בדרכי שלי | ספר זיכרון לישי שליף ז"ל

ישי: צמיחה פוסט- טראומטית - Post-traumatic growth . יש חוקרים שמצאו שהתפיסה של טראומה מינית כ- PTSD היא רק חלק מהסיפור. שיש כאלה שממשיכים את החיים כרגיל, ויש כאלה שגדלים וצומחים מהטראומה. נועם: אני שואלת את עצמי איך זה עובד יחד עם הכרה בפגיעה ושיום של מה שקרה. כי הרבה פעמים אנשים מגיעים אלינו לקליניקה אחרי מסע הכחשה גדול. אז מה אנחנו נגיד להם? "הגעת ובוא תשתמש בזה כהזדמנות"? ישי: אנחנו לא נגיד, אנחנו לא אומרים. לכן אמרתי לך שאנחנו לא אוהבים גם את המילה "נועצים" - לא באים אלינו להתייעץ. כלומר, כן באים אלינו להתייעץ, אבל אנחנו אומרים להם שאם ייעוץ היה עוזר לכם, אז הדודה והסבתא והחברה והאבא והחבר כבר היו עוזרים לכם. אתם כנראה לא נעזרתם בגלל שהתפיסה שלכם הייתה שהעזרה תבוא מבחוץ. אנחנו מאמינים שלכם יש את העזרה, את העצה, את הפתרון, את המסוגלות, ואנחנו מוכנים לצאת אתכם למסע כדי לחקור את מה שעברתם, מה שאתם עוברים, ולמצוא את המסוגלות, המיומנות והכוחות. נועם: אני חייבת להגיד שזה נשמע לי... אני לא באה להתווכח איתך, אבל אני מרגישה שאנשים לפעמים מגיעים לקליניקה די מפורקים. איך הם מתמודדים עם התעקשות לצאת למסע שבו אתה תמצא את התשובות ואת הכוחות בעצמך? ישי: אין התעקשות. זאת אומרת, אם הם רוצים לדבר על הבעיות, נדבר על הבעיות ונחפור. אבל אנחנו חושבים שהייתה במשך השנים הזנחה גדולה לכוחות והיכולות, ובמקום שזה עולה בשיח נצביע על זה ונשאל את האדם שאנחנו עובדים איתו אם הוא רוצה לפנות לשם או לפנות לבעיה. אם נרצה לפנות לבעיה נלך עם הבעיה. אנחנו לא הולכים ראש בקיר. דייוויד אפסטון אומר שמתחילים עם הנדירויות והמיומנויות של חיים - אנשים מגיבים טוב מאוד לזה. ואנחנו אומרים להם בהתחלה: "אני יודע שבאתם לדבר על הבעיה, אתם מרשים לי להשהות את זה חצי שעה ונדבר על היכולות והכוחות שלכם ואז נחזור לבעיה?" הוא אומר שהרבה פעמים אחרי חצי שעה הם לא רוצים לחזור לבעיה. אני חושבת על עבודת המטפל הנרטיבי ועולות לי בראש עד כה שתי נקודות: אחת מהן היא תפיסה , אמונה בכל הרעיון הזה של צמיחה פוסט- טראומטית. זאת אומרת, צריכה להיות אמונה אישית , נקודת מבט אישית. והדבר השני זה שצריך להיות בעל כישרון מיוחד לשאול שאלות. ישי: כן, נרטיב דורש הרבה עבודה בשאילת השאלות. הדבר הפשוט הוא לא כל כך פשוט. הדבר הפשוט הוא להישאר צמוד לשפה של המרואיין, ולכאורה זה הכי קל כי זה מה שיש לך - אתה לא צריך להמציא. אבל בפועל אנחנו כל כך מומחים לפרשן שקשה לאנשים, ובמיוחד לאנשי מקצוע , לצאת מהמנהג הזה של לפרשן ולהציע הצעות. נועם: כי הם מגלים בעצם שיש כוחות.

Response Based Therapy

נועם: בנתיים נחזור לנושא לשמו התכנסנו ואמרנו שלפני שנכנסים לקליניקה יש כמה נקודות שאתה רוצה לדבר עליהן.

42