ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק שלישי

191 | חולם, לוחם, מחנך

צעירים שהעבירו לגורמים הרלוונטיים דיווחים על התנהגות המורים, ועל כל חריגה מהתקן המותר. שינוי האווירה הורגש היטב גם בחדר המורים שנכבש אף הוא על ידי קולם של המורים הקומוניסטיים. הפכה הציונות לאויבת רשמית של העם. כל פעילות ציונית 1949 באביב נאסרה, נסגרו כל המועדונים והופסקה פעילותם של כל הקנים. משטר אימים זה שנחת עלינו שנים ספורות בלבד מתום ייסורינו מזוועות השואה, הביא רבים להרהורים על מנוסה מהירה מלולאת החבל ההולכת ומתהדקת סביב צווארנו. אט אט התרבו השמועות על הנעשה בגבולות המדינה. בגבול האוסטרי, כך שמענו, החלו לבנות גדרות תיל מחושמלות שהקיפו שדות מוקשים ומעליהן ניצבו מגדלי שמירה מצוידים בזרקורים. מאוחר יותר זכה המערך המוקפד הזה לשם "מסך הברזל". אם היינו צריכים לבחור דבר טוב אחד שנולד בשואה, יהיו אלה הלקחים שהופקו. אנחנו למדנו שמחסומים אפשר לעבור, וחומות ניתן לעקוף. לא היה לנו ספק שממקום בו אנשים מוקפים בגדרות וחופש תנועתם נמנע, יש לברוח. כך הביאו הימים הקשים שפקדו את הונגריה להתפתחותה של תעשיית בריחות משגשגת. הביקוש הגואה למומחים ובקיאים בשבילים הנסתרים בסמוך למעברי הגבול, הוליד מקצוע חדש: מבריח-אדם. אותם מבריחים היו מעבירים תמורת תשלום נדיב קבוצות שלמות למדינות שכנות, סלובקיה בדרך כלל. תקופה זו עמדה בסימן של פרידות מתלמידים. רבים מהם היו ניגשים אליי בהפסקה ותחת מעטה סודיות מודיעים לי שבאו להיפרד, כי בימים הקרובים יברחו. הודעות כאלה שימחו אותי פעמיים – הן בשל הגילוי שרבים כל כך נשארו נאמנים לרוח הציונות, והן לאור הידיעה שתלמידיי בוטחים בי עד כדי הפקדת סודם השמור ביותר בידיי. עם זאת, לא אכחיש שלצד השמחה על רגשי הקרבה הללו חששתי. הרי אם יפלו בידי המשטרה, עלולים תלמידיי להודות בעת חקירה אלימה שסודם היה ידוע לי. אט אט נוכחתי לדעת שרוב חבריי מהנהגת התנועה עזבו בפתאומיות את הונגריה. בין הנעלמים היו גם אלה שהשהו את עלייתי במשך שנים, ובסופו של דבר נסו על נפשותיהם, כשאותי הם מותירים בתוך שטח מסך הברזל. בחיפושי אחר יד עוזרת, הגעתי באחד הימים למועדון המרכזי של ההסתדרות הציונית והקשתי על הדלת הסגורה. אחרון הנותרים מהתנועה הציץ לעברי מדלת שנפתחה לכדי חריץ צר, וסרב לאפשר לי להיכנס. גם על שאלתי בעניין העלייה מיאן להשיב.

הגיעה חופשת הפסח הארוכה. מתחת לפני השטח החלה לרחוש פעילות שוקקת. תנועות הנוער הציוניות, שהיו אז כבר אסורות, ארגנו בחשאי טיול בן שלושה