ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

44 2023 ספטמבר 564 ידע למידע

לא שימשה אלא כצינור להעברת ההכנסה לחברה. לו היו בידי בית המשפט הדוחות של המערער ושל החברה - אותם ביער כאמור פקיד השומה, ניתן היה לראות אם ההוצאות שנוכו הן למעשה תשלומים מקבילים אל החברה - אליה הועברו ההכנסות והיא שדיווחה עליהן. טענה זו מתיישבת עם העובדה המוסכמת ולפיה העובדים במסגרייה הועסקו על ידי החברה ולא על ידי המערער. המערער טען כי ייתכן שבחשבון החברה היו עיקולים, דבר שהצדיק את קבלת תשלומים מלקוחות בכובעו האישי. מדובר בטענות שניתן היה לברר בנקל - אם היו לפנינו דוח המערער ודוח החברה, אלא שבהיעדרם - כתוצאה מכך שפקיד השומה ביער את התיק, אין שום דרך לברר את הדברים. בהיעדר מסמכים אלה, אין שום דרך לדעת האם שומת פקיד השומה נכונה אם לאו. כיצד ניתן לבחון פסילת ניכוי הוצאות שדווחו, כאשר לא ניתן לדעת באילו הוצאות מדובר? ככל שההכנסה דווחה כולה במישור החברה, הרי אין הצדקה כלכלית להוצאת השומה במישור היחיד. פקיד השומה טוען כי אף לחברה הוצאה בשעתו שומה, אלא ששוב נקלעים אל אותה אפלה ראייתית ואל אותו מבוי סתום. מעבר לכך ששומה זו אינה נשוא הדיון כאן, הרי שוב - לא ניתן כיום לבוחנה בשל התנהלות פקיד השומה. לא די בחשדות בעלמא כדי להצדיק שומה כעבור עשרות שנים. ישנה עמימות עובדתית

תוספת הכנסה, הכיר בהוצאות מסוימות - ואת "ההכנסה החייבת" שנותרה (בסך ש"ח) חייב במס. השומה היא 381,697 שומת הוצאות אפוא. אכן, השומה אינה סובלת מאותו חוסר סבירות שממנה סבלה השומה המקורית והייתה על סכום חריג, אולם היא עדיין לוקה בחסר. אין מקום לשלול דיווח שהוגש על ידי נישום, אלא אם יש לכך הצדקה. לא ניתן לקחת מחזור הכנסה של אדם, וליישם לגביו תדריך כלכלי והנחות כלליות אחרות ובהתאם לכך לקבוע את שומתו - אלא אם יש לכך הצדקה. בהיעדר הצדקה, יש לכבד את הדוח שהוגש ולהימנע מהוצאת שומה. ספרי המערער לא נפסלו, לא על ידי אנשי מנהל מס ערך מוסף ולא על ידי מפקחי פקיד השומה - אשר ראו בזמן אמת את דיווחיו ואת ספריו. אכן, ניתן להוציא שומה לפי מיטב השפיטה, וגם כזו המבוססת על תדריך כלכלי, גם כאשר ספריו של הנישום לא נפסלו, אלא שצריכה להיות הצדקה ברורה ומשכנעת לשם כך. סך ההוצאות שדווחו זהה לסך ההכנסות, ובדרך זו למעשה אופסה ההכנסה ולא שולם מס - מלבד המס על המשכורת שמשך המערער. אין ספק כי דיווח מסוג זה מחייב בחינה ובדיקה שומתית, אלא שכאן נכנס לתמונה הנזק הראייתי שגרם פקיד השומה, ולא איפשר את קיום ההליך השומתי ואת בחינת ההוצאות שפקיד השומה שלל את ניכויין. זאת ועוד, נקבע כי המערער טען כי פעילותו הכלכלית בוצעה בפועל באמצעות החברה, וכי הוצאת החשבוניות בכובעו האישי -