תרפיית מימדים | סיכום שיעורים שנה ג

3-6 אחוז מהאוכלוסייה לוקים בדיסקלקוליה .אנשים אלה עלולים להתקשות בתפ יסה טבעית לגבי מספרים. יכולים להתקשות גם בלימוד עובדות ותהליכים הקשורים במספרים. כשהם גדלים - חוסר יכולת בהכנת מזון שקשור במספרים. חישוב כמויות, כלכלת הבית, התנהלות פיננסית, קושי בניהול זמן, מרחק, כיוונים והתמצאות במרחב. כשמגיעים לאבחון - פער של שנתיים בכו שר לרכוש מיומנויות שקשורות למתמטיקה, (שזה לא נובע מאינטליגנציה נמוכה) מבחינים בין שני היבטים – סידורי וכמותי. 1 . היבט סידורי - ילד שלא יודע להבין את הסדר של המספרים - הקושי בהיבט הסידורי יכול להתקשות גם לחבר בין מספר לבין חפץ. 2 . היבט כמותי - תפיסה של כמות. יש יכולת של תפיסה של כמות מסוימת, מי שמתקשה בהיבט כמותי יתקשה לספור אם נשנה את הסדר. א ם נראה שלושה חפצים - אין צורך לספור, המוח תופס את הכמות. תפיסת השימור יכולה להיות גם לקויה. = **** : ילד גם יכול להתקשות עם ספרה שמייצגת את כמותה. הקושי הוא כמותי. לדוגמא .5 ילד בעל דיסקלקוליה יתקשה לכמת את מספר הפריטים הנ"ל. הוא יתאר את החפצים ולא את הכמות. לדוגמא - שני רכבים יתאר - יש רכב לבן ורכב שחור. ילד שלא תופס היבט כמותי ולא מבין את המשמעות של חיבור וחיסור יתקשה להמחיש אותם. o בעיית זיהוי סימני המתמטיקה (החלפת מ קומות בסדר הספרות, בלבול בין הסימנים, הפיכה של המספרים וכו') o קשיים בהבנת הנקרא בו נדרשת הבנה מילולית או הבנת מונחים הקשורים לכמויות כמו: להוסיף, להוריד, להפחית, וכו'. o בעיית זיכרון - חוסר היכולת בזכירת צורות גיאומטריות וסימנים מתמטיים, גורמת לאי הבנת פעולות חשבוניות. o קושי בתפיסה בתפיסת מרחב, זמן וכיוונים. o קושי בביצוע של משימות פשוטות כגון ספירה, השוואה של גדלים מספריים, ועוד. o קושי ניכר באוטומציה של תהליכי חשבון. o קושי לכמת עצמים מיידית ללא ספירה. o קושי להשוות בין מספרים כאשר אלו רחוקים זה מזה על ציר המספרים o פע ר בין הצלחות בנושאים כמותיים שלא קשורים בחישובים. o קושי בביצוע משימות יומיומיות כמו חישוב עודף. o בעיות נשנות בשימוש במספרים, בלבול בסימני חשבון פלוס מינוס והפיכה והחלפת מקומות. o קשיים בעמידה בלוחות זמנים ובהערכת זמן כמו הקצאה נכונה של זמן לפעולות יומיומיות, כ מו להוסיף, להוריד, להפחית ועוד. o קושי להבין חוקיות. o קושי בהבנת גודל. תסמינים: יכול להיות אותו דבר אבל נרכשת. יכולה לקרות בכל זמן בחיים ותלויה מפגיעה מוחית כלשהי. ישנה דיסקלקוליה שקורית מתאונה קשה - זה נקרא: אקלקולי - פגיעה ממש משמעותית. 1 . דיסקלקוליה נרכשת – דוגמא: מקרה שמישהי בעקבות תאונה לא תופסת מספרים מעל ארבע. דוגמה נוספת: בחור בן 30 ואין לו מושג משמעות העלויות שהוא מגיע לקופה, אין לו הערכה. לא מסוגל לעשות חישובים בספרות דו ספרתיות (בדיסקלקוליה התפתחותית ולא נרכשת). דיסקלקוליה התפתחותית / דיסקלקוליה נרכשת

יש ספר בשם "תעתועי מוח" ויש שם תיאור של פגיעה מוחית של טייס שידע לספר על חייו אבל לא ידע לחשב תרגיל פשוט.

תופעה נוספת: מטופלת שקראה תרגילי חשבון ותמיד אמרה דברים שלא קשורים למה שכתוב אבל כן ידעה לחשב דברים. (לא ידעה לקרוא את התרגיל אבל ענתה נכון על השאלה)

זה עניין של אזורים במוח ולא פגיעה במוח כולו.

בדיסקלקוליה יש מצבים של פגיעה באזור ספציפי במוח. כדי לגלות את האזור, יש בדיקה: FMRI - מתייחסת לאזורים במוח.

פגיעת טראומה באזור מסוים במוח