עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

גיליון 132

סיפורי החיים | המחקרים פורצי הדרך הסטודנטיות והבוגרות | המרגשים מתקדמות | מעוררות ההשראה גיליון מיוחד לקראת יום | באקדמיה האישה הבינלאומי עושות כותרות

הסגל האקדמי. לצד שינויים חשובים אלו, אושר לאחרונה short( " נוהל "רשימות מקוצרות ), לפיו בכל רשימה מקוצרת לפרסי list הצטיינות (לסטודנטיות.ים ולחברי.ות סגל) ומלגות, אחוז הנשים ברשימה יהיה כחלקן בקרב האוכלוסייה הרלוונטית. זה לא סוד שישנו תת-ייצוג של נשים בקרב מקבלי.ות מלגות ופרסים (אלא אם אלו פרסים ייעודיים לנשים). אחת הסיבות לכך היא שנשים נוטות פחות להגיש את עצמן ולהיות מוגשות לפרסים ולמלגות תחרותיות. המטרה של הנוהל החדש היא להיאבק בתופעה זו, ולהבטיח שנשים מצוינות יקבלו, לכל הפחות, את ההזדמנות להתחרות על פרסים ומלגות. גם בקרב אוכלוסיית הסטודנטיות יש עדיין חסמים רבים ותקרות זכוכית לשבור, במיוחד בכל הנוגע למקצועות טכנולוגיים, כגון מדעי ההנדסה, מדעי המחשב ופיזיקה. בחזית זו מוביל המשרד להוגנות מגדרית שורה של יוזמות שמטרתן להביא לצמצום פערים. להלן רק חלק מהצעדים הננקטים: אקוסיסטר – תוכנית חניכה (מנטורינג) ● של מועמדות למחלקות אלו על-ידי דוקטורנטיות. תוכנית זו, המתקיימת בשיתוף המשנה לרקטור, פרופ' גל דבוטון, ויחידת השיווק, תרמה בשנה החולפת להעלאת שיעור הלומדות בחלק מהמחלקות הללו. לקראת הרישום לשנת הלימודים הבאה, הרחבנו את התוכנית ואנחנו תקווה שבשנים הקרובות נראה עלייה משמעותית במספר הסטודנטיות במחלקות אלו. הוגנות מגדרית אינה רק שאלת הייצוג של הנשים במרחב האוניברסיטאי, אלא היא אולי בראש ובראשונה השאלה באיזו מידה אנחנו מצליחות.ים לייצר סביבה ארגונית המאפשרת שילוב קריירה ומשפחה באופן המקדם נשים אבל גם מעודד אבות להיות פעילים יותר המשרד להוגנות מגדרית מעניק מלגות ● ייעודיות לסטודנטיות לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק כדי לעודד רישום שלהן ללימודים במקצועות אלו. אירוע יום המדענית – לקראת היום ● הבינ"ל לנשים ונערות במדעים, יזמו המשרד להוגנות מגדרית וסגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח, פרופ' רז ילינק, אירוע ראשון מסוגו, המציין הישגים של נשות אוניברסיטת בן-גוריון במדעי . במסגרת האירוע תתקיים STEM- ה משתתפות ויוענקו 60 תחרות עם פרסים לדוקטורנטיות ותלמידות תיכון

דבר יועצת הנשיא

במיוחד בכל הנוגע לייצוג של חברות סגל בדרגות הבכירות, היא עדיין ארוכה ולעיתים נראית סיזיפית. שיעור הנשים בסגל האקדמי עדיין עומד על פחות משליש, ועדיין רק מבין הפרופ' מן המניין הן 17% - כ נשים. איך ניתן לשנות זאת? דבר ראשון יש להמשיך בצעדים להעלאת המודעות לאופן שבו מנגנונים שונים, גלויים וסמויים, תורמים ליצירת אי השוויון בייצוג של נשים בסגל האקדמי. בשנה האחרונה המשכנו עם סדנאות החושפות הטיות מגדריות סמויות לחברי.ות סגל בפקולטות השונות, במיוחד לחברי.ות הסגל בצמתי קבלת החלטות קריטיים, כגון החברים והחברות בוועדות המינויים המחלקתיות והפקולטיות. בשינויים המוצעים לתקנון ולנוהל קליטה, קידום וקביעות של האוניברסיטה, הנידונים בימים אלו בסאנט, מוצע כי כל בעלי.ות תפקיד העוסקות.ים בקליטה וקידומים יעברו סדנאות הטיות מגדריות סמויות. התקנון והנוהל החדשים גם מציעים שורה של צעדים, שיזם המשרד להוגנות מגדרית בשיתוף הרקטור, פרופ' חיים היימס, שמטרתם להבטיח כי בעוד מספר שנים תמונת הייצוג המגדרי בסגל האקדמי תשתנה. התקווה היא ששינויים אלו יובילו לגיוס אקטיבי של חברות סגל חדשות וכי נראה בשנים הבאות עלייה בשיעור חברות

בשנים האחרונות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חרתה על דגלה את המחויבות לשוויון מגדרי. הפעילות של המשרד להוגנות מגדרית והתמיכה לה זוכה המשרד מהנהלת האוניברסיטה תרמו להעלאת המודעות לצורך בקידום שוויון מגדרי, וחיזקו את ההבנה שהשגת היעד הזה היא האינטרס של כולנו. בשנה האחרונה המשכנו עם סדנאות החושפות הטיות מגדריות סמויות לחברי.ות סגל בפקולטות השונות, במיוחד לחברי.ות הסגל בצמתי קבלת החלטות קריטיים השנה התברכנו בנשים נהדרות שהצטרפו לשדרת ההנהגה של האוניברסיטה - פרופ' סראב אבו רביעה-קווידר, שמונתה לסגנית הנשיא למגוון והכלה, פרופ' אורנה אלמוג, שמונתה לדיקנית הסטודנטיות. ים, ועידית סלע שמונתה לאחרונה לסמנכ"לית משאבי אנוש, ומתווספת לעוד שלוש סמנכ"ליות – בדיוק מחצית מכלל הסמנ"כליות.ים באוניברסיטה. יחד עם זאת, הדרך להשגת שוויון מגדרי, דף הבית |

