ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך

89 | חולם, לוחם, מחנך

היו להשתתף בפעילויות מבלי שעינם הפקוחה של הוריהם תעקוב אחר מעשיהם. אני וחבריי הטובים בכיתה גרנו בבית הורינו ולא העלנו בדעתנו להצטרף לתנועה בלתי חוקית. כשהיינו כבר סטודנטים, הפתיע אותי בנימין ידידי בוקר אחד בספרו שבערב הקודם השתתף בפעילות של המכביה, ארגון סטודנטים ציוניים. בנימין סיפר שאחת לשבוע מתכנסים חברי התנועה כדי להאזין להרצאות ולערוך דיונים. בשבוע שלאחר מכן הצטרפתי לבנימין. שנינו זכינו לקבלת פנים חמימה על ידי הוותיקים, שחלקם למדו גם הם בבית המדרש לרבנים. הפעילות המעניינת והאווירה הנעימה לא הותירו בנו ספקות – הצטרפנו למכביה. עם הצטרפותנו הבנו כי חברות בתנועה כמו זו, היא אינה עניין של מה בכך. בנימין ואני חשנו מחויבות להתעמק ברעיון הציוני, וללמוד עוד ועוד על תולדות הרעיון והתנועה ועל ההתיישבות בארץ ישראל. לא עבר זמן רב והרגשתי כי תחת כנפיה המחבקות של התנועה מצאתי את הבית אותו חיפשתי כבר זמן רב. ההתלבטויות וחיבוטי הנפש באשר למקומי בבית מדרש לרבנים ואובדן האמונה, כמו נפתרו באחת. עתה היה לי ברור שלא אהיה בשום אופן רב קהילתי; לא הייתי מסוגל להעמדת פנים שכזאת. הציונות התוותה לי את הדרך כיצד ניתן להיות יהודי טוב, גם ללא אמונה דתית. הונגרי, הרי לא הרגשתי מעולם. הסיסמאות הפטריוטיות היו זרות לי לחלוטין. השתייכותי החדשה לתנועה הציונית ולימוד תורת הציונות, הבהירו לי חד וחלק כי אני בן לעם היהודי. ההכרה הזאת ביצרה את החומה שחצצה מימים ימימה ביני לבין החברה ההונגרית. כל חבריי באותה עת היו יהודים, וכך היה הדבר גם אצל הוריי. החגים שחגגתי היו חגי ישראל. קשריי עם סביבתי ההונגרית היו רופפים, ואת האשם בכך תליתי בשנאה ובאנטישמיות שליוו אותנו כל חיינו בהונגריה. הציונות פיזרה את הערפל לגבי עתידי וביטחוני חזר אלי. הקשר העז שנקשר ביני ובין התנועה הוליד בי את ההחלטה באשר לעתידי וייעודי: חינוך נוער יהודי לתודעה יהודית. דרך חדשה זו הובילה לנתיב ברור: עלייה לארץ ישראל. אך עלייה, וקוץ בה. בימים ההם, טרם קום המדינה, הדרך לעלות לארץ היתה מסובכת ופתלתלה, ובנוסף, חשתי מחויב כלפי הוריי. ידעתי שאיני יכול להשאיר אותם מאחור. מצד שני, תפיסתי הציונית הכתיבה את חובת העלייה, שהרי לציונים אין מקום בגולה. ויכוחים רבים נסובו בתנועה סביב שאלות אלה. אחדים מחבריי היו תלמידיו של אחד העם, שגרס כי ארץ ישראל היא מרכז רוחני, אבל לגולה יש קיום לגיטימי.

Made with FlippingBook Digital Publishing Software