תרפיית מימדים | סיכום שיעורים שנה ג

כשאדם בדיכאון מגיע אלינו נברר אם היו לו תקופות של מצב רוח מרומם מאוד, אם השתמש בסמים, אם אוהב סיכונים בתקופות ב חייו, ובמבדק שריר לבדוק אם אין סיפור של מאניה דפרסיה. ואם כן אז יש צורך בליווי רופא פסיכיאטר חוץ מהטיפול. אם זה סמים צריך לבדוק אם נרצה לטפל כי זה הופך את זה להרבה יותר מורכב. המצב בעולם: אחוזי הדיכאון עולים ועלו מאוד בעשורים האחרונים, בארץ 8% מהישראלים נו טלים תרופות לטיפול בדיכאון. (נתון מלפני המלחמה) והאחוזים גדלים בקצב מהיר. דיכאון רווח יותר אצל נשים מאשר גברים. יכול להיות גם אצל תינוקות בעיקר הם מפרידים אותם מהדמות המרכזית בחייהם, יכול להיות בתקופות של בתקופה של ילדות ובגרות, יכול להיצפות גם אצל בעלי חיים.

דיכאון מז'ורי (קליני)

דיכאון קשה, לא כולל אירוע של מאניה, כולל מצבי רוח ירודים מאוד בצורה משמעותית. מדובר בחוויה של ייאוש - עצב שהתפתח לייאוש. אם נרצה להגדיר ולנתח חוויה של דיכאון - עצבות שהייתה מספיק זמן כדי להתפתח לייאוש. הבעיה היא שלא טיפלו בעצב. וז ה שונה מצער (שקשור ללב, אובדן וכו').

צער הוא כאב - לא מביא לייאוש, עצב מביא לייאוש.

תסמינים:

o מצב רוח דיכאוני רוב היום, כמעט כל יום שדווח בדיווח עצמי (תחושת עצבות ריקנות או חוסר תקווה או נצפה על ידי אחרים) o צמצום בולט בעניין, הנאה בכל או כמעט כל פעילויות רוב היום (דיווח עצמי או על ידי אחרים) o ירידה משמעותית במשקל או אכילה מופרזת o נדודי שינה או יתר שינה כמעט כל יום o חסימה פסיכומוטורית או האטה מוטורית כמעט כל יום (נצפה על ידי אחרים או דיווח עצמי על תחושת חוסר מנוחה או האטה) o תשישות או חוסר אנרגיה כמעט כל יום o תחושת חוסר ערך או אשמה מוגזמת לא מותאמת (שיכולה להיות דלוזיה) כמעט כל יום. o צמצום היכולת להתרכז או לחשוב, או הססנות כמעט כל יום. o מחשבות חוזרות על מוות (לא רק פחד ממוות) רעיונות חוזרים על התאבדות בלי תכנון ספציפי או ניסיון התאבדות, או תכנון לבצע התאבדות. (זו הסיבה שלא נרצה ללוות מקרה כזה בלי ליווי רפואי) אם יש חשש הסכנה של מחשבות אובדניות לא נטפל בלי ליווי. כשאנו רואים תופעות כאלה כתוצאה מאובדן כל ההליך שונה לגמרי - נעשה הליך השלמה. הכאב שיש באובדן זה תגובה ולא מחלה. אפשר להקל על אדם שחווה אובדן, זה נורמלי אם אדם מ תאבל שנה, אך אם כמה שנים נצטרך להתערב מעבר, אך אובדן זה אובדן. לעצב\ צער יש מקום במצב זה ונצטרך ללמוד איך נכון לחוות את זה.

דיכאון קל יותר נקרא דיסתימיה –

הפרעת דיכאון מתמשך אבל קל יותר, מאוורר יותר.

נתייחס אליו כמו דיכאון מז'ורי, התסמינים מעטים יותר( 2 או יותר):

חוסר תיאבון או אכילה מופרזת

o

נדודי שינה או שנת יתר חוסר אנרגיה או עייפות

o

o

דימוי עצמי נמוך

o

קושי להתרכז או לקבל החלטות

o

תחושת חוסר תקווה

o

לעצב יש תפקיד: תכלית חיובית, עצב - מעצב את האדם אם מגיבים נכון העצב יסתלק אם לא הוא עלול להידרדר לייאוש המביא לדיכאון. חוויה שהיא כתוצאה מאירוע שלא היה במסלול שלנו הוא מכריח אותנו ללמוד את התמונה מחדש. אם נדע איך להשתמש בעצב ננצל אותו נכון, אם הוא ישאר ברקע ויכוון אותנו זה יכול להגיע לדיכאון. \ אם משהו העציב אותנו, לדוגמה הילד שלי היה אמור להתנהג כך והתנהג אחרת, הע צב אמור ללמד אותנו איך לקרוא את המפה אחרת. העצב יכריח אותו להתעסק עם זה ולהתייחס לזה מחדש. העצב קידם ועזר להתפתח - מצב בריא של עצב. כך אין מקום לייאוש ולדיכאון. כשיש עצב