עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ויועצים אסטרטגיים למיניהם. עיתונאי שרוצה לדעת על מה הוא מדבר וללמוד את תחום הסיקור שלו נאלץ להתמודד עם שורה מתרחבת והולכת של קשיים. רייך: "הקריירות העיתונאיות המתקצרות (מעטים נכנסים בגיל צעיר ויוצאים עם שעון זהב לפנסיה), השכר הנשחק, הדדליינים המואצים. הסביבה התקשורתית הדיגיטלית, שהולכת ומשתלטת על הסביבה העיתונאית, מתעדפת מהירות הקלקות על פני ידענות ועומק". מחקרים בתחום התקשורת העלו כי העיתונאים הפגיעים ביותר במציאות הזו הם הצעירים, אלה שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום הסיקור הראשון שלהם. כחסרי ניסיון, הם זקוקים ללמידה, יותר מכל עיתונאי ותיק. אבל בפועל הם מוצאים עצמם דוהרים לא רק מסיפור לסיפור אלא גם מתחום סיקור לתחום סיקור (לעתים אחרי חודשים או שנים ספורות בתחום), בלי שהספיקו ללמוד אותו לעומק. במקום לקבל עוד זמן ללמוד, הם כורעים תחת לחצי הרוטינה העיתונאית ונאלצים לספק זרם בלתי פוסק של ידיעות באפס זמן. "במצב כזה", שואל צבי רייך רטורית, "למי נשאר ראש וזמן לצאת לשטח כדי ללמוד את התחום דרך הרגליים?

הסביבה. זה נותן להם זמן ללמוד את התחום ולהתנסות בו. השאלה עד כמה הם מצליחים בכך אמורה להטריד לא רק חוקרי תקשורת כמו פרופ' צבי רייך, עד לא מכבר ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לדבריו, "כל אחד מאיתנו צריך להיות מוטרד מסוגיות, כגון מה עומד בכלל מאחורי החדשות המתפרסמות, והאם העיתונאים שפרסמו אותן באמת יודעים על מה הם מדברים. הבעיה היא, שבשנים האחרונות קשה להם יותר ויותר לדעת". פרופ' רייך חקר ומצא כי מקורות המידע של העיתונאים, שתמיד סיפקו את המידע, מפוליטיקאים, דרך אנשי עסקים ועד מומחים למדע וטכנולוגיה, נעשים יותר ויותר מחושבים, יותר אסטרטגיים, יותר מניפולטיביים בחומרים שהם מחליטים לחלוק עם העיתונאים או להסתיר מהם. במיוחד אמורים הדברים לגבי אלה שנעזרים בשירותי יחצ"נים הצעירים, אלה שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום הסיקור הראשון שלהם מחקרים בתחום התקשורת העלו כי העיתונאים הפגיעים ביותר במציאות הזו הם

הכול התחיל בדיווחים של כמה עיתונאים שרק נכנסו לתחום הסיקור החדש שלהם על תחושות של לחץ, ואפילו פאניקה שליוו אותם בדרך למשימותיהם. דיווחיהם נמסרו לטל משעלי, דוקטורנטית במחלקה לתקשורת, שעוקבת אחר כתבים חדשים, שזה עתה הופקדו על תחום סיקור חדש. סקרנותה האקדמית התעוררה והשתלבה עם הרצון לחקור כיצד הם לומדים את התחום, ובעצם כיצד עיתונאים מגבשים את השלבים הראשונים של מומחיותם בתחום הסיקור. מחקרה הוא חלק ממחקר רחב יותר המתנהל במחלקה לתקשורת, בתמיכת הקרן הלאומית למדע, ובמסגרתו נבחנת המומחיות של עיתונאים מנקודות מבט רחבות יותר. לשם בירור מקיף יותר של תלונות העיתונאים ותחושות הפאניקה, התייעצה משעלי עם המנחה שלה, פרופ' צבי רייך, עיתונאי בעברו. "הדיווחים על הפאניקה נראים לי מעט מוגזמים", העריך רייך בתחילת המחקר והוסיף כי ייתכן שמגפת הקורונה היא שהלחיצה את הכתבים. "באותה עת לא התאפשר להם לבקר במערכות ותהליך ההסתגלות לתפקידם החדש התעכב", הסביר. רוב הכתבים והפרשנים בתחומי החדשות אינם קופצים מנושא לנושא, אלא מופקדים למשך שנים, לעתים רחוקות אפילו עשרות שנים, על תחום סיקור קבוע כמו צבא, פוליטיקה, ואיכות

המשך בעמוד הבא

| אבג 15