עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המוצר החדשני המאפשר החלמה של רקמת לב פגועה, פיתוח של פרופ' סמדר כהן

תגליות של שלושה מחוקרי האוניברסיטה מוצגות בנמל- התעופה בן-גוריון לצד עשרות פיתוחים מדעיים מישראל שהשפיעו על העולם

שימו לב

אומרת פרופ' ארד. "מחקרנו מקיף היבטים רב-תחומיים שונים: היבטים כימיים - המבנה והאפיון ההתנהגותי של המולקולה; היבטים פיסיולוגיים - אופן הייצור של הפוליסכריד (פחמימות שמורכבות ממולקולות רבות של חד-סוכר) על-ידי האצות; המסלולים הביוכימיים המעורבים בסינתזה; היבטים גנטיים ומולקולריים. קבוצתנו כוללת חברי סגל וסטודנטים לתארים מתקדמים. חשובה במיוחד תרומתה של עוזרת המחקר דורית ואן מופס. כולנו יחד ליווינו את הפיתוח שלב אחרי שלב מן המיליליטר הראשון ועד להקמת מפעל תעשייתי לגידול האצות, ייצור הרב-סוכר ופיתוח המוצרים. אחת משותפותינו היא חברה מן המובילות בעולם - 'אסתי לאודר'. יחד הקמנו מפעל לגידול והפקת המוצרים מן האצות בנגב המערבי. הפרויקט כלל רישום פטנטים רבים הקשורים בהיבטים טכנולוגיים ומסחריים הנוגעים למוצרים ולהפקתם".

מתגבש מנוזל לג'ל דווקא באזור הדרוש. בישראל בלבד מתאשפזים מדי שנה יותר אלף איש שעברו התקף לב, והמוצר 20- מ של פרופ' כהן עשוי להיות בעל השלכות חיוביות על סיכויי החלמתם. פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה, אמר בשעתו שמדובר במחקר מועיל לאנושות: "החומר שפיתחה פרופ' כהן מגיע לאזור בלב שלא מגיעה אליו אספקת דם, ושם הוא מעודד תאי דם ותאי שריר חדשים לצמוח ולייצר רקמה חדשה. זהו הישג מדעי כביר!". פרופ' ארד פיתחה שיטה חדשה לגידול האצות בקנה מידה תעשייתי. התנאים האקלימיים בנגב – עוצמות אור גבוהות, טמפרטורות גבוהות רוב השנה, חוסר מים וקרקע שאינה מתאימה לחקלאות - הם הזדמנות מצוינת לייצור חומרים ייחודיים בתעשייה הביוטכנולוגית של האצות. "אנחנו מתמקדים בהבנת מנגנוני הפעולה של האצה ורתימתם לשימוש אנושי",

בנמל-התעופה בן-גוריון מוצגת תערוכה ראשונה מסוגה של משרד המדע, פיתוחים 60- הטכנולוגיה והחלל - כ טכנולוגיים ותגליות מישראל שהשפיעו על העולם. על קיר ענקי באזור שמעבר לביקורת הדרכונים תוכלו להתרשם משלושה הישגים מדעיים של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון: מוצר חלוצי בתחום הטיפול במחלות לב המבוסס על חומר המופק מאצות ומרפא רקמת לב פגועה, פרי פיתוחה של פרופ' סמדר כהן מן המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה; חומרים בעלי ערך ממיקרו-אצות אדומיות ימיות שיוצרו על-ידי פרופ' שוש ארד (אף היא מן המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה); וזני עגבניות שיש להן חיי מדף ארוכים (חודש עד שישה שבועות), המסתמכים על מחקריו של יוסי מזרחי, פרופסור אמריטוס במחלקה למדעי החיים. המוצר שפיתחה פרופ' כהן פועל כפיגום שעליו יכולה לצמוח הרקמה החדשה, והוא

15 | אבג