2

שהובילו פרויקטים מצטיינים. לצד צעדים ופעילויות אלו, חשוב לציין יוזמות ומוקדי פעילות נוספים, ביניהם ציון יום המאבק באלימות נגד נשים שעמד בסימן אפס סובלנות להטרדות מיניות באוניברסיטה (כתבה נרחבת מופיעה בהמשך הגיליון); עדכון נוהל הטיפול בהטרדות מיניות בשיתוף עם האגודה הסטודנטיאלית וגורמים נוספים. השנה גם צוין לראשונה בקמפוס חודש הגאווה שבו נצבע כל הקמפוס בתחילת יוני בדגלי הגאווה. פעילויות נוספות למען הקהילה הלהט"בית בבן-גוריון ולמען קידום הוגנות מגדרית נעשות יחד עם סגנית הנשיא למגוון והכלה. נגיף הקורונה המלווה אותנו בשנתיים האחרונות הציב לפנינו אתגרים רבים, ובמיוחד להורים לילדים ולילדות צעירים, ואם נודה על האמת – בעיקר עבור אימהות. הוגנות מגדרית אינה רק שאלת הייצוג של הנשים במרחב האוניברסיטאי, אלא היא אולי בראש ובראשונה השאלה באיזו מידה אנחנו מצליחות.ים לייצר סביבה ארגונית המאפשרת שילוב קריירה ומשפחה באופן המקדם נשים אבל גם מעודד אבות להיות פעילים יותר. המאמץ להפוך את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב למקום המיטיב עם נשים בכלל ועם משפחות בפרט, בא לידי ביטוי בשורה של צעדים ויוזמות בשנה האחרונה ובצעדים שעדיין ב"בישול", לדוגמה: הארכת המלגה לדוקטורנטיות בשנה החמישית שהן ● אימהות לילדות.ים צעירות.ים, ומחקרן התעכב בגין הקורונה. נוהל שעות עבודה, שאושר לפני כשנה, וקובע כי פעילות ● אקדמית קבועה (סמינר, ישיבות) תסתיים עד השעה .15:30 חברות סגל לפני קבלת קביעות שהיו בחופשת לידה יהיו ● זכאיות להקלה בהוראה עם החזרה מחופשת לידה. אושר נוהל הורות מעודכן, המרחיב את הסיבות שבגינן ● יאושר "אירוע מזכה", כך שיכללו למשל טיפולי פוריות. במקביל, ברגע כתיבת שורות אלה נדונו בסנאט תקנון ונוהל קידומים ומינויים, שבמסגרתם ייכללו סיבות נוספות לאישור אירוע מזכה (פונדקאות, מחלה ממושכת של בן/בת זוג או ילד.ה, ואירועים כגון מגפה ומלחמה). לאחרונה אושר נוהל המאפשר לעובדות הנמצאות בשליש ● האחרון להריונן, ויש להן קשיי התניידות, להגיש בקשה לקבלת מקום חנייה שמור בקמפוס. ישנם עוד צעדים בדרך להפוך את האוניברסיטה למותאמת יותר לחיי קריירה ומשפחה. כל הזכויות והנהלים מופיעים באתר המשרד להוגנות מגדרית: https//in.bgu.ac.il/gender-equity/pages/essential.aspx התחדשנו בדף פייסבוק פעיל שבו ניתן לקרוא על יוזמות שונות של המשרד להוגנות מגדרית, ולהעלות על סדר היום האוניברסיטאי סוגיות ונושאים הקשורים להוגנות מגדרית תמצאו אותנו בכתובת: https://www.facebook.com/ GenderEquityUnitBGUUniversity

מה בגיליון

מציבה גבולות פרופ' אפרת הוס מודל לחיקוי פרופ' נהאיה דאוד

5-4

9-8

מפליגים בשבחה

15-14

נועה לסרי

באה מאהבה ד"ר אפרת ברון-הרלב

17-16

נוגעת בשמיים ד"ר שמרית ממן קוראת במדבר פרופ' אילנה רוזן

23-22

25-24

מופק על–ידי: המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן 2206 ׳ רשיון מס עורך וכתב ראשי: חיים זלקאי צילום: דני מכליס עיצוב: צוות אי. אר. דיזיין בע ״מ

08-6461281: טלפון 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא״ל http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx : אתר אינטרנט בשער: בן-גוריוניסטיות מעוררות השראה, מצולמות בשורה העליונה, משמאל לימין: ד"ר פאולה בוביס-פדר, פרופ' ניהאיה דאוד, נטע שרייבר; שורה תחתונה: פרופ' אלינה קרבצ'בסקי, נועה לסרי

@bgu.uni

אבג

@bengurionu

שלכן, פרופ' הללי פינסון יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית

3 | אבג

שומרת הסף

אפרת הוס, פרופסור במחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שרלוט ב' וג'ק ג' שפיצר, מונתה לאחרונה לתפקיד הנציבה המרכזת למניעת הטרדה מינית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומעתה היא הכתובת לתלונות בנושאים אלו, במקומה של פרופ' ארנה אלמוג שמונתה לדיקנית הסטודנטים. בצל ריבוי הדיווחים על נשים שנפלו קורבן לאלימות ולהטרדות מיניות, בארץ ובחו"ל, תופעה שלא פוסחת גם על האקדמיה, ביקשנו מפרופ' הוס להציג את הפעולות הנעשות

מעבר לתוכנות לומדה רלוונטיות לנושא ההטרדות המיניות, המועברות לציבור הסטודנטים והסטודנטיות, חשוב להציף את התופעה בישיבות צוות ולהתמודד מולה כחלק ממשימות האקדמיה

