ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק שני
107 | חולם, לוחם, מחנך
תוכנית המערה שהופכת למארה
בסוף חודש מאי הגיע אליי ידידי אליהו ישורון (אז - סבו דונצי) שהגה תוכנית נועזת. בהתלהבות סוחפת סיפר אליהו שאם נירתם להגשימה, נוכל למצוא מחסה מפני הסכנה עד שהצבא האדום יצילנו בקרוב מידי הנאצים. מעודדים מהדיווחים מהחזית, היינו משוכנעים שמדובר בשבועות ספורים בלבד עד לשחרור מהכיבוש. תוכניתו של אליהו היתה אטרקטיבית ונשמעה לי הגיונית, ואף חשבתי שכך נוכל להציל אנשים נוספים. וזה היה הרעיון: בקצה המערבי של בודה, שכן רחוב זולדמלי שהיה דליל בבתים. לאורכו עמדו וילות וביניהן שטחי יער. היה זה מעין אזור נידח בתוך העיר. לידיו של אחד מחברי התנועה שלנו, שהיה נהגו של מהנדס חברת החשמל שגר ברחוב, הגיעה ידיעה על מערה גדולה ונסתרת שנמצאת בקצה איש, שישהו שם עד ליום השחרור. 70 אותו רחוב ויכולה לספק מחסה מסתור לכ כך התרקמה לה תוכנית המערה. אליהו מונה כמרכז הפעולה, בנימין ואני עזרנו בארגון המבצע. התחלנו לדאוג לתנאים שיאפשרו שהיה ממושכת בבטן האדמה - מזון שלא יתקלקל, מים, שמיכות, אמצעי תאורה ועוד. הערכנו שתהיינה הזדמנויות לצאת מהמערה להצטיידות, אך לקחנו בחשבון שיהיו שבועות ארוכים בהם לא תהיה אפשרות כזו. עם תחילת ההצטיידות, הוזמן טנדר להעברת הסחורה שהועברה לפתח המערה. כל פעולות ההכנה נעשו כמובן מבלי שענדנו את הכוכב הצהוב, רק כך היינו חופשיים בתנועותינו ובפועלנו. ועדיין, פעילות זו לא היתה נטולת סכנות. כך היה למשל עצם השוטטות בחוצות העיר בה היו לנו מכרים לא יהודים, כשאנו נטולי טלאי צהוב. רובם של תושבי העיר הנוצרים חשו שמחובתם העליונה למסור לשלטונות יהודי "פושע", המתהלך בלי כוכב צהוב. ההלשנה על יהודי לרשויות נחשבה אז כמעשה פטריוטי. אנחנו, שידענו שעלינו להסתכן על מנת להינצל, המשכנו בהכנות למרות כל הסכנות הנלוות. בתוך המערה הסודית, בין המסדרונות הצרים והמחילות המסתעפות, החל מצטבר מלאי של כל הנדרש לחיים ממושכים מתחת לקרקע. בשלב הבא, התחלנו ליישב את המערה. הראשונים שהתמקמו שם היו צעירים שהצליחו להימלט מגטאות ומגירושים והגיעו לבודפשט. נוכחותם למטה סייעה בתהליך ציוד המנהרה. את מה שהיינו מביאים לפתחה היינו מורידים אליהם בחבלים והם דאגו לאחסונם. עתה היה עלינו להעביר למחבוא שלנו ציוד אישי, עניין שלא היה פשוט כלל ועיקר. מהבית היהודי היה עלינו לצאת ענודי כוכב צהוב, אבל אל אזור המערה היינו צריכים להגיע ללא האות המפלה. מרים ואני היינו יוצאים מהבית לבושים מעיל ועליו הכוכב. כשעברנו מרחק-מה, היינו מסתתרים בחצר של בית נוצרי, פושטים את המעיל
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker