ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך
משה קניג ד״ר | 246
בסדר היום הוקצו זמנים קבועים ללימודים, עבודה במשק ופעילות חברתית. הדרך החינוכית הושתתה על חיי שיתוף, והתקווה היתה שעם סיום לימודיהם יבחרו החניכים ברובם להצטרף לקיבוץ הקולט. כרכז פדגוגי קיבלתי יד חופשית בקביעת התכנים ומקצועות הלימוד של קבוצת העולים הצעירים שלי. בראש ובראשונה דאגתי כמובן להוראת השפה העברית; רובם לא הכירו ולו אות אחת בשפה. כולם היו מן הסתם דוברי רומנית. למרבה המזל, היו בקבוצה מספר חניכים שהבינו מעט יידיש, והיו בודדים שדיברו גם הונגרית, מה שעזר לי מאד בביסוס קשר ראשוני. לעתים אף גייסתי את ידיעותיי בשפה הלטינית כדי להסביר מילה מסוימת, אך בדרך כלל השתדלתי לדבוק בגישת 'עברית בעברית' ולייצר בסיס של הבנה מבלי להשתמש בשפות זרות. במקום תרגום הייתי מדגים מלים ומשפטים במחוות גופניות או בציורים על הלוח. האתגר החינוכי והסיפוק האדיר בעבודתי החדשה-ישנה כמו מחו מלבי את כל התחושות הקשות שהציפו אותי מאז הגענו לקיבוץ. מרים מצדה היתה מאושרת מההחלטה להישאר. היא אהבה את שני הכובעים תחתם עבדה – הן בתחום ההלבשה התחתונה והן בבתי הילדים. עתה, כשהעננים התפזרו והאופק נראה בהיר וצלול יותר, התחלנו לחשוב על הרחבת המשפחה. פוריותה של מרים הוכחה בשלישית. לא חלף זמן רב מרגע ההחלטה על הרחבת המשפחה, והיא כבר היתה בהיריון. בשלב זה האופק נראה בהיר מתמיד. חשנו שהכל בא על מקומו וציפינו שבתום השנה הראשונה שלנו בקיבוץ יוחלט על קבלתנו כחברים. חניכיי הופכים לצברים באחד מהימים הראשונים של הפעילות עם חניכיי החדשים החלטתי לצאת איתם לטיול קצר. דומתני שאיש מהמשתתפים לא שכח עד עצם היום הזה את מה שאירע באותו טיול. התוכנית היתה לסייר בסביבה ולשם כך קיבלנו טרקטור עם פלטפורמה. מאחר שלא היטבתי להכיר את האזור, הצטרף אלינו אחד החברים בתפקיד המדריך. כעבור הליכה קצרה הגענו ליישוב ערבי נטוש שם גילינו מטעי סברס למכביר. אני, הישראלי הוותיק, כמעט צבר בעצמי, רכשתי כבר בקיאות מפליגה ברזי קטיף הפרי ובסכנות המשחרות לפתחו של מי שאינו פועל על פי כללי הזהירות הנדרשים. אחרי שהעברנו לחניכים את תורת קטיף הסברס, יישמנו את הדברים הלכה למעשה. בזהירות קטפנו פירות מהשיח, נטרלנו את הקוצים, פתחנו את הקליפה ונתנו להם לטעום.
היה זה יום לוהט. המים שהבאנו איתנו כבר היו חמים ואנחנו היינו צמאים מאד. עד מהרה התברר כי עסיס הפרי מביא מזור לנפשותינו הצמאות. כולם התחילו לקטוף
Made with FlippingBook Digital Publishing Software