תרפיית מימדים | סיכום שיעורים שנה ג

ילד יכול להתנהג כמו פגוע מוח כתוצאה מטראומה(!) כי יש פגיעה באזור מסוים במוח.

מטרה אופציונלית:

o " אני יודע לבצע פעולות של חיבור וחיסור הכפלה חילוק ובצורה נכונה ומדויקת"

המטרה הזו יכולה לגרום לאזור לחזור ולתפקד. אם התאים האלה מתייבשים המטרה הזו יכולה ליצור פיצוי בעזרת הפעלת משהו מקביל מאזור אחר. ויש אפשרות של תאים שיכולים להיווצר ולהחליף את מה שהתנוון.

דיסקלקוליה התפתחותית -

2 .

פקודת הפרדה / היפרדות . כמו בלקויות למידה נוספות, גם כאן נוכל להיפגש בפקודת הפרדה או היפרדות בשלושה מצבים שונים: 1 . ראשוני (מוטוריקה גסה) היפרדות של שתי ההמיספרות במוח. פחד שמונע את התאום בין שתי האונות. התוצאה תהיה בעיה שקשורה בכתיבת מספרים, מוטוריקה גסה שלא מאפשרת למוטוריקה העדינה להתפתח. 2 . היפרדות ברמת המוטוריקה העדינה (כמו בדיסגרפיה) 3 . היפרדות שמתמקדת באזורים במוח. תיאום של אז ורים במוח לא מתאפשר.

17% מהילדים עם דיסקלקוליה סובלים גם מדיסלקציה.

25% מהילדים שסובלים מדיסלקציה סובלים גם מקשב וריכוז והיפראקטיביות.

היבט נוסף - מתמטיקה הוא מקצוע רגיש יותר ממקצועות אחרים. יש הרבה יותר חרדות שיש ממתמטיקה מאשר ממקצועות אחרים. יש לנטרל מטענים ואמונות שקשורים לתסכולים, פחדים, ערך עצמי נמוך ועוד... שקשורים ליכולת במתמטיקה ואריתמטיקה. יכולים להיווצר פערים ולא להיסגר כי הילד לא הסתדר עם המורה או שהמורה לא היה ברור או שהיה חולה תקופה ולא השלים. כשהוא יבוא להשלים את הפער באופן לא מסודר, זה יכול ליצור מטענים ספציפיים למתמטיקה, צריכים לקחת את זה בחשבון שצריך לטפל בזה באופן מידי.

אגו מגן מול אגו מתגונן

אגו מתגונן - אדם שחש לא ראוי, לא שווה, חסר ערך, והוא נפגש עם מצב שזה צף הוא מתגונן, יהיה לו צורך להוכיח את עצמו. אין לו ערך, יש לו אגו שפועל כדי להגן על עצמו. זה נקרא אגו מתגונן. תכשיטים שמעידים על סטטוס, תעודות על הקיר שהן לא רלוונטיות למה שהוא צריך. יש אגו מסוג אחר שנקרא: אגו מגן. הוא בריא יותר. האדם מכיר בערך העצמי שלו והוא יוכיח שהוא יכול אם מישהו יגיד לו שהוא לא יכול. הוא יגן על עצמו מתוך הכרה בערך \ בשווי שלו. מתגונן - מגיע ממקום חסר. מגן - מגיע ממקום של חוויה אמיתית של יש. האגו המגן הכרחי בשביל ההתפתחות הבריאה שלנו, אין אדם בריא שלא עובר את המצב של האגו המגן. אבל לא אמורים להישאר שם. עצם זה שהאדם נמצא במצב הזה הוא דבר שלילי, אבל בתהליך הה תפתחות שלנו אנחנו צריכים לעבור שם. יש מצב שאדם יתחיל באגו מתגונן ולקראת סיום גיל העשרה הוא מרגיש בעל ערך. וזה מגיע גם למקום של אגו ומשם הוא יכול לעבור לשלב של אגו מגן, ומשם מנטרל את האגו - רגש של ענווה. ענווה - זה לא שאני לא שווה, אלא זה נמצא ביחד עם הרגשה חווית יחס נכון בין נברא לבורא. סוקרטס הגדיר את זה: "שאדם הגיע = של שווי ובו זמנית בענווה. ענווה למקום של הבנה שהוא לא מבין". אין היגיון בחוויה של אגו אבל יכולים להיות לעיתים בחוויה הזו. התהליך שיודעים לזהות את המתנות שלנו - מהרגע הזה אנחנו יכולים לייחס נכ ון את המתנות שקיבלנו. ענווה לא סותרת ערך עצמי ושווי עצמי. אם בשלב האגו המתגונן האדם נמצא בעומס מטענים שמקשים על האגו שלו הוא יכול לפתור את זה דרך פקודת ביטול / התבטלות, מחיקה של עצמו. זו לא התבטלות חיובית אלא התבטלות שמוחקת אותנו. כשיש התבטלות בשלב של הענווה זה בחירה ולא פקודה. לא כתוצאה של מטענים שליליים. ילד שיש לו קושי מול עצמו ומול אחרים וזה גורם לו לא להיות במקום של הזיהוי העצמי, תהיה לו פקודה של התבטלות . ביטול היחס שלו לעצמו, של אחרים אליו... זה יכול להתבטא אצל מבוגרים במצב של התמכרות לעבודה, אצל ילדים – פרפקציוניזם מוגזם בלימודים, קושי להגיד לא, חסרי עמוד שדרה.