אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 44

התפתחות המלחמה, כמו גם לקשר את האירוע לבעיות הלא פתורות והסבוכות שנותרו לפתחה של מדינת ישראל בתום המלחמה ולמעשה ממשיכות לתדלק את ליבת הכור הגרעיני של הסכסוך עד ימינו. מדובר בתשתית העובדתית - היסטורית החשובה ביותר שמעניקה מפתחות חשובים לעיצוב עצמי של עמדה פוליטית. כמובן, ששיעורים בנושאים כל כך טעונים לא יכולים להישאר לעולם סטריליים. הוויכוחים, השאלות, הדיונים והאמוציות, תמיד מתפרצים אל תוך מערכי השיעור המתוכננים ומשנים את מסלולם. . שיעורי אזרחות 2 בכפר הנוער בן שמן ההגשה לבגרות היא סמסטריאלית. מתוך ההכרה שאופק המבט של תלמידים הוא לרוב קצר מועד, המטרה היא לרכז שעות למידה, ולהגיש את התלמידים לבחינות חורף/קיץ תוך הזרקה של מספר שעות לימוד כפול. עם תום מועדי החורף ניגש אליי תלמיד מן הכיתה שאני מתעתד להוביל לבגרות וזרק לי: ״אני מחכה כבר שתכנס ללמד אותנו אזרחות – אתה לא מבין איזה ויכוחים פוליטיים אנחנו הולכים להריץ״. למעשה המטען הפוליטי הנפיץ ביותר בשיעורי האזרחות שהן זירה פוליטית מתגלגלת אחת גדולה טמון במטען הגנטי, בדי. אנ. איי של הישראליות שהפנוטיפ ההכרחי שלה הוא פיצול אישיות מתנגש – בין הזהות של המדינה. כלומר, בין ההבנה המתחדשת של הדמוקרטיה כאוניברסלית, הדמוקרטית לזהות היהודית שוויונית ועיוורת צבעים לסוגיות של מוצא אתני, לבין התביעה הנגדית לשמירה על מסגרות של זהות לאומית וזכותה של קהילה פוליטית לשמר מורשת, שורשים, היסטוריה, מנהגים ודת תוך כדי קידומם באמצעות העדפות חוקיות. סוגיות שבעבר היו לחם חוקה הטבעי, המובן מאליו של הציונות כגון: גאולת הקרקע, התיישבות, כיבוש העבודה, מלחמה על השפה העברית, חוק השבות ועידוד עלייה הפכו בשנים האחרונות לסוגיות תחת אזמל ביקורת אכזרית והאשמה של הציונות בגזענות ובטיפוח של אתנוקרטיה שמעניקה זכויות יתר שנועדו לשמר את האופי היהודי של המדינה על חשבון עקרון השוויון. כמובן שהפיצול היסודי הזה מתדלק גם סוגיות בוערות גם בכל דיון בתחומי דת – ומדינה כגון: פתיחת מקומות בילוי או תחבורה ציבורית בשבת. ההתנגשות הטקטונית בין יהדות לדמוקרטיה היא כמובן גם הדינמו השקט שמאחורי ״המהפכה המשפטית״ השמרנית של הממשלה העכשווית, שמבקשת לפחות לפי הרטוריקה של עצמה להחזיר לא רק איזון תאורטי בין הרשות השופטת למחוקקת, אלא בעיקר את האיזון שיאפשר לרוב תומך הזהות היהודית של המדינה להשאיר או לקדם חקיקה יהודית שלא תתבטל בפני עקרונות השוויון והאוניברסליות. על הרקע הזה, ברור שכל לימוד בכיתה של זכויות כגון שוויון )למה ערבים ששונאים את המדינה מצביעים?(, שלטון החוק )למה לא הורסים לבדואים בנייה בלתי חוקית?(, זכות הצבעה )מה, גם לערבים?(, חלוקת משאבים, הליך פלילי הוגן, חופש הביטוי )גם לאמירות של תומכי טרור?( וחופש דת ומדת הופכים להיות זירה טעונה ונפיצה של ויכוחים, כעסים, מתח, אבל גם אנרגיות תוססות שמזריקות ארוס חינוכי למחזור הדם של הלמידה המסורתית. חשוב בנקודה הזו לציין גם את ״מטלת הביצוע״, עבודת גמר בתחום האזרחות שבה התלמידים נדרשים לחקור בעיה אזרחית אקטואלית ולהציע לה פתרון. מאפליה של בני העדה האתיופית, דרך הדרה של נשים מן המרחב הציבורי ועד לקללות וגזענות במגרשי הכדורגל, בני הנוער בוחרים בעצמם סוגיות נפיצות, לומדים את המעמד החוקי והעכשווי שלהם, סוקרים אותם באופן אקדמי, בודקים את העמדות הרלוונטיות של חבריהם ביחס לסוגייה, ונדרשים לקנח בסל של פתרונות אפשריים משלהם שמוצג באמצעים ויזואליים עדכניים כגון: סרטון, פוסט ברשתות החברתיות או מכתב רשמי לרשויות המדינה. העבודה תובעת מרובם, גם מן האדישים ביותר לנושאי האקטואליה הפוליטיים לקפוץ אל הבריכה הפוליטית

ולקחת בה חלק פעיל. . שיעורי חברה 3

הממלכה של שיעורי חברה לא מתפרסת רק על שעתיים שבועיות שבהן המחנכת עומדת לפני תלמידיה, אלא כוללת בתוכה מארג דחוס של מפגשים וצמתים: מפגשי בוקר יומיים, סדנאות, טיולים שנתיים, סיורים, הצגות, הרצאות, טקסים, ימי זיכרון, מעורבות חברתית וחגים. רשימה חלקית בהחלט. כל פריט מהרשימה הארוכה