אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 44

באחד הימים נשלחתי לדסקס בשדה מרוחק ליד שדה התעופה, ולאחר מכן להחזיר את הדיסקוס למשק. בדרך משה אמר: "תיכנס לכרם הזיתים ותדסקס גם אותו". העשבייה בכרם הייתה די גבוהה, והגיעה עד לגזעי העצים. רציתי להצטיין ,להיכנס מתחת לענפי הזית, ולהתקרב עם הדיסקוס קרוב לגזעים. נכנסתי לתוך סבך ענפים מבלי לראות דבר. לפתע חשתי לפיתה חזקה של ענף עבה של עץ הזית הלוחץ על חזי מאחורי משענת הטרקטור, ואין דרך להימתח אחורה אל מתחת לענף. ידי שהחזיקו בידיות ההיגוי של הטרקטור נחסמו על ידי אותו ענף, ולא יכולתי להושיט יד אל ידית מצמד היד ולעצור את הנסיעה. ברגל שמאל דחפתי את ידית המצמד והפסקתי את התקדמות הטרקטור, ברגל ימין החלפתי להילוך אחורי, ושוב ברגל שמאל משכתי את ידית המצמד והסעתי את הטרקטור לאט אחורה. כך השתחררתי מהלחץ של הענף על חזי. בהמשך נזהרתי מאד בכניסה אל בין הענפים שלא להיקלע שוב לאותו מצב מסוכן. חיילי צהל התאמנו בגבעות ליד יער הרצל. אחד התלמידים שטייל בגבעות מצא רימון עשן והביא אותו לקבוצה. הצטופפנו בחדר, ואני החזקתי את הרימון. מישהו היציע לצאת ולהדליק אותו בחוץ. בטיפשותי אמרתי אולי הוא לא יידלק, כדאי לנסות. אמרתי ועשיתי. הדלקתי פתיל אחד מכמה פתילים שהיו ברימון. הוא נדלק. ניסיתי לכבותו בנשיפה ולאחר מכן באצבעותיי, אך ללא הצלחה. תוך שתים שלש שניות כשהרימון בידי הוא הופעל והפיץ עשן סמיך. שמטתי אותו מידי שנכוו קצת, וכולנו ברחנו החוצה מהדלת ומהחלון. מזל שזה היה רימון עשן ולא רימון נפץ.