ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק שלישי

משה קניג ד״ר | 226

17 פרק סיפורה של מרים – פעם אחרונה בנפרד...

"הניסיונות למצוא נתיב בריחה הגיעו לשיאם לקראת סוף מרס. והנה, אחרי מאמצים רבים, נראה פתרון באופק. לילה, מכרה ותיקה, הציעה דרך מילוט מצוינת. הבעיה היחידה היתה שאחרי מעבר הגבול מגיעים לעיר קושיצה, המרוחקת מאות קילומטרים מהגבול האוסטרי. איך נגיע לברטיסלבה בלי ידיעת השפה? דוברי הונגרית שנקלעו לסלובקיה באותם ימים נחשדו מידית כבורחים. כאן נכנס לפעולה ידידנו הקונסול ששהה אז בפראג. רפי הבטיח שאם וכאשר נגיע לקושיצה, הוא ישלח בחור דובר סלובקית ללוות אותנו עד ברטיסלבה. בנוסף, קיבלנו ממנו כתובת בה ניתן יהיה להסתתר עד להגעת המלווה. וכך יצא לדרך מבצע חדש, הפעם מאורגן למופת. המארגן היה תושב העיר מישקולץ, שבא לבודפשט לפגוש את לקוחותיו שם נהג לגבות את הכסף. אותו רב מבריחים הגיע יומיים לפני תאריך היציאה לפגוש אותי ולתאם את פרטי הבריחה. בתמורה לכך שהכירה לי את המבריח, קיבלה לילה את כתובת המסתור בקושיצה והבטחה לליווי לברטיסלבה. לילה יצאה יום קודם, וחיכתה לנו בקושיצה. עם המבריח סוכם שיפגוש אותנו אחרי שניקח את רכבת הבוקר למישקולץ. ערב לפני יציאתי הגיע בנימין לביקור. באותם ימים חיפש גם הוא דרך להימלט עם משפחתו מהונגריה. תשוקתו לעלות לישראל היתה כה עזה, שעל אף הכישלון הגדול שלנו בניסיוננו הראשון, לא נרתע מללכת בדרכי הבריחה. בפגישתנו היה בנימין פסימי מאוד. הוא חשש שלא תימצא עבורו דרך מילוט והוא ייאלץ להישאר בהונגריה. אני הרגשתי שאיני יכולה לעמוד בפני מבטו השבור של ידידנו משכבר הימים. הצעתי לו להצטרף אלינו לנסיעה למישקולץ, שם אציג אותו בפני המבריח. אולי הוא יסכים לקחת גם אותם. , יצאה לדרך משלחת קטנה שכללה את הילדים 1950 במרס 28 וכך, בבוקר ה- ואותי, ושלושה חברים נוספים. במישקולץ פגשנו את המבריח. קבענו איתו שלמוחרת היום יגיע בנימין שוב לאותו מקום, הפעם עם משפחתו, והמבריח יחכה לו שם. לפני היציאה לדרך, החלטנו לנקוט באמצעי ביטחון יצירתי. על פיסת נייר כתבנו משפט ולאחר מכן חצינו את הפתק לשניים. חלק אחד לקחתי אני, ואת השני קיבל בנימין. סיכמנו שאם הכל ילך כשורה, אמסור את חצי הפתק שלי למבריח, והוא יעבירו לבנימין. אם שני החלקים יתאימו, יהיה זה אות שהכל בסדר. בנימין ומשפחתו יכולים לבטוח במבריח.