EL AL | Atmosphere

ריאיון I מגזין

השאלון המהיר

? "שכולם מה הכי מעצבן אותך אומרים 'ביחד ננצח', ואף אחד לא עושה שזה יקרה". "היום אלה מה הכי מצחיק אותך? הבדיחות השחורות באגף השיקום, כשבתור לאוכל יש היררכיה לפי עד כמה אתה קטוע". "לא יודעים מה לא יודעים עליך? עליי הרבה דברים, ואני שומר עליהם בכוונה". "אני מאוד איך נראה הפנאי שלך? אוהב לקרוא, בעיקר באנגלית - סיפורי צבא, מלחמת העולם השנייה". במה היית עוסק, אם לא היית "עורך דין". שחקן?

yadingelman@ צילומי מסך I עם הבן יונתן־לביא "הקמתי עם אלירן פלד את לוקווד - מיזם קולנוע וטלוויזיה שמטרתו לפתח תכנים שיעצימו את הנרטיב הישראלי והיהודי. החלום שלי הוא ליצור בעצמי פרויקטים ולכתוב תסריטים" עם אדווה דדון לאחר הפציעה בבית החולים

הביטוי. אני מנסה לעשות את החלק הקטן שלי, שעיקרו הסברה, גם בחו"ל ואומר בכל מקום שאני חייל ישראלי. אני גאה לדבר על זה וזה חלק מהזהות שלי". מה ייחשב לשיא בקריירה שלך? "הקמתי עם אלירן פלד (במאי, מפיק ותסריטאי ישראלי – ד.ב) את לוקווד - מיזם קולנוע וטלוויזיה שמטרתו לפתח תכנים שיעצימו את הנרטיב הישראלי והיהודי. החלום שלי הוא ליצור בעצמי פרויקטים ולכתוב תסריטים. אנחנו עובדים עכשיו על סרט חדש שאני גם אשחק בו, בשם 'עכשיו יותר מתמיד'. נוכח ההסברה המזעזעת שלנו בעולם, חשבתי שלא יהיה נכון לצאת בסרט אקשן על המלחמה. אבל כדי לפרוץ בכל זאת את המחסום עם כל מה שקורה, יצרנו, בהשארת הסיפור האישי שלי, קומדיה רומנטית. עבדנו עם שני תסריטאים: תהילה פטר דנסקר ויותם קניספל. הקומיקאית איימי שומר היא בין המפיקים. הסרט עוסק בפצוע מלחמה שהפך ל'נער פוסטר' וטס למסע הסברה בארצות הברית. המלווה שלו שם היא יהודייה, שרק רוצה להרחיק את עצמה מהיהדות, ושניהם עוברים משבר זהות אישי. את הסוף לא אגלה. בשלב זה סיימנו את התרגום, ובנובמבר נתחיל פגישות על הפקה ומימון בארצות הברית". נשמע שאחרי הכול אתה אופטימי. "כן. אנחנו חייבים להחזיק את התקווה. כל מי שנלחם היום מבין שאולי יכול להיות לנו קשה, אבל אנחנו יכולים לייצר עולם יפה ˆ וטוב יותר לחיות בו לאלה שיבואו אחרינו".

מול מצלמה וזה נראה לי טוויסט מעניין. באישור המפקד שלי, יצאתי לשבוע לקורס. בדיעבד, הוא חשב שאבין מהר מאוד שמדובר בשטויות ואחתום שוב קבע. אבל הוא טעה. השתחררתי ביולי , טסתי להודו לחודשיים וכשחזרתי 2019 התחלתי ללמוד משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין. בין השנה הראשונה לשנייה, גלמן כבר קיבל את התפקיד הראשון ב"תמונת ניצחון", ובהמשך בסרטים "ארוגם ביי" ו"המנצחים", כיכב בין השאר בסדרות "פלמ"ח", ו"נעלמים", וכן, השתתף בתוכנית המרדף וניצח את הצ'ייסר איתי הרמן. גלמן משחק גם בתיאטרון בהצגות "את שאהבה נפשי" (בהבימה) ו"חמש דקות ארוכות" (בתיאטרון השחר) ועוד. מה אתה אוהב יותר - תיאטרון, קולנוע או טלוויזיה? "קולנוע הכי מרתק אותי. אני אוהב את הסיפור השלם שבו מערכת יחסים מתפרקת ומורכבת מחדש, ובשעה וחצי ואני צולל לתוך עולם מקביל - מתאהב, צוחק, בוכה. הכול קורה מהר". יש מחשבות על קריירה בינלאומית? "זו השאיפה. אני דובר אנגלית ורואה את עצמי יוצא מהארץ לתקופות - כשהבית כמובן יישאר ישראל. הלוואי שזאת תהיה הדילמה שלנו וכשזה יקרה, נפתור את זה. היום זה נראה רחוק מתמיד כי אנחנו חיים שחקנים 1,300 בתקופה מטורפת. כבר חתמו על עצומה שאינם עובדים עם יוצרים ישראלים, וזה מטומטם בעיניי. כי זה אומר שהם מתנגדים לאמנות ולחופש

בבכורת סרט בכיכובו - "תמונת ניצחון" של אבי נשר לפני כשלוש שנים. אדווה הגיעה לשם עם חברתה, הבימאית תום נשר. "תום הציגה אותה בפניי, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. הייתי מוכן לתת לה טבעת כבר באותו ערב, אבל היא לא הייתה בעניין". מה גרם לך להתאהב בה? "העוצמה שלה. היא מביאה איתה כל כך הרבה כוח. כשהיא נכנסת למקום, היא מייד הבוס, בלי להגיד מילה - ואני מת על זה". העקשנות שלך השתלמה. "עבורה זה היה יותר מורכב. אני שחקן צעיר, וצעיר ממנה בחמש שנים. אבל אני לא הרפיתי, רדפתי אחריה כמה חודשים טובים עד שהיא הסכימה לפגוש אותי. היא לא הראתה, אבל אני חושב שכבר אחרי הדייט הראשון שלנו היא הבינה שמשהו קורה. לא שיתפנו איש בתקופה הראשונה, רצינו לראות שזה יציב. קצת לפני המלחמה עברנו לגור יחד. עד שפגשתי באדווה חתונה לא הייתה בסדר העדיפויות שלי - איתה ידעתי שאתחתן". הפכתם להורים והחתונה מחכה? "כן יש לנו את יונתן־לביא - יון יון או ג'ון ג'ון, כמו שאנחנו אוהבים לקרוא לו, שנולד בט"ו באב, חג האהבה, סמליות שכזאת". אל עולם המשחק הגיע גלמן כמעט במקרה, אחרי שבע שנים בצבא. "בשנה השביעית של השירות הייתי צריך להחליט אם לחתום קבע לעוד שבע שנים או להשתחרר מצה"ל - והחלטתי לבדוק בחוץ. שמעתי על קורס משחק

2025 אוקטובר אטמוספירה

54