ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק רביעי

משה קניג ד״ר | 18

הלול שלה היינו מוציאים אל הדשא ליד הבית, שם היתה משעשעת את עצמה לבד. התלמידות שהיו עוברות לידה הלכו שבי אחר יופייה ומתיקותה ואהבו לשלוף אותה מהלול כדי לחבק ולנשק אותה. לכך לא יכולנו להסכים. מבחינתנו זה היה קו אדום – חינוכי והיגייני. כשראינו שהאיסור לא כובד, תליתי שלט על הלול: "אסורה בנגיעה". כשהגיעה לגיל הגן, הצטרפה איילה לגן מאולתר שהוקם בעיינות עבור ילדי העובדים. את תפקיד הגננת קיבלה לולה, אחותה של אחת העובדות שלא היתה גננת מוסמכת אך הצטיינה בגישה נהדרת לילדים. חינוך מוזיקלי – מ-א' ועד תו כשהחלו צצים בארץ התקליטים ארוכי הנגן, הפך אוסף התקליטים שנרכשו בווינה למוצג מיושן. גם הפטיפון הכפול נראה כגרוטאה אל מול המכשירים החדשים המותאמים לדור החדש של התקליטים. פטיפון חדש נרכש ללא היסוס, אבל נוכח מחירם הגבוה, אוסף התקליטים לא זכה לתנופת הריענון המתבקשת. כששמעתי שבעיר הגדולה ניתן להירשם לספרית השאלת תקליטים, הייתי חוזר מכל נסיעה שבועית לתל אביב עם אוצר בלום של שלושה או ארבעה תקליטים שאולים שהתנגנו בבית פעמים אחדות במשך השבוע. בזכות המגוון המתנגן בביתנו החלו דוד ויהודית להטות אוזן לצלילי מוסיקה קלאסית. פעם הבאתי את הסימפוניה מהעולם החדש של דבוז'ק ודוד התאהב ביצירה כל כך, שבימים הבאים היא הפכה לרקע מוסיקלי שליווה אותנו בבית מבוקר עד ערב. כשראיתי כי טוב, החלטתי לנסות לחשוף גם את תלמידיי לנפלאות המוסיקה הקלאסית. כשהודעתי למנהל על כוונתי, הוא קידם בברכה את היוזמה, תוך שהוא מציין שאין לו כל הבנה במוסיקה, ולגביו אין הבדל בין צלילים הרמוניים או רעש צורמני. מבחינתו, הדגיש, העיקר הוא שהתלמידים יהיו עסוקים ולא יישברו חלונות. לא נתתי לדברי הכפירה התרבותיים לשבור את רוחי. התלמידים הוזמנו לקונצרט הפטיפוני ביום ובשעה האמורים, ולהפתעתי, ההיענות היתה גדולה. גם העייפות הרבה שלהם לא מנעה מחניכיי לשבת כשעה וחצי בקשב רב, אחרי שהרגלתי אותם לשבת בשקט מוחלט ולא לפטפט בזמן הנגינה. בסימן שינויים עולם כמנהגו נוהג; בסיומה של כל שנה מסיים את לימודיו מחזור אחד, ואחר יתחיל בשנה שלאחריו. בתום שנתי הראשונה בעיינות סיימו את לימודיהם תלמידי י"ב ובני קבוצת עולי תימן. לקראת שנתנו השנייה בכפר חלו מספר שינויים, מלבד עזיבתם של תלמידים ובואם של חדשים.