאה שהבסיס שלה ה וא קושי לעכל / לקבל מציאות מסוימת. (אצל מבוגר קושי בעיכול יבוא לידי ביטוי באימפולסיביות, היעדר מחסומים, קושי לקבל, מי רמור וכו'. ) 3 . רפלקס הגישוש – הבסיס לאכילה רצונית, מתוך מקום מודע. ברמה התודעתית זהו אחד השלבים הראשונים של הפניית תשומת לב כשיש ליקוי ברפלקס הזה – כשהוא חלש או לא קיים בצורה קבועה נראה בהמשך קושי של מעקב עין אחר תנועות – לא תהיה הפניית תשומת לב ומעקב כלפי חפץ נע במרחב. הפרעת קשב בבסיס שלה זה חוסר הפניית תשומת לב. (אם הבעיה היא רק קשר עין עם אנשים לא נראה את הקושי כלפי חפצים) 4 . רפלקס מציצה / יניקה – תינוק מתחיל לינוק כשנכנסת לפיו פטמה. הרפלקס יהפוך לרצוני בגיל חודשיים. זהו רפלקס חשוב שיש בו תיאום של כמה רפלקסים במקביל – בליעה, מציצה ונשימה, ו כשקיים קושי באחד מהרפלקסים האלו (כאשר רפלקס הנשימה הוא בד"כ המורכב יותר לשילוב) נראה מצב שבו יעשה ניסיו ן לחסוך אנרגיה ולהנמיך את אחד מהרפלקסים כדי להפנות אנרגיה למאמץ הכולל של הקורדינציה. בהמשך, נראה ילד שמתקשה לשלב בין עשיה לנשימה ולכן מתקשה לכתוב. ילדים שמוצצים אצבע מונעים מהרפלקס להיטמע, הם ממשיכים לתחזק אותו לאורך זמן. ( אפשר גם לקשר זאת למטענים מול המ רידיאן הספציפי – אגודל כמייצג את מרידיאן הריאות והניסיון להתגבר על המטענים הטעונים שבו). 5 . רפלקס הלפיתה – כשמפעילים לחץ על כף היד של התינוק הוא יסגור אצבעות בצורה חזקה מספיק כדי שיהיה אפשר להרים אותו. רפלקס הלפיתה מעיד על טונוס שרירים תקין, עצבוב תקין של המו טוריקה. בשלב מסוים סביב גיל 3-6 חודשים הלפיתה תהפוך לרצונית וגם השליטה בשחרור. בנוסף תתפתח היכולת להפעיל אגודל מול אצבע ספציפית. התודעה מאחורי ליקוי ברפלקס זו תודעה של היאחזות במצב, כאשר אחיזה חזקה היא פקודת אחיזה בעודף ואחיזה חלשה/ לא קיימת היא פקודת אחיזה בחוסר. ליקוי ברפלקס הלפיתה בשילוב חוסר תיאום בין העיניים/ עין יד / אוזן יד / עשייה ונשימה – ימנע מהילד לכתוב. 6 . רפלקס הליכה – תינוק יבצע תנועות המחקות הליכה כשרגליו נוגעות במשטח . זה הבסיס לשיווי משקל ולהליכה בפועל כ אשר הרפלקס יהפוך בהמשך לרצוני. כשקיימת בעיה עצבית והבסיס הזה לא קיים הילד יתקשה בהליכה. בהקשר ללקויות למידה כשאין רפלקס הליכה נמצא פקודת סירוב – אנשים המסרבים להתקדם, יכול להתבטא בבעיות תקשורת ויכול בקשב וריכוז, לא כמהות הבעיה אלא כי הקשב הוא המנוע להתקדמות. 7 . רפלקס בבינסקי – בליטוף כף הרגל האצבעות נפרסות כמניפה. זהו הבסיס לעמידה. חשוב לוודא את דיכוי הרפלקס בהמשך כי ה משך קיומו ישפיע על שיווי המשק ל וההליכה. רפלקסים מתוך 70 רפלקסים מוכרים אנו נלמד על 11 רלוונטיים לנו: