פנימה | סיכום שנת 2025

2025 סיכום שנת

חברות וחברים יקרים, השנה הזו הייתה ועודנה שנה קשה. אנו מצפים ומייחלים לימים של שקט, שיקום וצמיחה. המלחמה וספיחיה עוד לא תמו. אלו רגעים בהן האומה נדרשת לעצב את עצמה מחדש, תוך קבלת הכרעות קשות, שישפיעו על דמותה של ישראל בעתיד. על אף תחושת לכידות שאפיינה את תחילת המלחמה, בחלוף הזמן, לצערנו, משבר הקיטוב מעמיק ומתחדד. משבר הקיטוב מאיים על חוסנה של מדינת ישראל והפך לאיום קיומי. זהו אתגר עצום המחייב תכנית לאומית ופתרונות מעשיים. מדינת ישראל חייבת לעסוק באומץ בסוגיות הליבה שמפרקות אותה. החברה הישראלית זקוקה לעוגנים משותפים שיאפשרו להתמודד עם האתגרים הרבים שלפנינו ויחזקו את החוסן הלאומי. שירות לכולם - סוגיית השירות מטלטלת את ישראל. תנועת פנימה זיהתה את עוצמתה של הסוגיה כבר לפני שש שנים, עוד בטרם ישראל נקלעה למשבר כח אדם דרמטי. במהלך השנה פעלנו לעדכון המתווה שלנו לצרכי צה"ל וגיבשנו תכנית משמעותית בכל הנוגע לזכויותיהם של המשרתים ומעמדם. חוק הגיוס הפך לשאלה ערכית ומוסרית, אך גם קיומית. מתווה השירות של פנימה הוא היחיד שמקיף את מכלול הצרכים של צה"ל, נותן מענה משמעותי לכל הקהילות, כולל לחברה הערבית, תומך בציבור המשרת אך בה בעת מבטיח שירות איכותי במסלולים חדשניים שפיתחנו, תוך התאמה תרבותית. ביזור אחראי - המתווה לחיזוק השלטון המקומי הפך לחשוב מאין כמוהו. העדר תפקוד של המדינה ברגעים קריטיים הבהיר את ערכה של הסדרה מחודשת בכל הנוגע לסמכות ולאחריות של השלטון המקומי תוך מתן יחס לשונות ולצרכים של רשויות שונות. מדד דמוקרטיה מקומית של פנימה זכה לתהודה רחבה ויש בו כדי לסייע בהבטחה של ביזור אחראי, איכותי ומשמעותי. ממערכת לחינוך - מתווה החינוך של פנימה: סיימנו את השלב הראשון במצפן החינוכי של פנימה. המצפן זכה להכרה ולהוקרה בקרב אנשי מקצוע, השלטון המקומי, משרדי ממשלה ועוד. לצוות החינוך של פנימה הצטרף זיו הראל, בעל ניסיון רב בהובלת תהליכי עומק בתחום החינוך, כמנהל תחום חינוך. מדינה ייחודית - מ-'דת ומדינה' ל-'יהדות ומדינה': המחלוקת סביב ענייני דת ומדינה הובילה לפירוקן של ממשלות והיא מדגישה באופן עמוק את מרכזיותן של סוגיות זהותיות על אופיה ועל התנהלותה של המדינה. הסטטוס קוו קרס והוא לא משרת את הצרכים הפתרונות מבית פנימה מניחים תשתית לשיקומה, לצמיחתה ולשגשוגה של מדינת ישראל.

הייחודיים של החברה הישראלית העוברת טלטלות זהותיות משמעותיות. מתווה 'מדינה ייחודית' נבנה בשותפות עם ארגון עיתים ומגדיר מחדש את מהות זהותה היהודית של המדינה תוך הגדרת אחריות המדינה, השלטון המקומי והקהילות השונות.

אנו שמחים להציג בפניכם את העשייה של פנימה במהלך השנה החולפת. המשבר - גדול. התקווה - לא אבדה, רק התעצמה.

אנו מתפללים לשלומם של חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, להחלמתם של הפצועים, לשיקום הצפון והדרום ובעיקר - למזור לחוליה של החברה הישראלית, כפי שילדנו ראויים לה.

אורי עפרוני מנכ"ל פנימה

הרב שי פירון נשיא פנימה

שלמה דוברת יו"ר פנימה

חגי לובר ״להצדיע לעם שלא משאיר אף אחד מאחור״

מברכים על שובם של החטופים החיים לחיק משפחותיהם, והחטופים החללים לקבר ישראל

באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, חיילים 7- אנו זוכרים את חללי ה ואזרחים, נשים, גברים וילדים, אשר מסרו נפשם בהגנה על עמם וארצם. יהי זכרם ברוך. באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל 7- חללי ה

מי אנחנו

במטרה לחזק את מדינת ישראל כמדינה 2016 הוקמה בשנת "פנימה – בית לפתרונות ישראליים" יהודית, דמוקרטית, מלוכדת ומשגשגת. פנימה מתמודדת עם שורש השבר הישראלי: קיטוב מתמשך שמערער את החברה מבפנים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, ההיפך מקיטוב הוא לא אחדות, אלא חוסן לאומי. חוסן שמבוסס על עוגנים משותפים, הכרעות ערכיות ותחושת שייכות של כל חלקי החברה למפעל הציוני המשותף. מהנושאים, וששם נמצא הפתרון. אך 80% מהישראלים מסכימים על 80%־ רבים טועים לחשוב ש שמייצגים את הסוגיות 20% המציאות מוכיחה אחרת: המדינה נחלשת ונקרעת דווקא סביב אותם המפצלות, הכואבות והבלתי פתורות שמעולם לא טופלו לעומק, והוסתרו תחת סטטוס קוו שלא משרת עוד איש. אלו הסוגיות שמקבעות את הקיטוב, מחלישות את אמון הציבור במוסדות, פוגעות בשירותים לאזרחים ומאיימות על עתידנו המשותף. בלבד, שיעור של מחלוקת שניתן 5%־ ל 20% פנימה שמה לעצמה מטרה אסטרטגית: לצמצם את אותם לחיות איתו ולשגשג בתוכו. כדי להשיג זאת, פנימה עוסקת בסוגיות הליבה האסטרטגיות והנפיצות ביותר בחברה הישראלית, בהן חינוך, שירות וגיוס, ביזור סמכויות, יהדות ומדינה, ופועלת בשלושה צירים מרכזיים: – זיהוי מוקדם של סוגיות ליבה, פירוק עומק שלהן עם שותפים ומומחים פיתוח ועיצוב מדיניות מכלל חלקי החברה, שרטוט “מגרש חדש” ופיתוח פתרונות מדיניות ארוכי טווח עם הכרעות ערכיות ושורות תחתונות ברורות. – קידום הפתרונות בשדה הציבורי והפוליטי באמצעות חקיקה, קידום מדיניות וקשרי ממשל החלטות ממשלה, שינויים מבניים ותקציבי מדינה, תוך נגישות גבוהה למקבלי החלטות ועבודה עם כלל הקשת הפוליטית, לצד מעטפת של גיוס תמיכה ציבורית ופעילות תקשורתית.

,)POC( – ליווי הפתרונות עד ליישום בפועל בעבודת הממשלה, באמצעות פיילוטים יישום והטמעה מיזמים משותפים וליווי משרדי הממשלה, כדי להבטיח מדיניות עמידה, ישימה ובת־קיימא. ייחודה של פנימה טמון במודל פעולה מקצה לקצה: מזיהוי מוקדם של בעיות שורש, דרך פיתוח פתרונות וקידום מדיניות, ועד ליישום והטמעה בפועל בעבודת הממשלה. התוצאה: אימוץ של פרדיגמות חדשות, שינוי תודעתי עמוק והשקעות ממשלתיות של מאות מיליוני שקלים לטובת חוסנה של ישראל. פנימה מחזיקה בגישה נדירה אך מוכחת, גישה ששואפת להכרעה ולא לפשרה, לשורש ולא לתסמין, לעומק ולא לשטחיות. מתוך אחריות אמיתית לעתיד המדינה, פנימה מקדמת סדר יום ערכי חדש שמייצר תקווה, שייכות, ויכולת להתמודד יחד עם האתגרים הגדולים של דורנו ושל הדורות הבאים.

מודל ההשפעה

יישום והטמעה

קידום מדיניות אימוץ ע״י מקבלי החלטות

פיתוח פתרונות בסיס רעיוני ושינוי פרדיגמה שותפות מגוונת ומחוייבת מחקר מדיניות נרטיבי פתרונות מקצועיים לסוגיות ליבה

תרגום לתכניות ממשלה וארגונים

ביצוע והוכחת POC היתכנות סטנדרטיזציה הערכה ומדידה פתרונות מוכחים בהפעלת המדינה

רתימת מנהיגות פעילות ציבורית

אימוץ הפתרונות ע״י הממשלה

IMPACT | השפעה ביסוס חוסנה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, מלוכדת ומשגשגת.

קיטוב בישראל

משבר הקיטוב הוא משבר קיומי ואסטרטגי המשפיע רבות על מדינת ישראל וגובה מחירים אדירים: מערכות לא מתפקדות, קריסת אמון במוסדות, ערעור מתמיד על כללי המשחק ומרקם חברתי הנחלש במאבקים פנימיים. חוששים מקריסת בית 57% . מהישראלים כי הם רואים בקיטוב איום קיומי 77% בסקר שערכנו בתשעה באב (מכון מדגם) העידו שלישי. הציבור מבין שלא ניתן להמתין יותר לסיום הטיפול בביטחון או בכלכלה כיוון שהקיטוב משפיע על כל נושא ונושא ולא מאפשר לנו להתמודד עם האתגרים שלפנינו. חשוב להדגיש - ההיפך מקיטוב אינו אחדות. ההיפך מקיטוב הוא חוסן לאומי: היכולת של חברה להתמודד בהצלחה עם אתגרים מורכבים לאורך זמן ולשמר בסיס משותף לפעולה. מהנושאים מטעה ואינו משקף את עומק המשבר. הפירוק החברתי מתרחש 80% מהציבור מסכימים על 80% הרעיון שלפיו מהסוגיות שבמחלוקת עמוקה. הסוגיות המורכבות, המפצלות והכואבות ביותר. סוגיות אסטרטגיות שלא זכו 20% - דווקא בלב ה להכרעה ערכית או מבנית וממשיכות להתגלגל מדור לדור. הסטטוס קוו, שנראה לעיתים נוח, חדל לשרת את החברה, והימנעות מהתמודדות מובילה להחרפת המשבר. מהסוגיות שבמוקד המחלוקת והגעה להכרעות ערכיות וישימות, הנשענות 20%־ הדרך לצמצום הקיטוב עוברת בהתמקדות ב על עוגנים מבניים משותפים. מעבר מפשרות זמניות להכרעות יסוד הוא תהליך מורכב וכואב, אך חיוני לצמיחה ולביסוס עתיד משותף. התמודדות שיטתית עם סוגיות הליבה מאפשרת להפחית את עומק המחלוקות לרמה שניתן לחיות ולשגשג עמה, תוך חיזוק החוסן החברתי והבטחת קיומה של מדינה יהודית יציבה, דמוקרטית ומשגשגת. השנה העמקנו בסוגיית הקיטוב מתוך הבנה שנדרשת תשתית משמעותית יותר להתמודדות עם המשבר. פיתחנו מפת ידע בקיטוב בשותפות עם בית הנשיא, מיזם "מחליפים מילה" לעתיד ישראלי משותף, קרן רודרמן ופדרציית ניו יורק. בימים אלה אנו עמלים, יחד עם שותפים רבים, בבנייה של תכנית לאומית להתמודדות עם משבר הקיטוב.

מפת הידע, אשר נבנתה עם פורום מומחים בקיטוב, מרחיבה את היריעה ומציעה מסגרת עבודה - שלושה סוגי קיטוב מרכזיים בארבע זירות קיטוב מרכזיות: קיטוב רגשי (שנאה וניכור), קיטוב אידיאולוגי (פערים עמוקים בעמדות וחוסר יכולת להגיע להסכמות), וקיטוב חברתי (שבטיות המלווה בריחוק חברתי גדול וחיים בעולמות מקבילים). ישראל במצב של קיטוב ממאיר, במסגרתו כל סוג קיטוב מחריף ומעצים את סוגי הקיטוב האחרים. התוצאה היא מערכות שאינן מתפקדות, קריסת אמון במוסדות, ערעור מתמשך על כללי המשחק, שחיקה של המרקם החברתי ופגיעה ישירה בחוסן הלאומי. בחינת סוגי הקיטוב השונים בארבע זירות מרכזיות (נבחרי ציבור, מוסדות, תקשורת ורשתות, הציבור הרחב) מאפשרת לפרק את ההתמודדות ואת המורכבות ולהציע פתרונות מעשיים ואפקטיביים. מחקר על קיטוב בישראל הראה שהקיטוב נמצא בנקודת שיא שבה לא היה מעולם. אך הוא גם הראה שהיו תקופות שבהן הקיטוב בישראל גם ירד. לכן ברור לנו שהקיטוב אינו גזירת גורל: עשייה מתואמת המתמודדת עם הבעיה בכל המוקדים המרובים שלה תוכל לשנות את המגמה. על בסיס תהליך המחקר, סקירת הספרות, תוצרי פורום המומחים והמפגש עם השותפות הרחבה, אנו סבורים כי התמודדות ראויה מצריכה שלושה עוגנים מרכזיים: תכנית אסטרטגית לאומית להפחתת קיטוב, פיתוח מדד קיטוב והקמת שותפות רחבה ומחויבת שתפעל יחד לקידום התכנית על בסיס מדדים מוסכמים. שלושת צעדים אלה יהוו תשתית משמעותית להתמודדות עם המשבר ובסיס לקפיצת מדרגה של השדה בהפחתת קיטוב.

קיטוב בישראל מפת ידע

2025 מרץ

צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

/״ :77° הקיטוב הוא סננה קיוווית 1,955 שנים לחורבן הבית - סקר "פנימה" מגלה: 55% סבורים כי ממשלת אחדות היא צו השעה • וגם: איך נראה ט׳ באב בראי הציונות • סירב סבר וסנן גריוווד, סיקור והזב

חוזה המדינה

לאור משבר קיטוב הולך ומעמיק ולמול קריסה של אמון הציבור במערכות השלטון ומוסדות המדינה, פנימה פועלת לכתיבת "חוזה המדינה": הגדרה מחודשת של מערכת היחסים בין המדינה, השלטון המקומי, הקהילה והפרט. יחד עם שותפים רבים, מהערכים, מהרגולציה ובמקרים מסוימים גם הניהול והיישום יהיו בידי 50% :50-30-20 פנימה פיתחה מודל אחריות משותף יהיו באחריותן של הקהילות. המודל מאפשר בנייה מחודשת של 20%- יהיו באחריותם של הרשויות המקומיות ו 30% , המדינה חזון משותף, תוך חיבור עמוק לצרכי השעה והאתגרים עמם מתמודדת מדינת ישראל. המודל מציע בסיס לערכים משותפים ואתוס משותף, תוך התאמה לקהילות השונות בחברה הישראלית.

הפתרונות של פנימה

פנימה מייצרת פתרונות לסוגיות ליבה אסטרטגיות בעלות השפעה מכרעת על החברה הישראלית: חינוך ציבורי, מודל שירות לכולם, ביזור אחראי ויהדות ומדינה. פנימה רואה בסוגיות אלו נקודות ארכימדיות ואבני דרך קריטיות עבור מדינת ישראל והחברה הישראלית: מהשפעה על מסלול החיים של הפרט, דרך תרומתן לעיצוב חייהן של קהילות ישראל ועד לעיצוב פניה של אומה. יצירת בסיס ערכים משותף בעוגנים אלה תסייע למדינת ישראל להתמודד עם האתגרים הגדולים שלפנינו: השפעה על חינוך ילדינו ויצירת בסיס ערכים משותף, שירות צעירות וצעירים ותרומתם לחברה ולמדינה, מרחב מקומי המאפשר לקהילות ואזרחים לעצב את חייהם כרצונם, הם המפתחות לבנייה מחדש והמשך שגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, מלוכדת ומשגשגת. כל סוגיית ליבה מלווה משלב פיתוח הפתרון עם שותפות מגוונת, דרך קידום מדיניות ועד יישום והטמעה ע"י המדינה. לפניכם פירוט של הפתרונות שלנו – הפרקים הראשונים ב"חוזה המדינה".

בנינו ובנותינו יפסיקו לסכן את חייהם בעזה ובצפון. אולם, כפי שכל בר דעת שואל את עצמו למטרות המלחמה, לתמונת הניצחון, להישגים הנד ­ רשים בעזה ובצפון, עלינו להציב מטרות אזרחיות עמוקות הנוגעות ליום שאחרי, עלינו לעסוק כבר עכשיו בגיבושם של חזון וחוזה חדש. זוהי קריאת השכמה, צפירת חירום, אזעקה כמעט אחרונה. אם לא נע ­ שה זאת, "שש אחרי המלחמה" תהפוך לזירת קרב אזרחית קשה. האחדות המאפיינת את רוב העם, תהפוך לזירה מסוכנת. עיצוב החוזה החדש הוא חלק מהקרב המתחולל עכשיו. אסור לנו להותירו ליום שאחרי. מנהיגים משתמטים מעיסוק בו, אולי ממניעים פוליטיים. אבל שאלת החזון והחוזה החדש חשובה לא פחות מזירת הלחימה. חלקים נרחבים בחברה איבדו את אמונם בקדושים שבערכינו. כדי לשקם את האמון, כדי לחזק את הלכידות, כדי לעצב את העתיד, נהיה חייבים להגדיר מחדש את התשתית הבסיסית של המדינה. אנו זקוקים לעדכון של מגילת העצמאות, להתאמה של ערכיה לחברה הישראלית כולה. אנו צריכים להעיף חלק גדול מהסדרים ישנים כגון סטטוס־קוו, שיש בהם כדי לפרק את ישראל, להרוס אותה מבפנים. זהו קרב אזרחי חשוב שבלעדיו לא נוכל להבטיח עתיד משותף. נצטרך למצוא דרך המאזנת בין ה״מדינה" כביטוי לאתוס רעיוני כולל, ♦ ט לבין הקהילות השונות שיש בה. המלחמה, וגם השנה שלפניה, הוכיחו שלא בשלה העת להפרטה של הרעיונות. המדינה איננה "ועד בית" אלא מס ­ גרת רעיונית שמאגדת את כלל האזרחים סביב רעיון מכונן. נצטרך להתאים את הערכים הממלכתיים שהובילו את בן־גוריון בעת הקמת המדינה, לא ­ תגרי התקופה. לא נמחק את הגוונים השונים של הקהילות השונות אבל לא נוותר על חזון לאומי כולל. הסכמה עליו תהיה תנאי לקבלת חלק מהזכויות. לשם כך, גיבשתי, יחד עם חבריי בתנועת ״פנימה", מורל חדש: -״ 50 1 ♦ ר 30-20 :״ המדינה תעצב ותנהל 50% מהחזון הכולל ותהיה אחראית על הפעלת 50% מהחוזה. השלטון המקומי המבטא בדרך כלל רוח מקומית בעלת אפיונים ברורים, לצד יעילות ניהולית וגמישות, יסייע בעיצוב 30% מהחיים שלנו. ואילו הקהילות השונות יוכלו לעצב את אופיין בעזרת 20% הנותרים. כך, המדינה תהיה אחראית על 50% מתוכנית לימודי הליבה, על 50% מהביטחון האישי בערים ובשכונות, על 50% מחוקים המעצבים יחסי דת ומדינה, על 50% ממערכות הרווחה. רשויות מקומיות תתרומנה את חלקן ב־ .30% הן תתאמנה את התוכ ­ נית החינוכית לצרכים המקומיים ולמאפיינים של האוכלוסייה, להיסטוריה ולאקולוגיה, לאתרים ההיסטוריים ולמפעלי התעשייה שבסביבתן. 20% נותרים יוקצו לקהילות. רוצים בתי ספר דתיים? חרדיים? אנטרו־ פוסופיים? דמוקרטיים? בבקשה! התחייבו להקפיד על הערכים המדינתיים שמגולמים ב- 50% הבסיסיים. ביטחון אישי? טלו חלק. שיטור קהילתי משמעותי המותאם לצורכי הקהילות, מנגנוני רווחה המותאמים לדיפרנציאציה בין יישובים וקהילות. אני שומע שגופים רבים מגלים שיש בעיקרון הזה עוצמה וחכמה: הוא לא מוותר על המדינה, הוא לא מוותר על השונות והקהילתיות. אין בו כור היתוך אבל הוא מחייב נאמנות והזדהות עמוקה עם הערכים הבסיסיים של המדינה. הוא לא מסיר אחריות מהמדינה, הוא לא מסיר אחריות מהקהילות והאזרחים. הוא מגדיל את האמון, את השקיפות, הוא מאפשר לכולנו לבנות מדינה. זהו רגע של הכרעה על דמותה של המדינה. המלחמה הזו מהווה ביטוי 0 ♦ לשבר עמוק שעובר עלינו. חיילי צה״ל מתקנים את הליקויים הביט ­ חוניים. ומי יתקן את החיים עצמם?

1 ?

J -׳־ 1

fa■:" 1' ״ - ייי•־־

ירון □

שי

יבוש חוזה חדש 7 ייום mm wESf Cj 20 ־ 50-30

שאחרי

2023 ידיעות אחרונות נצטרך למצוא דרך המאזנת בין ה״מדינה" כביטוי לאתוס רעיוני כולל, ♦ ט לבין הקהילות השונות שיש בה. המלחמה, וגם השנה שלפניה, הוכיחו שלא בשלה העת להפרטה של הרעיונות. המדינה איננה "ועד בית" אלא מס ­ גרת רעיונית שמאגדת את כלל האזרחים סביב רעיון מכונן. נצטרך להתאים את הערכים הממלכתיים שהובילו את בן־גוריון בעת הקמת המדינה, לא ­ תגרי התקופה. לא נמחק את הגוונים השונים של הקהילות השונות אבל לא נוותר על חזון לאומי כולל. הסכמה עליו תהיה תנאי לקבלת חלק מהזכויות. לשם כך, גיבשתי, יחד עם חבריי בתנועת ״פנימה", מורל חדש: -״ 50 1 ♦ ר 30-20 :״ המדינה תעצב ותנהל 50% מהחזון הכולל ותהיה אחראית על הפעלת 50% מהחוזה. השלטון המקומי המבטא בדרך כלל רוח מקומית בעלת אפיונים ברורים, לצד יעילות ניהולית וגמישות, יסייע בעיצוב 30% מהחיים שלנו. ואילו הקהילות השונות יוכלו לעצב את אופיין בעזרת 20% הנותרים. כך, המדינה תהיה אחראית על 50% מתוכנית לימודי הליבה, על 50% מוצאי שבת. רחבת בית אריאלה בתל־אביב. הרחבה מלאה באלפים רבים של אנשים כואבים. תמונות השבויים והשבויות קורעות לב. קשה לה ­ תבונן בעיני בני המשפחות. התחושה הייתה שהעיניים מושפלות והלב פוסק מלפעום. בבסיס הערב העצוב הזה עמדה קריאה אחת: החוזה הופר. חתמנו על חוזה עם המדינה: אנחנו נשלם מסים, נשרת בצה״ל, נקפיד על שמירת החוקים, נתנדב, נושיט יד לכל נזקק. המדינה - תגן עלינו. תשמור על הביטחון שלנו. בשמחת תורה, החוזה הופר. התברר שהחמאס פלש לחיינו במעמד צד אחד. מאז 7 באוקטובר מתברר שהחוזה התפורר, נפרם. אזרחים רבים חשים שהם נותרו לבד. אומרים, במידה רבה של צדק, "עכשיו נלחמים", את כל הוויכוחים 2 ♦ יש להותיר ל״שש אחרי המלחמה". יש בכך מידה רבה של היגיון. את הוויכוחים הפוליטיים, את שאלת שורשי המחדל יש להותיר לרגעים שבהם בנינו ובנותינו יפסיקו לסכן את חייהם בעזה ובצפון. אולם, כפי שכל בר דעת שואל את עצמו למטרות המלחמה, לתמונת הניצחון, להישגים הנד ­ רשים בעזה ובצפון, עלינו להציב מטרות אזרחיות עמוקות הנוגעות ליום שאחרי, עלינו לעסוק כבר עכשיו בגיבושם של חזון וחוזה חדש. זוהי קריאת השכמה, צפירת חירום, אזעקה כמעט אחרונה. אם לא נע ­ שה זאת, "שש אחרי המלחמה" תהפוך לזירת קרב אזרחית קשה. האחדות המאפיינת את רוב העם, תהפוך לזירה מסוכנת. עיצוב החוזה החדש הוא חלק מהקרב המתחולל עכשיו. אסור לנו להותירו ליום שאחרי. מנהיגים משתמטים מעיסוק בו, אולי ממניעים פוליטיים. אבל שאלת החזון והחוזה החדש חשובה לא פחות מזירת הלחימה. חלקים נרחבים בחברה איבדו את אמונם בקדושים שבערכינו. כדי לשקם את האמון, כדי לחזק את הלכידות, כדי לעצב את העתיד, נהיה חייבים להגדיר מחדש את התשתית הבסיסית של המדינה. אנו זקוקים לעדכון של מגילת העצמאות, להתאמה של ערכיה לחברה הישראלית כולה. אנו צריכים להעיף חלק גדול מהסדרים ישנים כגון סטטוס־קוו, שיש בהם כדי לפרק את ישראל, להרוס אותה מבפנים. זהו קרב אזרחי חשוב שבלעדיו לא נוכל להבטיח עתיד משותף.

חוזה המדינה דמוקרטיה מקומית

החזון

חיזוק תהליך ביזור הסמכויות מהממשל הארצי לשלטון המקומי תוך ביסוס תרבות דמוקרטית מקומית תוך חיזוק הקהילות המקומיות כגורם אסטרטגי המקדם לכידות וחוסן חברתי. מעבר של המדינה מריכוזיות רבה למשילות משתפת, הרשות המקומית תהפוך מזרוע ביצועית לממשל מקומי מוביל ואילו הקהילות יפתחו זהות מקומית וערכים משותפים. למרחב המקומי יש יתרונות רבים. הרשויות המקומיות מתאפיינות בקרבה לאזרחים ובהיכרות מעמיקה של העמדות הזהותיות והתרבותיות שלהם. קרבה זו מאפשרת מתן מענה מהיר ומדויק לצרכים המשתנים של התושבים. המתווה אותו פנימה מקדמת מחזק את תהליך ביזור הסמכויות מהממשל הארצי לשלטון המקומי תוך ביסוס תרבות דמוקרטית מקומית ובמקביל מחזק את הקהילות המקומיות כגורם אסטרטגי המקדם לכידות וחוסן חברתי. באוקטובר והמלחמה, הוכיחו פעם נוספת ששלטון מקומי חזק הוא אבן דרך מרכזית בחוסנה של מדינת ישראל. 7- אירועי ה השלטון המקומי מתאפיין ביציבות שלטונית ובמנהיגות נבחרת המייצגת את תפיסות העולם והתרבות של תושביו, וחלק ניכר מהרשויות המקומיות מפגינות יכולת ביצועית גבוהה יותר מזו של המדינה. חיזוק מדינת ישראל דורש מהלך נרחב של ביזור סמכויות אחראי לשלטון המקומי, ומהלך זה צריך להיות מלווה בפעולות לחיזוק הדמוקרטיה ברמה המקומית, כמו גם בשמירה על בסיס משותף ומחויבות לכלל וכן הימנעות מיצירה של אוטונומיות תרבותיות נפרדות ולעומתיות למדינה. מדינת ישראל נמצאת באחת משעותיה הגורליות. ברחובותיה מתחולל מאבק זהותי עמוק הנוגע לתשתית של הקיום המשותף שלנו. לנגד עינינו מתגלות מחלוקות המשקפות את הפערים האידיאולוגיים העמוקים בין הקהילות והשבטים השונים. החזון הישראלי התשתיתי הונח על ידי מייסדי המדינה במסגרת מגילת העצמאות. במהלך השנים ערכיה נשחקו, הלכידות והאחריות נפרמו. על המדינה לעצב את הבסיס הרעיוני והיישומי של הקיום המשותף, אולם לשם כך עלינו להעמיק את האחריות של המרחב המקומי ולהעצים את המנהיגות של ראשי רשויות מקומיות. ניהול מרחב מקומי לא יכול להסתפק רק בטיפול אדמיניסטרטיבי, הוא חייב לשמש מרחב לזהות משותפת ולהיות הגורם המחבר בין הלאומיות הכוללת לשבטיות הקהילתית. האתגר הלאומי

הפתרונות של פנימה

מדד הדמוקרטיה המקומית כדי לחזק את הרשויות המקומיות ולאפשר את מימוש מלא הפוטנציאל שלהן, יצרנו את מדד הדמוקרטיה המקומית. המדד פותח על ידי הצוות המקצועי של פנימה בליווי ייעוץ אקדמי בכיר ובשיתוף גורמים רבים בממשלה, ברשויות המקומיות, באקדמיה ובחברה האזרחית, והוא מעריך ומדרג רשויות וקהילות מקומיות בשישה ממדים מקובלים ומרכזיים הנוגעים לדמוקרטיה מקומית - שקיפות, שיתופיות, ייצוגיות, איזונים ובלמים, אמון הציבור ברשות המקומית ומעורבות ציבורית. בכך מציג המדד בפני הציבור, הממשלה והרשויות המקומיות תמונת מצב מקיפה ותקופתית אודות המאפיינים הדמוקרטיים המרכזיים של המרחב המקומי בישראל, ומאפשר פעולה מבוססת נתונים לחיזוק הדמוקרטיה המקומית. הושק המדד בתמיכת שר הפנים 2024 רשויות, ובשנת 15 פותחה מתודולוגיית המדידה ובוצע פיילוט ראשוני בקרב 2023 בשנת על טיוב המדד וקיימנו התייעצויות נרחבות עם מומחים ועם כלל 2025 ויו"ר המש"מ. לקראת הרחבת המדידה, עמלנו בשנת הרשויות המקומיות הנמדדות. מתושבי 65% הערים הגדולות בישראל, בהן מתגוררים במצטבר מעל ל 52 לאחר השלמת שלב הטיוב ביצענו מדידה רחבה בקרב המדינה. המדידה הינה מחקר ראשוני חדשני ורחב היקף, המשלב איסוף נתונים מהרשויות המקומיות (מקורות גלויים ותקשורת ישירה), לצד נתונים מסקרי תושבים שבוצעו על ידי מכון מחקר מוביל בקרב מדגם מייצג בכל רשות בנפרד, ונתונים ממשלתיים שהתקבלו בבקשות חופש מידע שהגשנו. . הפרסום היכה גלים 2025 נתוני המדד פורסמו לציבור באתר אינטרנט ייעודי ונגיש, והושקו בתקשורת הארצית בנובמבר ולאחריו הופיעו באופן ספונטני פרסומים רשמיים על ידי עיריות, מקומונים ועל ידי תושבים ופעילים ברשתות החברתיות. במסגרת המחקר הנתונים עובדו לכדי תמונת מצב כללית (מאקרו) של הדמוקרטיה המקומית בישראל, לצד תמונת מצב עירונית (מיקרו), ודוחות מפורטים ברמת העיר הוגשו להנהלות הערים ופורסמו באתר האינטרנט של המדד. הדוחות המפורטים, המהווים בסיס לפיתוח תוכנית עבודה לחיזוק הדמוקרטיה ברמה המקומית, כוללים את פירוט הציונים של העיר, ניתוח לפי חוזקות וחולשות מקומיות, ניתוח של סקרי התושבים והמלצות מעשיות. כפי שנוכחנו לדעת, הדוחות המפורטים מהווים כלי עבודה משמעותי עבור נבחרי ציבור ומנהלים ברשויות המקומיות, ורשויות שונות פנו אלינו בבקשה לקיים פגישות העמקה בנתונים ולקבל את קבצי הנתונים הגולמיים להעמקה נוספת.