4 חוק וסדר |

על-ידי הנציבות האוניברסיטאית לטיפול בהטרדות מיניות ואת הצעדים למיגור התופעה. "ההיבט המגדרי בולט מאוד בעבודתי", אומרת פרופ' בוס בראיון לעיתון האוניברסיטה 'אבג'. "חלק גדול מהמטופלים בשירותי הרווחה הן נשים, ומרבית העובדות הסוציאליות אף הן נשים. אי שוויון וניצול לרעה של כוח קיימים בלא מעט מקומות עבודה, ולצערי גם באוניברסיטה שלנו. זוהי תופעה מבישה, עלינו לעקור אותה מן השורש". במסגרת האירוע "בטוחות בעצמן – אפס סובלנות להטרדות מיניות", שהתקיים ביום המאבק באלימות כלפי נשים, הציגה פרופ' הוס את ה'אני מאמין' שלה, ואמרה בין השאר: "הטרדות מיניות פוגעות בזכויות בסיסיות של חופש ובטחון ולכן גם בעשייה האקדמית, במרקם יחסי-האמון בין חברי וחברות סגל ובין סטודנטים וסטודנטיות, והן יוצרות סביבת לימודים ועבודה מטרידה ולא בטוחה. לפיכך, פועלת האוניברסיטה בנחישות רבה, במספר מישורים, כדי למנוע הטרדה מינית בין כתליה". אפרת הוס מונתה לתפקיד הנציבה הכלל אוניברסיטאית, וממונות נוספות בנושא מניעת ההטרדות המיניות פועלות בכל אחד מן הקמפוסים של האוניברסיטה. באגודה הסטודנטיאלית יש רכזת שוויון מגדרי והטרדות מיניות, העוסקת אף היא במניעת הטרדה מינית ונמצאת בקשר רצוף עם הנציבה המרכזת. "הטרדה מינית פוגעת בכבוד האדם, בחירותו ובעקרון של שוויון בין המינים", מוסיפה הנציבה המרכזת למניעת הטרדה מינית בבן-גוריון. "באוניברסיטה יש הטרדות מיניות בכל הסקטורים. לאף אחת ולאף אחד אין חסינות בפני התופעה הזאת, והיא קשורה יותר ליחסי כוח מאשר לתוכן מיני. אנחנו פועלות בנחישות רבה ועושות מאמצים בלתי נלאים על מנת להגביר את האמון במערכת האוניברסיטאית המופקדת על הטיפול בתלונות. מן הבחינה הזאת לכולנו יש מטרה אחת משותפת – יצירת סביבת לימודים ועבודה נקייה מהטרדות מיניות באמצעות הגברת המודעות לנושא הטעון הזה". מה מונע, לעיתים, מקורבנות הטרדות מיניות להגיש תלונה? "זוהי חוויה טראומטית ובהרבה מקרים הנפגעות והנפגעים חוששות.ים מהתנכלויות כאשר יתלוננו. אנו שומעות דיווחים על בדידות אחרי הגשת תלונות, ומוכרת התופעה שנשים וגברים לא מזדרזות.ים להתלונן, גם

בתוקף תפקידה כנציבה המרכזת למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה מטפלת פרופ' אפרת הוס בתלונות "יש לעקור | המונחות על שולחנה את התופעה המבישה הזאת מן השורש", היא אומרת

בגלל חוסר אמון במערכות האכיפה הפועלות בעניין". מהן דרכי הפעולה שבהן נוקטת האוניברסיטה כדי להילחם בהטרדות המיניות? "מעבר לתוכנות לומדה רלוונטיות לנושא ההטרדות המיניות, המועברות לציבור הסטודנטים והסטודנטיות, חשוב להציף את התופעה בישיבות צוות ולהתמודד מולה כחלק ממשימות האקדמיה. כמו כן יש לנו אתר אינטרנט ייעודי ואפשרות להתלונן באופן אנונימי לגמרי. מספר הטלפון של משרדי הנציבות לטיפול בהטרדות מיניות מופץ ברחבי הקמפוס. חשוב לדעת שחובת דיווח חלה על כל אחד ואחת שהיו עדים למקרה של הטרדה מינית בין כותלי הקמפוס". האם הנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה מטפלת רק בתלונות "ממש לא. אנחנו עובדות רשמיות? בשיתוף פעולה עם הוועדה להוגנות מגדרית, ומתייחסים גם למקרים מ'התחום האפור'". כלומר? "מדובר במקרים שלא נחשבים להטרדה מינית מובהקת. חשוב לציין שכל המקרים שהונחו על שולחננו וטופלו על-ידנו מפורסמים באתר האינטרנט שלנו בסוף שנת הלימודים, מבלי לחשוף את זהות המעורבות.ים". תוכלי לתת דוגמאות? "למשל, כשמרצה מחבקת תלמידות מתוך רצון להפגין חום ותמיכה, אבל זה לא נעים לתלמידות – ושוררים ביניהן יחסי מרות, נדרשת התערבות מצידנו במקרה של הגשת תלונה נגד המרצה. בתרבויות מסוימות נעיצת מבטים מתפרשת כמעשה לא הולם, ודווח לא פעם על תחושות מעיקות שליוו סטודנטיות וחברות סגל

שנחשפו לבדיחות גסות או למחמאות בנוגע להופעתן החיצונית". ומה קורה בהמשך התהליך? "המתלונן או המתלוננת מגיעים למשרדי ואנחנו עוברים על כל הפרטים של המקרה. חשוב לי להבין את הפרטים האובייקטיביים ואת התחושות הסובייקטיביות שלו ושלה. ההחלטה אם המקרה נכלל בקטגוריית ההטרדות המיניות מתקבלת בשיתוף פעולה עם המתלונן או המתלוננת, ובהמשך התהליך דנים בנקיטת הצעדים הבאים. קשת האפשרויות היא רחבה – מתהליך גישור, דרך נזיפה ועד הגשת תלונה לוועדת משמעת פנימית או למשטרה". בכמה מקרים טיפלת מאז נכנסת לתפקידך? "אני ממלאת את תפקידי במשך חודשים ספורים וכבר טיפלתי בלא מעט תלונות. יש מודעות לנושא ההטרדות המיניות, ואני מלאת סיפוק מכך שמתלוננים ומתלוננות יודעים לאן לפנות".

מדי שנה נשלח דו"ח של האוניברסיטה לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, המפרט את הטיפול בתלונות ואת הדרכים שבהם נוקטת האוניברסיטה למניעת הטרדה מינית. הדו"ח מפורסם באתר הוועדה בכנסת וזמין לכולם

UPprotected@bgu.ac.il: כתובתנו

| אבג 5

מאבק נחוש נגד הטרדות מיניות: נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, ויועצת הנשיא להוגנות מגדרית, פרופ' הללי פינסון (צילום: שי שמואלי)

חשוב לזכור שמרבית גילויי האלימות כלפי נשים, הפוגעים בביטחונן במרחב הציבורי, הם הרבה יותר 'שגרתיים' ופעמים רבות נעוצים בתרבות שלנו, באופן שבו מובנים תפקידי מגדר, וביחסי הכוחות המגדריים בחברה

6 הוגנות מגדרית |

נשים לזה סוף

האירוע השנתי לציון יום המאבק באלימות נגד נשים הוקדש הפעם לסוגיית ההטרדות המיניות במרחב האקדמי

יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים צוין באירוע שיזם המשרד להוגנות מגדרית ואורגן בשיתוף האגודה הסטודנטיאלית והנציבות לטיפול בהטרדות מיניות. האירוע התקיים במעמד נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, והרקטור פרופ' חיים היימס ובנוכחות עוד אישים וא.נשים מהסגל האקדמי וציבור הסטודנטיות והסטודנטים. בנובמבר 25- קצת היסטוריה: ב הוציא המשטר הדיקטטורי 1960 ברפובליקה הדומיניקנית להורג את שלוש האחיות למשפחת מיראבל שהיו דמויות מרכזיות במאבק בשלטון הדיקטטורי. שלושתן הפכו לסמל המאבק לחירות ולזכויות נשים ברחבי העולם. , כאשר הוכרז לראשונה 1999 בשנת בנובמבר כיום המאבק 25- על ה באלימות כלפי נשים, החליט ארגון האומות המאוחדות לעורר מודעות סביב תופעת האלימות כלפי נשים והפנים השונות שהיא לובשת. מאז מעודד האו"ם את המדינות החברות בו לאמץ חקיקה ואכיפה שתלחם בתופעה חוצת גבולות ותרבויות זו. "שני עשורים מאוחר יותר אנחנו יודעים.ות כי למרות המודעות ההולכת וגוברת, נשים רבות עדיין חוות אלימות וזכותן לחיים בביטחון נפגעת", אמרה פרופ' הללי פינסון, יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית, בפתחו של יום העיון. "העיסוק התקשורתי באלימות כלפי נשים מתמקד לרוב במקרי הקיצון החמורים והמזעזעים, ובמיוחד בעלייה במקרי הרצח של נשים על ידי בני זוגן או משפחתן. אלו כמובן מקרים שיש להידרש להם במלוא החומרה, וטוב שהם כבר לא עוברים מתחת לרדאר ומגרדים את האדישות מכולנו". פרופ' פינסון הוסיפה ואמרה: "חשוב לזכור שמרבית גילויי האלימות כלפי נשים, הפוגעים בביטחונן במרחב

הציבורי, הם הרבה יותר 'שגרתיים' ופעמים רבות נעוצים בתרבות שלנו, באופן שבו מובנים תפקידי מגדר, וביחסי הכוחות המגדריים בחברה". בהמשך הדברים התייחסה פרופ' פינסון לסוגיית ההטרדות המיניות במרחב האקדמי: "גם האוניברסיטה כמרחב חברתי אינה חפה ממופעים אלו של אלימות מגדרית; גם כאן הקושי המרכזי הוא בעיקר בהתמודדות עם הטרדות שאינן בהכרח מצויות ברף החמור ביותר, אלא דווקא באותן התנהגויות והתבטאויות, שלמרות שהחוק מתייחס אליהן כהטרדה מינית, הרבה פעמים אנחנו מחליקים.ות הערה מחפיצה על איך אנחנו נראות או על הלבוש שלנו – שהופכת אותנו במחי לשון לאובייקט מיני; בדיחה מינית או סקסיסטית שנאמרת במסגרת שיעור; חיזור עיקש גם שכבר אמרת 'לא' מספר פעמים באופן שגורם לך לצמצם את הנוכחות שלך במרחב שאותו את חולקת עם 'המחזר' העיקש, להט"בופובים ועוד דוגמאות למכביר". בהקשר זה אמרה יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית: "התגובה למקרים 'האפורים' לכאורה, היא לרוב סלחנית ומקטינה את התופעה - משיכת הכתף שכאילו מתפרשת כ'מה אפשר לעשות?' 'על תעשי עניין, הוא מדור אחר', 'הוא , 'הוא רק boys will be boy ,' כזה התכוון להחמיא' ועוד.. אבל דווקא התגובות האלו, המקטינות את החומרה של הטרדות מיניות שכאלה, והאפקט המצבר שלהן, הופכות את המרחב שלנו למרחב לא בטוח, למרחב 'רעיל' עבור נשים, עבור חברי.ות הקהילה הלטה"בית וגם לעיתים עבור גברים". "אז איך הופכים את המרחב שלנו למרחב בטוח? איך מנקים את התרבות שלנו מביטויים כאלו של אלימות?", שאלה פרופ' פינסון רטורית, ומיד השיבה: "קודם כל

מתחילים בלדבר על זה, להוציא את הדברים לאור השמש, ולהתחייב כקהילה לא להיות סלחניים לאותן 'הערות לא במקום', לאותם 'חיזורים'. מתחילים.ות לעשות מזה עניין". אז פרופ' פינסון ומשתתפי.ות יום העיון באו לעשות מזה עניין, לדבר על איך נראות הטרדות מיניות בהקשר האקדמי, ומה אנחנו יכולים ויכולות לעשות כקהילה כדי למגר את התופעה ולטפל במקרים שכן קורים. במהלך האירוע הציגו משתתפי תיאטרון הפלייבק מספר סיטואציות, חלקן שאובות מתוך העדויות האנונימיות שנאספו והוצגו בתערוכה שהתקיימה מחוץ לאולם הסנאט. עו"ד תמי מונד, היועצת המשפטית של האוניברסיטה, ניתחה את הסיטואציות שעלו במופע התיאטרון והתייחסה אליהן מנקודת מבט משפטית. בהמשך נשאה דברים ד"ר ריבי גיליס, ממובילות המאבק בהטרדות מיניות באקדמיה, על הצורך כקהילה לחשוב על פתרונות והתמודדויות שהן מעבר להיבטים המשפטיים. חתם את האירוע פאנל בהשתתפות רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים היימס, פרופ' אפרת הוס הנציבה לטיפול בהטרדות מיניות, ושיר צדוק, יושבת ראש האגודה הסטודנטיאלית. בפאנל נדונה השאלה מה אנחנו כקהילת אוניברסיטת בן גוריון יכולים ויכולות לעשות ברמת המדיניות ודרכי הפעולה.

| אבג 7

מטירה לארמון

דרך ארוכה עשתה פרופ' ניהאיה דאוד ממקום הולדתה בעיר טירה, דרך המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועד להתבססותה כחוקרת בעלת שם עולמי בתחום מומחיותה

ניהאיה דאוד נולדה בעיר טירה וגדלה במשפחה שעודדה אותה לרכוש השכלה גבוהה. אביה היה פועל בניין, אימה - עקרת בית. אנשים פשוטים וישרי דרך שהקדישו את חייהם למען

