עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המשך מעמוד קודם לטפח רשת של מקורות מידע? להיפגש איתם? לבלות איתם זמן איכות ולבסס קשרי אמון? לקרוא חומרים? בקיצור, למי יש זמן ללמוד את תחום הסיקור שלו, לא כל שכן לעומקו". לשיטתו של חוקר התקשורת הבכיר מאוניברסיטת בן-גוריון, אפילו בתנאים הקשים האלה יש עיתונאים רבים שלא מוותרים. הם לומדים בנחישות ובעקשנות את תחום הסיקור שלהם, נאבקים על הידע, על טיפוח רשת מקורות, על ההבנה, העומק והדיוק. אבל על אותו רקע אפשר להבין מדוע האחרים מתקשים לעמוד בקצב; ומדוע אנחנו מקבלים עיתונות יותר מהירה, יותר שטחית, שמתקשה להבין לעומקם של דברים את נושאי הסיקור שלה. לפיכך, מסכם רייך, האינטרס שלנו כחברה הוא להבין איך בעצם עיתונאים לומדים את התחום, מהם צווארי הבקבוק של הידע, מהן חולשותיו וחוזקותיו, וגם – איך ניתן להאיץ את רכישת הידע ולשפר את הסיקור, בעיקר בשנתיים הראשונות, הקריטיות והמעצבות, שבמהלכן עיתונאים עושים את צעדיהם הראשונים בתחום הסיקור. בזה בדיוק עוסק המחקר של הדוקטורנטית טל משעלי. חלפה הקורונה והדיווחים על תחושות פאניקה נמשכו באותה מתכונת. הווה אומר: לחץ ראשוני שחולף כעבור מספר שבועות.

לאתר סיפורים, איך מאתרים מקורות מהימנים וכו'). ממצאים אלה מצביעים על כך שלפחות במהלך השנים הראשונות של הסיקור, האתגר העיתונאי המרכזי הוא לא הידע, אלא איך להצליח לדווח למרות המחסור בו בתחום הסיקור. מחקרם המשותף של משעלי ופרופ' רייך, שנושא את הכותרת "הלם הבורות: ממצאים ראשוניים ממחקר-מעקב אחר השנתיים הראשונות לתפקיד של 'כתבנו לענייני..'", זיכה אותם בפרס המחקר המצטיין על שם פרופ' אליהוא כ"ץ מטעם האגודה הישראלית לתקשורת. עבור פרופ' רייך מדובר בסגירת מעגל: הוא עצמו היה דוקטורנט של פרופ' כ"ץ המנוח, חתן פרס ,1989 ישראל למדעי החברה לשנת ממניחי היסודות לחקר התקשורת בישראל וממייסדי הטלוויזיה הישראלית. פרופ' כ"ץ אף תרם את ספרייתו לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שלושה חודשים לפני פטירתו הספיק פרופ' כ"ץ לשמוע על מערך המחקר, ואפילו להעיר כמה הערות בונות.

מניתוח הדיווחים של משתתפי המחקר התברר שמתרחש כאן משהו שקשור לעמדה הבסיסית של העיתונאים בנוגע לידע.

צלילה עמוקה יותר אל הנתונים גילתה שהעיתונאים עוברים, כבר במהלך מאה הימים הראשונים שלהם בתחום החדש - מוקדם יותר משהיה נהוג לחשוב - מהפך אפיסטמי, כלומר מהפך ביחס שלהם לידע. הכתבים עברו מתחושת משבר משמעותי למצב של יכולת לפעול ולתחושת מסוגלות. גישתם החדשה לידע כוללת שלושה שינויים מרכזיים: מתפיסת ידע כתנאי הכרחי להבנה עד ההכרה שהם מצליחים לסקר את התחום בלעדיו; מתפיסה שלפיה עליהם להחזיק בידע באופן אישי הם עברו למודל של ידע מבוזר (שמצוי בעיקר בידי מקורות המידע); וממצב של תיעדוף למידה אודות התחום החדש לתיעדוף של למידת ידע עיתונאי (כיצד לסקר, כיצד בתחום החדש - מוקדם יותר משהיה נהוג לחשוב - מהפך אפיסטמי, כלומר מהפך ביחס שלהם לידע צלילה עמוקה יותר אל הנתונים גילתה שהעיתונאים עוברים, כבר במהלך מאה הימים הראשונים שלהם

16 הסיפור שלנו - מהדורה מיוחדת |