על מנת לקדם את השימוש במדד הדמוקרטיה המקומית על ידי הרשויות המקומיות פעלנו השנה ליצירת שותפות ביישום

והטמעת המדד עם עיריית אשדוד ועיריית בת ים, ועל כך נתונה להם תודתנו והערכתנו הרבה. המהלך המשותף עם העיריות נועד לפיתוח והתנסות במודל התערבות ברשויות המקומיות, שתכליתו פעולה אפקטיבית לשיפור בדמוקרטיה המקומית באמצעות שילוב בין תהליך שינוי פנים ארגוני ותהליך שינוי במישור היחסים בין הרשות והתושבים. שלב הפיילוט של יישום , ובסופו אנו שואפים להרחיב את מודל ההתערבות לרשויות נוספות. 2026 המדד ימשך לאורך שנת במקביל לקידום תהליכי דמוקרטיזציה מלמעלה למטה, אנו פועלים גם בציר השטח, באמצעות הנגשת נתוני המדד והתפיסה לארגונים וקהילות העוסקים בקידום דמוקרטיה מקומית מלמטה למעלה, כגון המרכזים לצדק חברתי, תנועה ישראלית, מרכז השל, ארץ עיר ואחרים. מהווה תקדים בעושרו ובהיקף שלו, ולכן פעלנו ליצירת שיתופי פעולה 2025 מאגר הנתונים של מדד הדמוקרטיה המקומית קבוצות של מיטב חוקרי וחוקרות השלטון 5 , מחקריים באמצעות הפצת קול קורא בקהילה האקדמית הישראלית. לשמחתנו .2026 המקומי בישראל נענו לקול הקורא והגישו הצעות למחקר על בסיס נתוני המדד. המחקרים יתפרסמו במהלך שנת מדד הדמוקרטיה המקומית מציע ערך גם עבור מקבלי ההחלטות בשלטון המרכזי, ואנו פועלים להרחבת השימוש במדדים הנוגעים לדמוקרטיה מקומית בתהליכי ביזור אחראי יחד עם משרדי הפנים והאוצר. כמו כן, אנו פועלים לקידום תוכנית מקיפה לטיפול בבעיות המבניות המגבילות את הדמוקרטיה בשלטון המקומי באמצעות שינויי חקיקה, נהלים ותקנות.

אתר מדד הדמוקרטיה המקומית

Impact | השפעה לאומית

עבודה משותפת עם משרד האוצר, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי. השקת המדד בתמיכתם משרדי ממשלה

פיתוח מודל אחריות משותף: מדינה, שלטון מקומי, קהילות ופרטים 50:30:20 מודל

בערים הנמדדות: מעל למחצית מתושבי המדינה תושבים 6.5 M כ

2025 משתתפות בשנת רשויות 52

פיתוח מודל ליווי ובניית יכולות לקפיצת מדרגה בתחום POC מודל התערבות רשותי

תכנית מפורטת לשינויים הנדרשים לקידום ביזור אחראי ודמוקרטיה מקומית שינויים מבניים

חוזה המדינה שירות לכולם

החזון

מתווה השירות "שווה לכולם" נולד במטרה לשים סוף למשבר הגיוס לצה"ל אשר מלווה את ישראל עשרות שנים ומציע מודל חדשני במסגרתו כל צעיר וצעירה בישראל משרתים בשירות משמעותי ובאופן מותאם תרבותית וקהילתית. המתווה מהווה פלטפורמה לביסוס אחריות משותפת, ערכים ואתוס ישראלי, לצד קידום של מוביליות חברתית, שייכות ומשמעות.

האתגר הלאומי

סוגיית חובת השירות מלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה ומהווה כר פוֹרה למחלוקת חברתית רחבה. היא טעונה מפני שיש בה חיים ומוות, מפני שהיא מגדירה שייכות. מפני שהיא מהווה מקפצה לחיים של משמעות. פעם אחר פעם היא עולה לחזית הדיון הציבורי, ופעם אחר פעם מציעים הפוליטיקאים הסדרים חלקיים שאינם מתמודדים עם עומק הבעיה, הסדרים שאין בהם כדי לאחות את הקרע הכואב ולסייע לבניית סיפור ישראלי משותף. דווקא בתקופה זו, בה ישראל נתונה תחת מלחמה מתמשכת , עלינו למצוא פתרון מקובל על ידי כלל המגזרים אשר יאפשר לכולם לקחת חלק במלחמה על קיומה של מדינת ישראל ללא העמקת השסעים בחברה.

הפתרונות של פנימה

מודל "שירות שווה לכולם" . הפתרון מציע מעבר מחובת גיוס מתווה שירות שווה לכולם שנים פתרון למשבר הגיוס ארוך השנים; 6 פנימה מקדמת מזה לחובת שירות - כולם לוקחים חלק, במסגרות מותאמות תרבותית, באופן בו צרכי הביטחון של ישראל נשמרים, צבא העם מתחזק, הכלכלה נתרמת והחברה הישראלית שומרת על עוגן משמעותי. לצד קידום מדיניות ועבודה עם מקבלי החלטות לביסוס מודל השירות, פנימה פועלת ליצירת שינוי פרקטי בשטח והוכחת היתכנות הלכה למעשה.

מדיניות וחקיקה באוקטובר 7 - מודל השירות של פנימה עודכן, יחד עם שותפים רבים, למול הצרכים הלאומיים שהשתנו רבות לאור אירועי ה ומלחמת חרבות ברזל. אנו רואים בחוק שירות ישראלי הוגן וראוי כאבן ראשה של שמירה על צבא העם וביסוס חברה משותפת בעלת ערבות הדדית וסולידריות. סוגיית השירות מורכבת מאוד ומרכזת לתוכה קווי מחלוקת רבים. לאור זאת, על חוק השירות החדש להבטיח חיזוק של המעמד המשרת לצד מיסוד והרחבת התמיכה בארגוני המילואים. בכך הוא יסייע לחוסן הלאומי וישמש בסיס לבנייה מחודשת של אתוס השירות. זהו צעד קריטי לביטחון ישראל, לכלכלה ולחברה הישראלית. פעילות ציבורית בעיצומה של המלחמה, המאבק על חוק הגיוס הגיע לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת (לאחר שהממשלה החילה דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון). על רקע רעש תקשורתי בלתי פוסק, אנו סבורים כי קיים צורך עז בפתרון מעשי וכי פשרות המוצעות בימים אלו מהוות סכנה של ממש שיובילו להמשך פילוג וקיטוב, יסכנו את מודל צבא העם ויביאו לפגיעה בביטחון המדינה. הגיעה העת להכרעות אמיצות. הגיעה העת לאימוץ מודל השירות. בימים אלה, פנימה נוכחת בדיוני ועדת החוץ והביטחון בכנסת ומקיימת פגישות עם נבחרי ציבור ומקבלי החלטות. סוגיית הגיוס קריטית בעיצוב דמותה של ישראל. נמשיך במרץ במסע לקידום מודל השירות. אופרציה ויישום בשטח של 80 - משרתים מבני המחזור בשנת ה 70% " נבנתה יחד עם שותפים רבים ומציבה יעד של 80 - ב 70" התכנית האסטרטגית מבני מחזור תבטיח 70% - נוספים בשירות לאומי – אזרחי). הגעה ל 9% - בשירות צבאי ו 48% מדינת ישראל (כיום משרתים שמירה על צבא העם ותבסס את ערך השירות כערך מוביל בכלל קהילות ישראל. לשם כך אנו פועלים במגוון ערוצים: (דגש חברה חרדית וחברה ערבית) - פנימה פועלת לקידום מסלולי שירות מותאמים לאוכלוסיות עם אחוזי שירות נמוכים מסלולי שירות מותאמים לאוכלוסייה החרדית, יחד עם בכירים בצה"ל, שרים ומקבלי החלטות, ראשי החברה האזרחית, מנהיגות חרדית ובכירים במשק הישראלי. זוהי הזדמנות היסטורית לעצב את תפישת השירות של ישראל ולקדם את הטמעת מודל השירות של פנימה.

