EL AL | Atmosphere

בית דתי וציונות כדרך ארץ גלמן נולד בשכונת בקעה, בבית דתי לאומי, לאבא שעלה מארצות הברית ואמא מקנדה שנפגשו בישראל. "סיפור ציוני רומנטי", לדבריו. הוא הצעיר מארבעה ילדים. "מעבר לדת, הציונות אצלנו בבית הייתה הכי חשובה. סבא רבא שלי הקים את הפועל מזרחי בירושלים, ארגון שהוא יותר ציוני מדתי, ובבית שלנו הדבר הכי חשוב היה החיבור לאדמה, לאנשים", הוא מספר. לאחר שסיים תיכון דתי בהתיישבות אפרת, למד גלמן במכינה צבאית דתית והייתה לו זוגיות עם בחורה דתית. "לא חשבתי על חתונה, אבל חשבתי שאקים בבוא היום בית דתי לאומי". לאחר המכינה, החל את השירות הצבאי בסיירת מטכ"ל, המשיך לקורס קצינים ושירת בצבא בסך הכול שבע שנים. מאז הוא בשירות מילואים ביחידה המובחרת. גלמן מגדיר את עצמו היום כחילוני. עוד במכינה הבין שמשהו השתנה. "שמתי לב שכשאני מתפלל, אני לא מתרגש ממה שאני אומר. ראיתי סביבי אנשים שגדלו כמוני ונראים כמוני, וכשהם פותחים את הסידור, אתה רואה אמונה. אני לא הרגשתי מחובר לזה". איך קיבלו את זה במשפחה? "היחסים בבית מעולים. שלושת אחיי התגייסו, כולם דתיים באופן כזה או אחר, כי אצלנו להתגייס זוהי ציונות וזו דרך ארץ - ואלה הדברים החשובים. אחרי שנפצעתי מישהו בבית חולים שאל את אבי על כך שאני לא דתי, ואבי ענה לו שאחרי ששירתי את המדינה, כנראה שאני אהיה מליץ היושר שלו למעלה". אהבה ממבט ראשון את אדווה דדון, אז גרושה מאיש הטלוויזיה גלעד שלמור ואמא לבת (אילן, היום בת חמש), פגש ידין על השטיח האדום "מעבר לדת, הציונות אצלנו בבית הייתה הכי חשובה. סבא רבא שלי הקים את הפועל מזרחי בירושלים, ארגון שהוא יותר ציוני מדתי, ובבית שלנו הדבר הכי חשוב היה החיבור לאדמה, לאנשים"

53 אטמוספירה 2025 אוקטובר