8 בריאות הציבור |

התיכון). "נווה שלום הוא כפר שיתופי שחיים בו יהודים וערבים", אומרת פרופ' דאוד בגאווה. "כולם.ן פועלים ופועלות למען קידום ערכים של שוויון וצדק בישראל. ביישוב זה יש לא מעט פרופסורים גברים. אני האישה הראשונה שקיבלה דרגת פרופסור. אפשר לראות בנווה שלום מודל לחיים משותפים של יהודים וערבים בישראל ובמזרח התיכון. היישוב שלנו הוא ההוכחה לכך שזה אפשרי. הוא בחזקת התממשות החזון של מדינת כל אזרחיה". בכמה מובנים ניהאיה היא חלוצה: במהלך לימודיה הייתה הדוקטורנטית הערבייה הראשונה בתחום של בריאות הציבור, וכאשר התקדמה בסולם הדרגות התברר שהיא הפרופסור הראשונה מהחברה הערבית בתחום זה. "חשוב ללכת עם האמת, לפעול עם הלב, לסמן מטרה ולעבוד קשה עד להשגתה", אומרת פרופ' דאוד וחושפת חלק מהסיבות להצלחתה. תוכלי לספר לנו על הקשיים והאתגרים שניצבו בדרכך במהלך לימודייך? "קריירה אקדמית היא מאוד תובענית ומהווה אתגר לנשים רבות באקדמיה. בתור אמא צעירה, שעבדה ולמדה, זה לא היה קל. קיבלתי המון תמיכה מבן הזוג שלי. אחד האתגרים הגדולים שנתקלתי בהם היה כאשר נסעתי לבדי לפוסט-דוקטורט בקנדה. התגעגעתי מאוד למשפחה שלי. זה היה מאוד לא פשוט, אך איפשר לי לפנות את כל הזמן למחקר". האם תוכלי להעניק טיפ לדוקטורנטיות שהיו רוצות ללכת בדרכך? "תקופת הדוקטורט היא תקופה מאתגרת אך מלאה בהזדמנויות. האמינו בעצמכן, הציבו לכן מטרות ותפעלו בנחישות למען קידומן". מקורות השראה? "הספרים של ד"ר נואל סעדאוי, שהייתה רופאה וחוקרת פמיניסטית ולוחמת למען זכויות נשים. היא לא הייתה פופולארית בחייה, אך שימשה מודל לחיקוי עבור נשים רבות בעולם הערבי שביקשו לקדם זכויות נשים וקראו לשחרור האישה מהחברה הפטריארכלית".

תקופת הדוקטורט היא תקופה מאתגרת, אך מלאה בהזדמנויות. האמינו בעצמכן, הציבו לכן מטרות ותפעלו בנחישות לקידומן

כרטיס ביקור

את לימודי הדוקטורט עשתה ניהאיה דאוד באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן סיימה פוסט- 2007 בשנת דוקטורט באוניברסיטת טורונטו ובבית החולים סנט מייקל בקנדה. כעבור שנתיים הצטרפה למחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת פעילותה ערכה מחקר בנושא חסמים בנגישות לשירותי בריאות בקרב נשים בדוויות וילדיהן ביישובים מוכרים ובלתי מוכרים. "מחקר זה היה מאוד עוצמתי, הוא איפשר לי להבין את הקשיים והמגבלות של אותן נשים", מספרת פרופ' דאוד. בהמשך שימשה כראש ועדת האתיקה של הפקולטה למדעי הבריאות ויועצת הדיקן לנושא הגיוון והשוויון. בתוקף תפקידה כראש המרכז לקידום בריאות ושוויוניות בפקולטה למדעי הבריאות, פועלת פרופ' דאוד בנחישות כדי למנוע העמקה של הפערים בבריאות בישראל. פרופ' דאוד התגייסה למען החלשים והחלשות בחברה והיא מקדישה חלק ניכר מזמנה למניעת אפליה בשירותי הבריאות. קידום יעדים אלה נעשה בדרכים שונות, בין השאר באמצעות חברות בוועדה לשיפור בריאותם של הערבים הפלסטינים בישראל ובצוות ההקמה של מספר עמותות וארגונים, וביניהן עמותת הנשים "לגופן", הפועלת למען שיפור איכות חייהן ובריאותן, ועמותת "איתך מעאכי". כמו כן היא חברה בוועד המנהל של האקדמיה לשוויון, החותרת לקידום השוויון והאיזון במוסדות אקדמיים בארץ ובעולם. מאז התפרצות מגפת הקורונה התייצבה פרופ' דאוד בחזית המאבק נגד התפשטות הנגיף הקטלני בחברה הישראלית, ובמקביל חשפה את הסיבות האובייקטיביות בנוגע לשיעור ההתחסנות הנמוך יחסית בקרב הציבור הערבי. תרומתה של פרופ' דאוד למען קידום ערכים של צדק חברתי ושוויון בחברה הישראלית זיכתה אותה לאחרונה ב'פרס סמי מיכאל לשוויון וצדק חברתי'. יחד איתה זכו בפרס העיתונאית חנה קים והפעילה החברתית ריקי כהן בן לולו. עמותת סמי מיכאל הוקמה במטרה להפיץ ולהנגיש את יצירתו של הסופר סמי מיכאל המעודדת פלורליזם, סובלנות, אחווה וסולידריות בחברה הישראלית. פרס סמי מיכאל ניתן ליחידים.ות התורמים.ות לחברה בכל הקשור לצמצום פערים ולמתן שוויון הזדמנויות.

