ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק רביעי

משה קניג ד״ר | 16

גם הנמרצים שבחניכים היו כבר עייפים בסוף היום והרעש פחת. ומצדנו, כל כך התרגלנו להמולת הנעורים, עד שלפעמים התקשינו להירדם בשקט. מין תפקיד שכזה כשהחיפושים הקדחתניים אחר מדריך חברתי לא עלו יפה, חשתי שעליי למלא את החלל ולבקר את תלמידיי גם בערבים מדי פעם. באחד הביקורים הצעתי להם לנהל שיחות על ענייני מין. הלוא ברור, שנושא שכזה עומד ברומו של עולמם של המתבגרים הצעירים. ההצעה התקבלה בהתרגשות נלהבת, אבל הבנות דרשו שיחות נפרדות מהבנים. בסופו של דבר הוסכם שנתחיל בשיחות נפרדות, ובהמשך נעבור לפגישות משותפות. בשיחה הראשונה עם הבנות נכחו חניכות רבות והאווירה היתה מחושמלת. הבנות הקפידו לגרש את הבנים שזממו לצותת לשיחה מבחוץ. בשיחה הן היו מתוחות, וגמעו את דבריי בצמא. היה לי חשוב לפוגג את המבוכה והצחקוקים ולהסביר להן על מקומו וחשיבותו של המין בחיינו. למוחרת התקיימה השיחה עם הבנים. בשיחה השלישית כבר היתה האווירה בשלה לדיון משותף. הייתי מרוצה מבחירתי לטפל בנושא. בני נוער אלה התייחסו ברצינות רבה לעניין המין, ובעקבות השיחות חשתי שחלו שינויים מסוימים בהתנהגותם והם הפכו מודעים יותר לגופם ולשינויים העוברים עליהם. חיי משפחה ועבודה מרים היתה יוצאת כל בוקר דקות ספורות לפני שש בבוקר מהבית כדי להעיר את חניכיה ולשלוח אותם לכיתה. בשש וחצי היתה חוזרת הביתה, ומארגנת את הילדים לקראתם יציאתם אל המסגרות החינוכיות. אחרי ששוגרו לדרכם, היתה ניגשת לחדר החל יום עבודתה במתפרה. 8.00 האוכל להגיש לחניכיה את ארוחת הבוקר ובשעה גם סדר יומי היה עמוס למדיי. את הבית הייתי עוזב קצת אחרי שש – היישר לשיעור הראשון. עם סיומו הייתי מגיע הביתה לאכול ארוחת בוקר, ובימים שלא הייתי מלמד בשיעור השני, הייתי מספיק גם לתרום את חלקי בעבודות הבית השונות. שעות ההוראה שלי היו מפוזרות על פני חמישה ימים, מה שאפשר לי לחלק את זמני בין צורכי הבית והעבודה. את שעות הצהריים הייתי בדרך כלל מבלה עם ילדיי בבית. במסגרת חלוקת הנטל, הילדים קיבלו את תפקיד הדחת הכלים. דוד היה ממונה על סידור העבודה שלו ההרגלים המשפחתיים שלנו בתקופת עיינות התבססו בעיקרם על סדר העבודה שלנו, ההורים.