- בכדי להמשיך לקדם את קליטתם המיטבית והמותאמת של הצעירים החרדים והבדואים צוות חשיבה משותף עם אכ"א לשירות, פנימה הקימה צוות חשיבה משותף עם אכ"א, אשר מטרתו להרחיב את אפשרויות השילוב של הצעירים החרדים והבדואים בצה"ל בצורה מותאמת המכבדת ושומרת על צרכיהם ואמונתם. - מיזם משותף של פנימה עם הרשות לשירות לאומי־אזרחי וקרן רש"י, נועד לבנות תו תקן וסטנדרטיזציה למסלולי תנופה מסלולי שירות לאומי־אזרחי המותאמים לאוכלוסיות לא משרתות, בדגש על צעירים 15 השירות בישראל. במסגרת המיזם הקמנו וצעירות מהפריפריה הגיאוגרפית ומהחברה הערבית. בזמן המלחמה, עשרות צעירות וצעירים הצטרפו לשירות ב"תנופה" בתפקידים שונים: סייעי רופאים בבתי חולים, נהגי אמבולנס ואופנועים במד"א וסייעים של לוחמי אש. המיזם גובש מתוך הכרה בחשיבות יצירת מענים לצרכים לאומיים באמצעות מסלולי שירות עבור אלו שלא יימצאו מתאימים לשירות בצה"ל, ומתוך הכרה שתקופת השירות האזרחי עשויה להיות אבן דרך משמעותית בסלילת דרכם של צעירים לקראת חייהם הבוגרים וכמנוע כלכלי וחברתי אדיר. השירות האזרחי מהווה מנוף והזדמנות נדירה להשפיע על המוביליות החברתית של צעירים בחברה הישראלית, תוך התנדבות מיטבית ומתן כלים לשיפור יכולתם של צעירים מרקעים שונים לקבל הזדמנות שווה להשתלבות בחיי החברה והכלכלה, תוך תרומה לשיפור השירותים לציבור. מיזם תנופה מציע גם מסלולים טכנולוגיים חדשניים. מסלולי השירות הטכנולוגיים של תנופה לא רק עונים על צורך לאומי, אלא גם מציידים את הדור הבא של צעירים מהפריפריה והחברה הערבית ביכולות טכנולוגיות רלוונטיות לשוק העבודה, ובכך תורמים לצמצום פערים, חיזוק החוסן האישי והחברתי, והעמקת השייכות. המיזם מלווה על ידי מחקר מלווה מקיף ומעמיק של יחידת ההערכה בקרן רש"י, מחקר איכותני של מכון דו-עת ומחקר אימפקט של מכון אהרון. מסיימי שנתיים, 60%־ מסיימי שנה א’ ו 80% : הישגי התוכנית עד כה מצביעים על שיעורי התמדה גבוהים משמעותית בשירות מהמשתתפים רואים בשירות שלהם 85% . מהמשתתפים המשתלבים בהשכלה או בתעסוקה עם סיום השירות 70% לצד מהמשתתפים מדווחים על עלייה משמעותית במיומנויות תעסוקתיות. לצד זאת, ניכרת עלייה 80% - גורם מקדם מוביליות, ו משמעותית בתחושת השייכות של המשתתפים לחברה הישראלית וביכולת התקשורת בשפה העברית.

Impact | השפעה לאומית

מהישראלים תומכים במתווה השירות של פנימה (מכון מדגם, )2024 אוגוסט 70% תמיכה ציבורית מיזם משותף עם הרשות לשירות לאומי אזרחי וקרן רש"י ₪ 13 M

מודל שירות ישראלי

בניית תקן וסטנדרטיזציה למודל שירות לאומי אזרחי

מודל השירות של פנימה הוא האלטרנטיבה המובילה לפתרון משבר הגיוס בישראל

אחוז המתנדבים במסלולי השירות של מיזם תנופה ממשיכים לשנה ב, במסלולים אחרים 50% לעומת 83% שירות מלא

השקעה במודל השירות של פנימה ע"י משרד הביטחון ומשרדי ממשלה נוספים ₪ 127 M

7.5 M

80 - ב 70%

₪ 4 M

חשיפות לקמפיין התקשורתי סביב מודל השירות

תכנית לאומית לשמירה על משרתים בשנת 70% : צבא העם השמונים לישראל

מיזם משותף עם משרד הבינוי והשיכון והתאחדות הקבלנים

חוזה המדינה חינוך ציבורי

החזון

בניית מודל חדש ועדכני למערכת החינוך בישראל, המבוסס על אמונה כי חיזוק הלכידות החברתית והחוסן הלאומי הוא תנאי הכרחי לעתידה של מדינת ישראל. כדי לשמור על ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ומלוכדת, עלינו ליצור מערכת חינוך ציבורית הפועלת לבנייתה המחודשת של החברה הישראלית. מערכת זו תהווה עוגן חברתי מרכזי ותכיר בתפקידה כגורם מפתח בעיצוב דמותה ואופייה של המדינה והחברה. לצד ערכיה החברתיים והלאומיים, תהיה המערכת נגישה וזמינה לכל תלמיד ותלמידה. היא תציע מערך חינוכי מצטיין ואיכותי, הכולל תכניות פדגוגיות חדשניות ומדידה תואמת. בוגרות ובוגרי המערכת יהיו לומדים מתמידים, עצמאיים ובעלי יכולת השתנות, תוך דגש על התפתחות אישית המותאמת לכישוריו של כל אחת ואחד. אנו פועלים יחד עם שותפים מגוונים ומומחים רבים ליצירה של תכנית אב מוסכמת חוזה המדינה חינוך ציבורי במסגרת לחינוך, הכוללת חזון ואסטרטגיה ומציעה מנופי שינוי מרכזיים:

. מתווה חקיקה לחינוך ציבורי 1 ובו ליבה פדגוגית משותפת לכלל הקבוצות והזרמים 50:30:20 . ביזור אחראי במודל פנימה 2 . תקצוב שקלי ודיפרנציאלי המקיים שוויון הזדמנויות. 3

האתגר הלאומי

בשנים האחרונות, כחלק ממגמות כלל עולמיות ומגמות פנים ישראליות נשחק מעמדו של החינוך הציבורי-ממלכתי, ולצדו התעורר ויכוח עז סביב היקף ותוכן תכני הליב"ה המחייבים את כלל ילדי ישראל. מערכת החינוך הישראלית מצויה במשבר כפול:

כתיבת תכנית אב וחזון להתחדשות החינוך בישראל "ממערכת לחינוך" מצפן להתחדשות החינוך הציבורי בישראל: תכנית אב המתייחסת לכלל ההיבטים במערכת החינוך, החל ממדיניות, סוגיות מבניות, ניהוליות וערכיות, ועד לפדגוגיה מול התלמידים ומול המורים. תהליך הכתיבה והבניה, פיתוח המדיניות וההגות מתקיים על ידי צוות מומחים מגוון מתחום החינוך, ובהם בכירים לשעבר במערכת החינוך המכירים את המערכת, את רפורמות העבר ואת ההזדמנויות והקשיים. כחלק מהתהליך, מתקיימים אירועי שולחנות עגולים ובהם ייצוג נרחב של החברה הישראלית ושל מחקרי מפתח: מחקר 2 מרכיבי מערכת החינוך, לצורך איסוף משוב ומחשבה משותפת על התוכנית. כחלק מהתהליך נערכו בינלאומי המשווה בין מערכות הדומות לישראל ובהן עדויות להצלחה חינוכית, אשר מאפשר נקודות מבט נוספות ומהותיות הורים מכלל החברה הישראלית. 1,200- על מבנה המערכות. מחקר נוסף שנערך על בסיס סקר הורים, בו השתתפו למעלה מ ממצאי המחקר מלמדים על הערכים והרצונות של שחקני המפתח במערכת - הורי התלמידים. 50:30:20 ביזור אחראי של מערכת החינוך במודל התפתחותה של מערכת החינוך בישראל תלויה במידה רבה בשינוי המבנה של המערכת, בהעמקת הסמכות והאחריות של השלטון המקומי/אזורי ובבתי הספר. בה בעת, לא ניתן להתעלם מתפקידו של משרד החינוך עצמו, כמי שאחראי על פיתוח וטיפוח אתוס משותף, קביעת יעדי הלמידה והסטנדרטים, פיקוח ובקרה מדידה והערכה. העברת סמכויות לשלטון המקומי על אף חוק חינוך ממלכתי ועל אף ביטולם ההצהרתי של זרמי החינוך, מערכות החינוך פועלות על פי גישה מגזרית, תוך סטנדרטים שונים, שיטות תקצוב אחרות ודרגות פיקוח שונות. כל אלה אינם מאפשרים למערכת החינוך להוות מוקד לגיבוש שדרה תרבותית משותפת, גם אם חלקית, לכלל הקהילות והזרמים. אם לא די בכך, מדינת ישראל מתאפיינת בפערים חינוכיים רבים ועמוקים, הבאים לידי ביטוי בהישגיה הנמוכים במבחני ההשוואה הבינלאומיים. פירוקה של מערכת החינוך הציבורית-ממלכתית מהווה סכנה לביטחון הלאומי של ישראל הן בהיבט התרבותי והן בהיבט הכלכלי. נדרשת חשיבה מחודשת אודות תכליתו של חוק חינוך ציבורי ולצדו, נדרש לגבש מחדש תכנית לימודים ובסיס חינוכי המשותף. תלמידים, 80,000- השינויים שחלו בחברה מאז שנות החמישים, עת חוקק חוק החינוך הממלכתי, בתקופה בה מערכת החינוך מנתה כ מיליון תלמידים הלומדים מכח אותו החוק ואותה 2.5- מחייבים בחינה מחדש של חוק חינוך ממלכתי והתאמתו לתקופתנו בה ישנם כ מערכת. החוק החדש חייב לכלול איזון ראוי בין אחריותה של המדינה לבין זכות ההגדרה התרבותית של כל קהילה ומורשתה, וזכות הבחירה של ההורים. החוק החדש זקוק לתכנית לימודי ליב"ה המאפיינת את העקרונות הללו. הפתרונות של פנימה

מחייבת ניסוח מחדש של הגדרת התפקידים, שיטת התקצוב, מנגנוני הפיקוח, ועוד. לשם כך, הקמנו וועדת היגוי, הכוללת מומחי למדינה ברמה 50%( המגדיר את היחס בין המקום שניתן למדינה בתוכניות 50:30:20 חינוך ואנשי מעשה, ופיתחנו את מודל לבתי הספר). קיימנו שולחנות עגולים והתייעצויות עם שחקני 20%- לקהילה מקומית-הרשויות המקומיות, ו 30% , הלאומית המפתח בתחום, תוך שמירה על ייצוג רחב של החברה הישראלית, לאיסוף משוב ומחשבה משותפת על המודל. , הושלם התכנון ליציאה במהלך של מעבדת ביזור בשותפות עם משרד האוצר, מרכז שלטון מקומי וקרנות 2025 עם סיום שנת רשויות בסוגיות ביזור שונות, ושכלול המודל ביחד עם בעלי העניין המרכזיים. 9- פילנתרופיות, לצורך התנסות בשטח ב מודל תקצוב שקלי ודפרנציאלי בשנה האחרונה פותח על ידי צוות פנימה, ביחד עם מומחי תקצוב בחינוך, מודל לשיטת תקצוב שקלי-דיפרנציאלי. מודל זה יאפשר גמישות דיפרנציאלית לצד וודאות תקציבית ותפעולית: יישום מיטבי של תכנית הלימודים שתקבע ע"י משרד החינוך ). התקצוב השקלי הדיפרנציאלי יבטיח 20%( ) וייחודיות בית ספרית 30%( ), לצד פיתוח וטיפוח ייחודיות קהילתית-רשותית 50%( את האוטונומיה של מנהלי בתי הספר ואת יכולתם לפתח תכניות חינוכיות ייחודיות ומותאמות, ויסייע בצמצום משמעותי של פערי התקצוב הקיימים בין אוכלוסיות ומגזרים, ובקידום אוכלוסיות מוחלשות. התקצוב השקלי הדיפרנציאלי יותאם למעמד הסוציו-אקונומי של הרשות המקומית ושל בית הספר. ערכי הסל יהיו דיפרנציאליים בין תלמיד לתלמיד, תוך מתן מקדמים בגין: רקע סוציו אקונומי, פריפריאליות, שכבת גיל, גודל מוסד, פרופיל מורים ורמת ההישגים בבית הספר. יצירת תכנית מסגרת-פדגוגית לליבה מחייבת וחיזוק החינוך הציבורי פיתוח מודל של תכנים, ידע וכישורים מגוונים שמוטמעים בתכני הלימוד והפעילות. הפיתוח נעשה תוך שילוב של עבודה מול גורמים מקצועיים, לצד הקמת קבוצת עבודה של מנהלי בתי ספר ומנהלי מחלקות חינוך לטובת בניית תכנית ליבה משותפת ומוסכמת. מטרת התכנית היא להציע מסגרת יעדים פדגוגיים של נושאי ליבה נדרשים לכלל המערכת, על כל הרצף הגילאי, לצד מסלולים המעודדים מצויינות אשר כל מוסדות החינוך הציבוריים יהיו מחוייבים לה.

Impact | השפעה לאומית

ממערכת לחינוך

50:30:20

הפך | מודל פנימה לביזור אחראי של סמכויות החינוך למודל מוביל ומטבע לשון בקרב ארגונים ואנשי חינוך

הושק בבית | מצפן להתחדשות החינוך הציבורי בישראל הנשיא והופץ לאלפי אנשי חינוך מובילים

סקר ההורים הגדול

בהתמודדויות practices Best מדינות במטרה ללמוד 4 עם אתגרים דומים לאלו במערכת החינוך הישראלית מחקר השוואה בינלאומית

הורים לבירור עמדות, שאיפות 1,200- סקר בקרב כ וצרכים מנקודת מבט הורית על מערכת החינוך בישראל

שווי חשיפה 2.5M אייטמים בבמות מרכזיות 30 העמדת החינוך על סדר היום הלאומי

חוק חינוך לכל

ניסוח הצעת חקיקה לחוק חינוך ציבורי בישראל אשר יסדיר את מסלולי התקצוב והמהות בין החינוך הציבורי והפרטי ומכלול התנאים הנדרשים בכדי לקיים את מערכת החינוך בתצורתה החדשה ע"פ מתווה פנימה.

2025 גלובס, ספטמבר | סיפורה של מערכת החינוך בחמישה גרפים

חוזה המדינה מדינה ייחודית

תנועת "פנימה" חברה לארגון עיתים תוך זיהוי כי זוהי "שעת רצון היסטורית" להוביל מהלך לאומי מכונן: מעבר מיהדות מחוללת שבר ומשבר ליהדות מחוללת צמיחה ופריחה. מעבר ממבנה של "סטטוס קוו", "הסדרים" ו"הסכמות", למבנה עומק מוסרי, יהודי-ישראלי, שמהווה מקור לחיים משותפים במדינת ישראל, תוך ניסוח קונספט ערכי חדש של מדינה יהודית. החזון

האתגר הלאומי

מדינת ישראל ניצבת בשנים האחרונות בפני צומת דרכים היסטורי. על אף היותה מדינה יהודית ודמוקרטית, מראשיתה נמנעה המדינה מהתמודדות עם עומק זהותה ובחרה בשפה של "הסדרים", "סטטוס קוו" ומאבקי כוח מוסדיים. אולם, כפי שהוכח שוב ושוב, העדרו של סיפור זהותי משותף הפך למקור של שחיקה, ניכור ושסע עמוק המאיים על חוסננו הלאומי. מה שקורע את החברה הישראלית אינו אלא המחסור בנרטיב יהודי-ישראלי רלוונטי שמחבר בין חלקי העם. הזהות המשותפת נותרה מחוץ לגבולות השיח הציבורי. החברה הישראלית פיתחה תלות בשפה מוסדית של זכויות, הסדרים ופשרות. קולות הזהות נותרו "מחוץ למשחק", והזהות המשותפת הוזנחה. הגורמים שיכולים היו לנסח ולתת ביטוי לערכים יהודיים של אחריות, הדדיות, שייכות וייעוד – נסוגו מפחד פוליטי או ניהולי. שאלות היסוד הודחקו, ובמקומן הוכנסו כללי משחק שמנציחים קיטוב ומאבק. לאורך השנים, השפה שהתקבלה לבירור הסוגיות האלה הייתה שפה של כיפוף זרועות. שפה כוחנית. כל הכרעה בתחום שבת, כשרות, נישואין או גיור הייתה תוצאה של משבר פוליטי או עסקת חבילה. החברה הישראלית איבדה את היכולת לדמיין יחד את המשמעות של היותה מדינה יהודית ודמוקרטית. ההיעדר המתמשך של סיפור זהותי מעצים את השבר, מחליש את יכולת ההידברות ומעקר את מרחב התקווה.

