ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק שלישי
משה קניג ד״ר | 222
ההיפך הוא הנכון! טוב היה לי במולדתי ולא רציתי לעזוב אותה. בעלי הכריח אותי וכפה עלי את רצונו באיומים ואילוצים". הס הושלך באולם. אחד השופטים שהתנער מנמנומו החל לעיין בחומר שמולו ואחר הרים עיניו אל מרים. "בבית משפט השלום אמרת בדיוק ההפך; שאת רצית לברוח וכפית זאת על בעלך"... מרים לא התבלבלה וגוללה בפני הנוכחים סיפור נוגע ללב על בעלה החולה אותו ניסתה להציל מעונש כבד שעלול היה להחמיר את מצב בריאותו. עכשיו, כך סיפרה לשופטים, נודע לה שאותו בעל חולה ובוגדני עזב אותה ואת שני הילדים וברח עם אישה אחרת. "כעת", הבהירה בעיניים עצובות, "אין לי כל סיבה להגן עליו". האם האמינו השופטים לסיפור? אין לדעת. כך או כך, העונש הוקל ומאסרה של מרים קוצר לחודשיים. מאחר שכבר הספיקה לרצות חודש במאסר, שוחררה זמן קצר לאחר הדיון המשפטי. מלבד המאסר הוטל עליה פיקוח משטרתי והיא חויבה להתייצב במשטרה אחת לשבוע ולא להתרחק מבודפשט אל מעבר לשישים קילומטרים.
Made with FlippingBook - Share PDF online