ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק שלישי
217 | חולם, לוחם, מחנך
להקדיש זמן לאשתו תמרקה שהתלוותה אליו לנסיעה. הפתרון של רפי: למנות אותי כבן לוויה לתיאטרון. לא סירבתי כמובן לבקשתו.
לא אשכח גם את בואו של ידידי גרוסמן לווינה. הוא היה בין האחרונים מחבריי לתנועה שעזב את הונגריה. בימי השואה, היה זה בזכותו שהצטרפתי לשומר הצעיר. בתום המלחמה, הוא היה אחד ממנהיגי שארית הפלטה בהונגריה ומילא תפקיד מרכזי בשיקומה. גרוסמן היה אף אחד ממנהיגי הג'וינט ופעל רבות בחיזוק התנועה הציונית. כשעמד להגיע לארץ ופניו לקיבוץ מעברות, אנחנו גרנו כבר בקיבוץ העוגן. בטרם יגיע לארץ, חפץ גרוסמן שהיה חובב מוזיקה מושבע, לבסס לעצמו ספרייה מוזיקלית עשירה. לצורך ביצוע המשימה, הוא ביקש ממני לערוך סיורים בחנויות תקליטים ולרכוש עבורו את מיטב האלבומים שימתינו לו כשיגיע לקיבוץ. אני, שהמוניטין שלי כאספן תקליטים יצא עוד מהעידן ההונגרי, נהניתי לבקר בחנויות תקליטים, להאזין ולקנות, גם לעצמי.
Made with FlippingBook - Share PDF online