ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

217

בחוקי התושב''ע כל חג הוא כמו שבת והשבת היא כמו הכ יפור רק עם אוכל , כבר מערב יום השישי ועד ערב יום השבת וכל חג יש איסור לבער אש למרות שב כל יום שבתו ן, שהוא יום מקרא קודש בחג כן מותר לבער אש וכן מותר להכין אוכל. ]כי מודגש שאסור לבער אש רק ביום השבת וב יום כיפור .[ יום שבתון, הוא יום שבו לא עובדים , כי יש בו מקרא קודש, ביום שבו כתוב שבתון, לא כל חוקי השבת חלים עליו אלה רק חלקם . אלו הפסוקים שבו מופיע המילה שבתון לפניכם: שמות פרק טז - פסוק כג : וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם , הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה -- שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת - קֹדֶשׁ לַיהוָה , מָחָר : אֵת אֲשֶׁר - תֹּאפוּ אֵפוּ , וְאֵת אֲשֶׁר - תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ , וְאֵת כָּל - הָעֹדֵף , הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת ﬠַד - הַבֹּקֶר . שמות פרק לא - פסוק טו : שֵׁשֶׁת יָמִים , יֵﬠָשֶׂה מְלָאכָה , וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ , לַיהוָה ; כָּל - הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת , מוֹת יוּמָת . שמות פרק לה - פסוק ב : שֵׁשֶׁת יָמִים , תֵּﬠָשֶׂה מְלָאכָה , וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן , לַיהוָה ; כָּל - הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה , יוּמָת . ויקרא פרק טז - פסוק לא : שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְﬠִנִּיתֶם אֶת - נַפְשֹׁתֵיכֶם -- חֻקַּת, עוֹלָם . ויקרא פרק כג - פסוק ג : שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּﬠָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא - קֹדֶשׁ, כָּל - מְלָאכָה לֹא תַﬠֲשׂוּ: שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. פסוק כד : דַּבֵּר אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיﬠִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן -- זִכְרוֹן תְּרוּﬠָה, מִקְרָא - קֹדֶשׁ . פסוק לב : שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְﬠִנִּיתֶם אֶת - נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁﬠָה לַחֹדֶשׁ, בָּﬠֶרֶב -- מֵﬠֶרֶב ﬠַד - ﬠֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם. פסוק לט : בַּחֲמִשָּׁה ﬠָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיﬠִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת �ַ א - תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת - חַג - יְהוָה, שִׁבְﬠַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן . ויקרא פרק כה - פסוק ד : וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיﬠִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ -- שַׁבָּת, לַיהוָה: לֹא תִזְמֹר �ְ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמ �ְ שָׂד . פסוק ה : לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת �ְ אֵת סְפִיחַ קְצִיר - לֹא תִבְצֹר: �ֶ ﬠִנְּבֵי נְזִיר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ .

217