שבעת ילדיהם. ההשקעה בילדים הניבה תשואה מרשימה: רוב האחים והאחיות סיימו תואר שני, ויש במשפחה רופאות, עורכות דין ורואי חשבון. ניהאיה הייתה תלמידה מצטיינת וחלמה להתמחות ברפואת שיניים, כמו דוד שלה. "בסוף הגעתי לתחום בריאות הציבור, תחום מדהים שדרכו אפשר להשפיע על בריאותן של קהילות וקבוצות אוכלוסייה נרחבות", היא אומרת. כאפידמיולוגית חברתית ופרופסור לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב השפעתה בהחלט ניכרת. מחקריה של פרופ' דאוד מתמקדים בחקר המכניזמים לאי-שוויון בבריאות, במדיניות ובאסטרטגיות לצמצום הפערים בין קבוצות מיעוט וקבוצות בעלות הכנסה נמוכה. לצד פעילותה המחקרית הענפה נאבקת פרופ' דאוד באי השוויון הקיים במערכת הבריאות ופועלת למען צמצום פערים בנגב ובחברה הישראלית בכלל. כמו כן היא עוסקת באקטיביזם חברתי ובריאותי למען קידום הזכויות בתחום הבריאות של קבוצות מוחלשות בחברה בישראל. "היום אנחנו יודעים ויודעות שהפערים בבריאות הם תוצר לא רק של מערכת הבריאות ושירותי הבריאות אלא בגלל גורמים חברתיים-כלכליים שקובעים את מצב הבריאות", אומרת פרופ' דאוד. "הפערים בבריאות נוצרים בגלל פערים בחינוך והשכלה, תעסוקה והכנסה, שהם תוצר של מדיניות חברתית כלכלית וכוח פוליטי של קבוצות שונות בחברה". בנווה 1990 ניהאיה מתגוררת משנת שלום; שהוא יישוב שיתופי ערבי-יהודי. היא נשואה ואם לשלושה ילדים. קבלת הפרופסורה עוררה התרגשות רבה בעיר הולדתה ובמקום מגוריה. המטירו עליה ברכות מכל עבר, גם בזכות העובדה שהיא האישה השנייה בטירה שטיפסה למרומי הפסגה האקדמית. (הפרופסור הראשונה, מרצה לחינוך באוניברסיטת תל אביב, הייתה המורה של ניהאיה בבית הספר

9 | אבג

כמו בכל שדרות החיים גם במחקר כדאי לדעת לבחור בקפידה את השותפים והשותפות למסע השותפוּ ת שנוצרת בין דוקטורנטיות במהלך שנות מחקריהן עשויה להפוך למשאב משמעותי וכר פורה לשיתופי פעולה עתידיים

10 מצוינות בהוראה |

המסע לדוקטורט מתחיל כאן

ד"ר פאולה פדר-בוביס, חברת סגל במחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות, חולקת מניסיונה עם תלמידיה ותלמידותיה, ומלווה אותם.ן היא מנחה | בשדה המחקר סטודנטים וסטודנטיות לתארים מתקדמים, ונרגשת בכל פעם מחדש כשהם.ן נעשים חוקרים וחוקרות בזכות עצמם

ד"ר פאולה פדר-בוביס היא סוציולוגית של הבריאות והרפואה. מחקרה עוסק במדיניות בריאות ובסוגיות של משאבי אנוש בתחום הרפואה. היא מתמחה בשיטות מחקר איכותניות, וחולקת מנסיונה עם תלמידיה ותלמידותיה בפקולטה למדעי הבריאות ובפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. פאולה סיימה תואר ראשון ותואר שני במחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. התעניינותה בתחום הבריאות ורצונה להישאר קרובה לשדה המחקר השפיעו על המשך דרכה האקדמית. לכן שינתה כיוון והחליטה לעשות את הדוקטורט בבית-הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים. "רציתי להשתמש בתיאוריות ולדבר עם האנשים בשדה הבריאות ולא רק עליהם", היא מסבירה. "המתודולוגיה האיכותנית היתה כלי נהדר למטרות אלו, למרות שלא נתפסה כמיינסטרים בתחום הבריאות בישראל. לשמחתי, היום אנחנו במקום אחר לגמרי". לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצטרפה כפוסט-דוקטורנטית 2007 בשנת במחלקה לניהול מערכות בריאות, ומאז מילאה מגוון תפקידים בתחומי ההוראה והמחקר. בקיץ האחרון החלה לכהן כראשת המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ד"ר פדר-בוביס מעורבת במחקרים המתמקדים בין השאר בהתמודדות עם מחלות כרוניות ובמחקרים העוסקים בזהות ובפרקטיקה מקצועיות. היא מנחה סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים ומלווה מקרוב את מחקריהן.ם. הנחת העבודה שלה היא שמחקר כמוהו כמסע ממושך המצריך כמה תכונות, ביניהן התמדה, נחישות, נכונות ליציאה מאזור הנוחות, ויכולות אינטלקטואליות. לשיטתה, "מחקר אורך תקופה לא קצרה, וביצועו דורש סבלנות והקפדה. כמנחה, תפקידי להאיר את החשיבות של תכונות אלו לצורך שמירת הביקורתיות כלפי המחקר. ביקורתיות זו היא המנוע להמשך חיפוש תשובות לשאלות מורכבות בתחומי המחקר שבהם אנחנו עוסקות". ויש פרי לעמלה: מספר סטודנטיות בהנחייתה של פאולה הציגו את מחקריהן בכנסים בינלאומיים ופרסמו אותם בכתבי עת מובילים. מכיוון שבעיניה "פרסום הוא לא חזות הכול", פאולה מעידה שהיא מפשילה שרוולים ותומכת במעגלים רחבים יותר של דוקטורנטיות שעושות את המסע המחקרי שלהן במחלקות שונות. מחקרים הראו כי מגפת הקורונה פגעה בעיקר בחוקרות צעירות שהתקשו לתעדף את מחקריהן, במיוחד לאור מחויבויותיהן

מחוץ לאקדמיה. "לכן", היא מספרת, "יצרתי מסגרת קבועה ובטוחה לכתיבה ולדיון על המחקר, שעזרה להן להתמיד בגיבושו ובקידומו, תוך למידה והיכרות עם עמיתות". כבעלת ניסיון אישי בחיפוש אחר איזון בין חייה המקצועיים ובין חייה המשפחתיים, הכוללים גידול של בת עם צרכים מיוחדים, פאולה רואה צורך ביצירת מסלולי התקדמות ופיתוח מקצועיים גם באקדמיה. אחד הטיפים שפאולה חולקת עם החוקרות הצעירות הוא סוד השותפויות במחקר: "כמו בכל שדרות החיים, גם במחקר כדאי לדעת לבחור בקפידה את השותפים והשותפות למסע. הֹֹשותפוּת שנוצרת בין דוקטורנטיות במהלך שנות מחקריהן עשויה להפוך למשאב משמעותי וכר פורה לשיתופי פעולה עתידיים". ובנימה אישית, סיכמה ד"ר פדר בוביס: "הֹסיפוק הכי גדול הוא כשסטודנטית הופכת לחוקרת בזכות עצמה ומבקשת שאצטרף למחקר שלה".