הפתרונות של פנימה

מיזם "מדינה ייחודית: יהודית, ציונית, ישראלית" אינו מבקש ליצור עוד אמנה או פשרה פוליטית, אלא להחזיר את היהדות למקומה הטבעי כנשמה הפועמת של החיים הציבוריים במדינה חופשית ומוסרית ולבסס סיפור ישראלי שמאפשר מרחב יהודי ודמוקרטי לא מתוך כפייה או הדחקה, אלא מתוך בחירה, שותפות ואחריות. לב המיזם: המליאה המכוננת ופרקי היישום. כדי להפוך את החזון למציאות, הקמנו את "המליאה המכוננת" – נבחרת יוצאת דופן של אנשי רוח, דת, תרבות ומשפט מכל קצוות החברה הישראלית. בין חברי המליאה ניתן למצוא דמויות כמו קובי אוז, אלונה ברקת, פרופ' ליאב אורגד, רז נזרי, אמי פלמור, הילה קורח ורבנים מובילים מכלל הקהילות. המליאה שוקדת על ניסוח "הסיפור היהודי-ישראלי" החדש, אשר יעוגן בפרקי יישום מעשיים. פרקים אלו נועדו להסדיר את נקודות החיכוך המרכזיות בממשק שבין המדינה, הקהילה והפרט (כמו שבת, כשרות ונישואין), מתוך ערכים משותפים וזהות מלכדת. המיזם נבנה מתוך תפיסה הדרגתית: שלב ראשון של גיבוש החזון וזהות המדינה; שלב שני של ניסוח פרקי יישום; ושלב שלישי, תהליך שינוי ציבורי והטמעה. המהלך מבקש לשלב מומחיות, רוח, מדיניות וחיים, ולהציע שפה ציבורית חדשה שתעצב מחדש את המרחב הישראלי. תהליך העבודה כולל גיבוש תשתית רעיונית רחבה, הקמת צוותי חשיבה מגוונים, יצירת מרחבי שיח ושולחנות עגולים עם הציבור, גיבוש מסמכי מדיניות והובלת תהליכי שינוי מדורג. כל אלו מתבצעים תוך שמירה על שותפות רחבה, הקשבה, ועבודה עם כל חלקי החברה הישראלית.

בית יוצר ישראלי

בית יוצר ישראלי מציע חשיבה מחדש על סוגיות הליבה של ישראל, חשיבה השואפת להתקבל על דעת רוב ריאלי ומוצק של אזרחי ישראל בעשרות השנים הקרובות. בית יוצר ישראלי מבקש לגלות וליצור את שביל הזהב הישראלי הממלכתי. זהו בית של רעיונות אשר יכולים וצריכים להיתרגם למדיניות. בלב הפעילות של בית יוצר ישראלי פועלת תכנית העמיתים. לצידה אנו מפתחים שורה של אמצעי יצירה ופרסום כגון: סדרת ספרים בהוצאת ידיעות אחרונות, תכניות לימוד המיועדות לחינוך הפורמאלי והלא-פורמאלי ועוד. בתוכנית עמיתי בית יוצר ישראלי חברים כעשרים עמיתים, גברים ונשים, מקשת זהותית רחבה, אנשי רוח, חינוך ומעשה, אשר חושבים ויוצרים במשותף ובנפרד. בשלב הראשון של תכנית העמיתים עוסקים עמיתי בית יוצר ישראלי בגיבוש קומת המסד הזהותית של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. בשלב השני עוסקים עמיתי בית יוצר ישראלי בגיבוש רעיונות ישראליים במגוון של נושאים ממוקדים המעצבים את זהותה של ישראל ומצויים במחלוקת בחברה הישראלית. בית יוצר ישראלי יהווה מוקד השפעה על מעצבי מדיניות, מנהיגי ציבור, מערכות חינוך, מוסדות וארגונים המבקשים לעצב מדיניות ההולמת את חזון הממלכתיות הישראלית.

הוצאת הספרים של בית יוצר ישראלי: ישראל השלישית- הרב שי פירון אחריות המיעוט- נזיר מג'לי כשהחרדים יהיו רוב- איציק קרומבי בית שלישי- ארי שביט הייחוד והיחיד- מאיר בוזגלו ויפה בניה #יהדותדמוקרטית- בעריכת אריאל פיקאר ויעל גוראון עוצמה שחורה- רוני (פנטנש) מלכאי המאה היהודית - טרי ניומן עם רוני סופר

״הגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים. גם בעוד מאה שנה יהיו במדינה חרדים וחילונים, ערבים ויהודים, ימנים ושמאלנים. כולנו כאן כדי להישאר״ איציק קרומבי, מנכ״ל ביזמקס ומחבר הספר ״כשחרדים יהיו רוב״.

Impact | השפעה לאומית

ספרים 8 ראו אור

20 K

תורגמו לשפה האנגלית ספרים 2

עותקים נמכרו

במסגרת בית יוצר ישראלי ועתידים ספרים 2 להתפרסם עוד

בימים אלה אנו עמלים על הוצאה לאור של סדרה ייחודית של חמישה ספרים שיעסקו בשוויון הזדמנויות בחינוך

סדר יום מאחד

שנה ששברה שיאים של קיטוב חברתי ורגשי הסתיימה באסון הגדול ביותר שידעה ישראל. אלפי ישראלים נרצחו, מאות נחטפו לעזה, ולצערנו הרב מצאנו את עצמנו שוב חוזרים על ההתחייבות ההיסטורית – "לעולם לא עוד". פנימה רואה באחדות העם צורך קריטי ביכולת המדינה היהודית והדמוקרטית להתקיים ולשגשג. לצד פתרונות לסוגיות ליבה שמפרקות את החברה הישראלית ופתרונן יקדם חברה מלוכדת, אנו רואים חשיבות רבה בפעילות ציבורית המעלה את קולם של מיליוני ישראלים, אשר לצערנו עמדותיהם המתונות אינן באות לידי ביטוי בעיצוב פני המדינה. למול רעש תקשורתי וציבורי אדיר, שטף מידע מהיר ולא ענייני, אנו פועלים להעמיד על סדר היום את סוגיות הליבה הכואבות המפרקות את ישראל, לצד הצגת הפתרונות של פנימה. לפניכם מספר דוגמאות מהפעילות הציבורית בשנה החולפת.

Impact | השפעה לאומית פורסמו בכלי התקשורת המרכזיים אייטמים 187 לבחינת סיקור חיובי SPV מדד ציון איכות סיקור 9.6

שווי חשיפה ₪ 7.9 M

אקטיביות תקשורתית (שיעור אקטיביות בפרסומים וכתבות) 94%

נתוני יפעת מחקרי מדיה

מבט ארגוני

78%

תקציב שנתי ₪ 10 M

12

תורמים ישראלים

עובדים קבועים

7% פדרציות יהודיות

25% תורמים פרטיים

תקציב פנימה ₪ 10 M

68% קרנות פילנתרופיות

78% תורמים ישראלים

פנימה בונה פתרונות ליבה אסטרטגיים המובילים להשקעה של מאות מיליוני שקלים על ידי המדינה מדי שנה

תודות

פנימה מודה לשותפיה לדרך על השותפות והאמון לאורך השנים

אודי אנג'ל אורה ואיתן סטיבה גדעון תדמור דורון לבנת דיתה ויהודה ברוניצקי ויקטור אשר משפחת טיסר פדרציית וושינגטון פדרציית ניו יורק פדרציית סן פרנסיסקו קרן אביב

קרן יתד קרן מיימונידיס קרן מנדל ישראל קרן משפחת ליאון קרן עזריאלי קרן ראיין קרן ראסל ברי קרן רודרמן קרן רש"י

שלמה דוברת שמואל מיתר שמיל לוי

קרן טראמפ קרן יד הנדיב

לפי סדר א"ב