אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 44

אז למה לי פוליטיקה עכשיו? 1.2 יניב טז, מנהל החטיבה העליונה בביה"ס התיכון ע"ש איינשטיין

מבוא ביום שלישי האחרון התקיימה בחינת הבגרות באזרחות. בהתאם להקלות הנמתחות שהתענגנו בנוחות בתוכנית הבחינות מאז הקורונה, רוב בחינות הבגרות רבות המלל הפכו להיות בחינות פנימיות. כלומר, הן נכתבות ונבדקות ע״י המורה המלמד את כיתתו ומגיש אותה לבגרות. מתוקף תפקידי כמנהל החטיבה ואחראי על הבחינה, נכנסתי לבדוק שהיא מתנהלת כשורה, כאשר אחד התלמידים ביקש שאגש כי יש לו שאלה. כמובן שהמטרה לא הייתה לעזור לו, אלא להעניק קשב אמפתי של כמה שניות כדי להפשיר מעצור פנימי ״הציגו משתק של מעמד הבחינה, אבל השאלה שהתלמיד הצביע עליו שיתקה דווקא אותי לכמה שניות: שלושה דרכים לשמירת אי תלותה של הרשות השופטת בישראל.״ התשובות הקלאסיות לשאלה הזו היא: תנאי העסקה של השופטים )ובתוכם הסעיף הטעון על גיל הפרישה(, וגם הועדה למינוי שופטים שמורכבת כיום מתמהיל מורכב של פוליטיקאים, שופטי עליון ונציגי לשכת עורכי הדין. גם אם המניע לשזירת השאלה בבחינה היה חוש אירוני מפותח, ביקורת מרומזת או ההתמגנות טבעית לשיחת היום באקטואליה המקומית, השאלה הדגימה בחדות עד כמה בישראל, גם במערכת החינוך שמואשמת תדיר בהתנערות משאלות אקטואליות לטובת לימוד מקצועי צר של הנדסת בגרות, הפוליטיקה עדיין כאן, חיה ובועטת, תובעת כל פעם מחדש את מקומה. במאמר קצר זה, אבקש לסקור בתמציתיות כמה צמתים בולטים שבהם הפוליטיקה הישראלית ממשיכה להדהד, לנער ולתבוע קשב מהנוער הישראלי. .1 שיעורי היסטוריה עליה ראשונה, שנייה ושלישית, גאולת אדמות, הקמת המושבות, ייסוד ארגון השומר, עבודה עברית, הצהרת בלפור, פרעות תרפ״א ו-תרפ״ט, המרד הערבי הגדול, תקנות הספר הלבן, מאבק המחתרות במנדט הבריטי ותוכנית החלוקה, כל אלה הם נושאים עמוסים במטען פוליטי משום שהם השורשים העמוקים, היסודות של הסכסוך הישראלי – פלסטיני המדמם. אבל דומה שאין נושא שטומן בחובו רדיואקטיביות פוליטית מסוכנת יותר ממלחמת העצמאות ותוצאותיה שבמידה רבה היו המפץ הגדול שטרף מחדש את חבילת הקלפים של הסכסוך בנושאים הטעונים של: חלוקת הארץ, מעמד ירושלים והאגן הקדוש ופליטות הפלסטינים שגוררת עימה את התביעה ל- ״זכות השיבה״. בניגוד לטענה השגורה על הניסיון רב השנים של מערכת החינוך הממלכתית לטאטא אל מתחת לשטיח את והטעינות הנפיצה של סוגיית ה- ״נאכבה״ )האסון מנקודת המבט 48 הנרטיב הפלסטיני בנושא מלחמת הפלסטינית(, בעיית הפליטים הפלסטינים היא נושא חובה עצמאי בסילבוס בחינת הבגרות בהיסטוריה ופעמים רבות הוא מופיע בבחינה כסעיף עצמאי. בניגוד לחשש שיכול להתגנב, ספרי הלימוד והעמדה הרשמית של משרד החינוך איננה מנסה לאפר או לטייח את המורכבות ההיסטורית ומציגה דווקא נרטיב היסטורי מאוזן ומורכב, רב ממדי. שלבים מורכבים )מתוכנית החלוקה 4 בתוכנית הלימודים הרשמית, מלחמת העצמאות היא פאזל דינאמי של , תוכנית ד׳, קרבות הבלימה לאחר פלישת מדינות ערב, וקרבות ההכרעה לאחר ההפוגה 48 ועד מארס הראשונה ועד החתימה על הסכמי שביתת הנשק( שבכל אחד מהם היה מגוון רחב ומשתנה של סיבות לעזיבה/בריחה וגירוש יזום של מאות אלפי פלסטינים מן המרחב של א״י ישראל – פלשתינה המנדטורית. החל מנטישת האליטה הפלסטינית עם פרוץ המלחמה, דרך הקריאה של מנהיגי ערב לאוכלוסייה המקומית, גל השמועות המתגלגל בעקבות הכיבוש/טבח של הכפר דיר יאסין עד לגירוש יזום של ערבים במבצעי ״מטאטא״, ״נחשון״, ״דני״ ומבצעי ההכרעה בתום המלחמה. במהלך השיעורים, התלמידים נחשפים, לומדים ונבחנים על מגוון רחב של אירועים ורוכשים מיומנות למקם אותם על ציר הזמן בנסיבות המשתנות של