| אבג 11

צילום: יובל ניצן

הלימודים באוניברסיטת בן גוריון סייעו לי לגלות את הניצוץ היזמי הקיים בי. המוצר שאותו אני מפתחת היום נועד לפני הכול לפתור בעיה פסיכולוגית; הידע שרכשתי במהלך לימודיי באוניברסיטה מלווה אותי ותורם לי בכל שלב במסע היזמי

12 יזמות וחדשנות |

נוטעת בכן ביטחון

נטע שרייבר-גמליאל, בוגרת המחלקה לכלכלה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הקימה רשת חברתית לנשים שתכליתה להגביר את תחושת הביטחון שלהן

- היא רשת חברתית של SafeUP סולידריות נשית. נשים נעזרות בה בזמן אמת כדי להרגיש בטוחות יותר. מאז שעלתה לאוויר לפני כשנה, הצליחה הרשת להשפיע ולשנות את חייהן של עשרות אלפי נשים בישראל, באירופה ובארצות הברית. מאחורי המיזם המהפכני עומדת נטע שריייבר-גמליאל, בוגרת המחלקות לכלכלה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "מאז שאני זוכרת את עצמי, יזמות חברתית מעניינת אותי", אמרה שרייבר-גמליאל בראיון למגזין נשים 30- פורבס שבחר בה כאחת מ . "בעשייה 30 משפיעות מתחת לגיל הזאת התוודעתי לעולם היזמות הטכנולוגי והתאהבתי בו. הבנתי שזהו הייעוד שלי בחיים". את ארגז הכלים רכשה אצלנו במסגרת המחלקות לכלכלה ופסיכולוגיה, והכשרה ייעודית קיבלה במוסדות נוספים להשכלה גבוהה. "התקופה שבה למדתי ב'בן-גוריון' עמדה בסימן התפתחות וצמיחה מפני שהסביבה הסטודנטיאלית מאפשרת ליזום וליצור", אומרת נטע שרייבר גמליאל וזיק של התלהבות ניצת בעיניה. "הלימודים באוניברסיטת בן-גוריון סייעו לי לגלות את הניצוץ היזמי הקיים בי. המוצר שאותו אני מפתחת היום נועד לפני הכול לפתור בעיה פסיכולוגית, הידע שרכשתי במהלך לימודיי באוניברסיטה בהחלט מלווה אותי ותורם לי בכל שלב במסע היזמי".

ולחדשות בהרחבה: במציאות שבה אחת מתוך שלוש נשים חשופה להטרדה מינית, לא היה מנוס מיצירת רשת הביטחון הנדונה. בלחיצת כפתור יכולות המשתמשות באפליקציה להתקשר לקהילת השומרות, נשים אמפטיות ואמינות ) שעברו תהליך אימות 18 (מעל גיל והדרכה באפליקציה; במסגרת ההדרכה הועמדו לרשותן הכלים המתאימים כדי לסייע לחברות קהילה בכל מקום ובכל שעה. האפליקציה מאפשרת לנשים, נערות וילדות להשתמש בה בזמן אמת כאשר הן מרגישות חוסר ביטחון או כאשר נשקפת להן, לתחושתן, סכנה ממשית. האפליקציה מאפשרת להן לבקש תמיכה, ליווי ואף סיוע פיזי מהנשים שסביבן. השומרות יעלו איתה לשיחת וידיאו\אודיו או יגיעו ללוות אותה פיזית ובמקרה הצורך אף יזעיקו את המשטרה למקום. 100,000- הרשת מונה קרוב ל חברות בארץ ובעולם, והיא כבר מותירה את רישומה במרחב הציבורי. מסקר שנעשה בקרב המשתמשות מהן כי 75% באפליקציה, העידו מאז שהתחברו אליה גברה תחושת מהנשים 51% . הביטחון שלהן סיפרו SafeUP- המסתייעות ב שהאפליקציה מאפשרת להן לבלות יותר שעות מחוץ לבית. "העובדה שיש נשים אחרות שזמינות ודואגות לי בכל מקום, ובכל זמן

שאני צריכה כדי להיות בטוחה יותר, מאפשרת לי לנוע בעולם הזה ,18 בחופשיות" סיפרה אלה, בת תושבת תל אביב משתמשת קבועה .SafeUP- ב עדות נוספת שמענו מפיה של שני: "כשהייתי לבד בנסיעת עבודה בעיר זרה והרגשתי במצוקה, החלטתי להשתמש באפליקציה – וזה עבד. עלתה מולי שומרת מקסימה ששאלה אותי אם הכול בסדר ודאגה לשלומי. היא נשארה איתי על הקו עד שהגעתי למקום מבטחים. ריגש אותי לדעת שיש נשים סביבי ששומרות עליי, גם במרחק גדול מהבית ומהסביבה הבטוחה שלי". זהו הסטארט אפ השני של נטע. Bookit קדמה לה אפליקציית שיצרה חיבור בין לקוחות וספקים בעולם הלייף סטייל לנשים. ומהי המטרה הבאה שלך, שאלנו אותה. "לשנות את המציאות כדי שהעולם יהיה מקום בטוח יותר עבורנו", ענתה בנחרצות. "תנועה גדולה של נשים שאני חלק ממנה פועלת למחיקת זכר לתרבות ההטרדות המיניות והפטריארכיה. נמאס לנו מזה".

| אבג 13

צילום: שי שמואלי

אני שואפת למצוינות ולהגשמה עצמית בתחום האקדמי וברור לי שאוניברסיטת בן-גוריון היא המקום הנכון להשגת היעדים האלה

נועה לסרי, לשעבר סגנית אלופת העולם בשייט מפרשיות מדגם , קיפלה לאחרונה את המפרש 470 והניפה על ראש התורן את הדגל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מפתיחת שנת הלימודים תשפ"ב נועה לומדת במחלקה ללימודי כדור הארץ ועל פי דבריה נהנית מכל רגע. שהגיעה 22- הסטודנטית בת ה אלינו מבנימינה היא סיפור הצלחה ספורטיבי. היא, כאמור, סגנית אלופת העולם בשייט , ואף הוכתרה 470 מפרשיות מדגם כאלופת ישראל בשייט לזוגות מעורבים יחד עם טל שדה. בשנת נועה השיגה את הכרטיס 2018 למשחקים האולימפיים בטוקיו, אך ויתרה על השתתפותה.

