ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

206

בגלל שאין אצל הקב''ה טעויות , לא ייתכן שיכתוב ויהי בוקר ויהי ערב , כי בתחילת הבריאה היה חושך והאור בא אחריו. מהרגע שנהיה אור נהיה גם יום , כי לאור הוא קרא יום, לכן סדר הרישום הוא נכון ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.

תחילת החושך - שהוא הלילה , הוא ערב , תחילת האור - שהוא היום , הוא בוקר .

לכל דבר יש התחלה ו בהתחלת ההתחלות היה חושך שהוא הלילה וערב הוא התחלה של הלילה ולכן כתוב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. ולמחרת כתוב ויהי ערב ויהי בוקר יום שני, כי היה ערב - לילה - חושך , שהבדיל בין יום אחד למשנהו ומהרגע שנהיה האור, נהיה גם היום של היום השני וכן הלאה עד עצם היום הזה. הימים נספרים מהיום האחד - הראשון בו אמר כבוד האלהים , יהי אור ונהיה אור, זה היה יום אחד - , כי עד אותו הרגע ש נהיה אור היה חושך מוחלט . בספר ויקרא פרק כג: ביום הכיפורים כתוב , שעלינו לענות את נפשותינו מערב עד ערב , הציווי הוא ברור ומובן לענות את נפשותינו, צום הוא בהחלט עינוי והוא יהיה מערב עד ערב . לב : שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְﬠִנִּיתֶם אֶת - נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁﬠָה לַחֹדֶשׁ בָּﬠֶרֶב מֵﬠֶרֶב ﬠַד - ﬠֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם. בספר ויקרא כד - כתוב על נר התמיד ויש לערוך אותו מערב עד בוקר. ב : צַו אֶת - כָּתִית לַמָּאוֹר �ָ שֶׁמֶן זַיִת ז � בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶי ת �ֲ לְהַﬠ נֵר תָּמִיד. ג : אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵﬠֶרֶב ﬠַד �ֹ מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָﬠֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹﬠֵד יַﬠֲר - בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. גם בספר בראשית ביום הרביעי מציין את היום והלילה כש עשה כבוד האלהים את השמש לממשלת היום ואת הירח והכוכבים , לממשלת הלילה . טז : הִים אֶת �ֱ וַיַּﬠַשׂ א - שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת - הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת - הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז : וַיִּתֵּן אֹתָם הִים בִּרְקִיﬠַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר ﬠַל �ֱ א - הָאָרֶץ.

206