נועה לסרי, סגנית אלופת העולם ואלופת הארץ בשייט מפרשיות, החלה בשנת הלימודים תשפ"ב את לימודיה במחלקה ללימודי כדור הארץ, והיא כבר מפליגה בשבחה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

משייטת לעבר התואר

14 מדעי הספורט |

להתקדם לשלב אחר בחיים. אני מאוד אוהבת שייט ועדיין עושה הרבה אימוני ספורט משלימים על בסיס יומי". חווית הלימודים עד כה באוניברסיטה? "התלבטתי בין פיזיקה לגיאולוגיה, ובסופו של דבר בחרתי באופציה השנייה. חומר הלימודים מרתק ואני ממש שמחה בבחירה שעשיתי. ברגע שהבנתי שהשאיפה למצוינות אקדמית משתלבת עם פעילות ספורטיבית

החלטתה אם להתמודד על מקום במשלחת הישראלית תתקבל בקרוב. 2024 למשחקים האולימפיים בפאריס מגיל צעיר נועה התבלטה במקצועות הספורט השונים וסללה את דרכה לצמרת הספורט התחרותי בתחומי השייט של 100 והטניס; במסגרת הספורט הלבן אף דורגה בטופ שחקני הנוער בטניס באירופה. במקביל היא משתייכת לנבחרת ישראל בשייט, ובזמנה החופשי רוכבת על אופני שטח. נועה מעידה על עצמה כמי שניחנה בתכונות החשובות להצלחה - משמעת עצמית וכישרון. תקופה ארוכה התאמנה שש פעמים בשבוע בים הפתוח, ו"קינחה" באימונים משלימים. "ברגע שיש רצינות ומשמעת אני יכולה להצליח כמעט בכל תחום שארצה", היא אומרת. מה משך אותך לענף השייט? "אני גרה בבנימינה שזה ממש ליד שדות ים, 'אימפריית השייט של מדינת ישראל', בעיניי. על השייט שמעתי במקרה מחברה של אמא שלי. עכשיו אני כבר יודעת ששייט זה כמו שחמט, בעיקר מפני שיש המון משתנים שצריך לשים לב אליהם, כמו למשל כיוון הרוח וסיווג היריבים. לא משנה כמה שתהיי טובה, לעיתים המזל משפיע ולרוב הניסיון קובע". למה בחרת ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון? "כמי שתמיד חיפשה מקום חם, וחיבור לאנשים שבאים מכל הארץ, הרגשתי שזה המקום המתאים ביותר בשבילי. אני אוהבת את המדבר ואת השקט. בשלב הנוכחי שלי בחיים זוהי בועה נחמדה להיות בה. אני שואפת למצוינות ולהגשמה עצמית בתחום האקדמי וברור לי שאוניברסיטת בן-גוריון היא המקום הנכון להשגת היעדים האלה". איך משלבים אימוני שייט עם שגרת לימודים בעיר כמו באר שבע? "לקחתי פסק זמן קצר מהשייט. רציתי להתחיל ללמוד כדי

ידעתי שהגעתי למקום הנכון". לאן את מכוונת בהמשך הדרך?

"בעיקרון, משהו תחרותי בתחום השייט לא עומד כרגע על הפרק. אני אוהבת ללמוד ואת רוב הזמן אקדיש ללימודי התואר הראשון".

photograped by Joao Costa Ferreira, Osga באדיבות איגוד השייט

| אבג 15

צילום באדיבות מרכז שניידר לרפואת ילדים

הרופאה הטובה

ד"ר אפרת ברון-הרלב סיימה את לימודי הרפואה באוניברסיטת בן - גוריון בנגב וכיום היא מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים

16 רפואה וקהילה |

בית-הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון הוא המקום שהפך אותי לרופאה שאני כיום. זהו המקום שלימד אותי שהעיסוק ברפואה הוא לא רק מקצוע אלא בחירה בדרך חיים

עוד בהיותה ילדה, ידעה אפרת ברון-הרלב מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. כשהתבגרה והגיעה לשלב הלימודים האקדמיים, התקבלה ללימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וכעבור שבע שנים מימשה את רצונה. כיום היא מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה, מומחית לרפואת ילדים, שבנוסף לשלל תאריה המקצועיים יכולה להתהדר בתואר נוסף – זוכת אות בן-גוריון לשנת תשפ"ב. כסטודנטית בבית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן ב'בן-גוריון' קיבלה ברון-הרלב את הכלים המקצועיים שליוו אותה בהמשך דרכה. "בית-הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון הוא המקום שהפך אותי במידה רבה לרופאה שאני כיום. זהו המקום שלימד אותי שהעיסוק ברפואה הוא לא רק מקצוע איזושהי נוסחה כללית, אלא נוסחה מותאמת אישית הנמדדת באופן שבו מתקיימות בחיינו האמונות החשובות לנו. מבחינתי הצלחה היא היכולת לממש פתיחות, פשטות ושקיפות, אלו ערכים שהם מבחינתי שוויי ערך לדרך האמיתית שלי בעולם". מקור השראה? "ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, היה איש חזון מעורר השראה עבורי. כמנהיג של מדינה בהתהוות היה עליו להבין את צרכיה ולמצוא פתרונות בסיטואציות מורכבות, הדורשות חשיבה יצירתית. חזונו של בן-גוריון מתכתב עם חזון מרכז שניידר להוות גשר לשלום המעניק לכל ילדי ישראל באשר הם אלא בחירה בדרך חיים". מהי נוסחת ההצלחה שלך? "אני מאמינה שהצלחה אינה

רפואה מתקדמת, מקצועית, פורצת דרך ויצירתית, מתוך אמונה בערכי אהבת האדם, חמלה ועזרה לאחר". ברון-ברלב, אם לארבעה ילדים, יכולה בעצמה להוות מקור השראה בנוגע לאופן שבו הצליחה לשלב קריירה מפוארת במקצוע תובעני עם ניהול חיי משפחה. לדבריה, "קריירה של רופא.ה דורשת מסירות והתחייבות לטוטאליות מסוג אחר, כי כשמדובר בחיים של אנשים אין קיצורי דרך או עיגולי פינות. באותו אופן, לקיים חיי משפחה ולהיות אם או אב לילדים הוא דבר הדורש השקעה רבה ונוכחות. עלינו לקיים את הבחירות הנכונות לנו באופן אישי. רק כך נוכל ליהנות מחיי המשפחה ומהעיסוק שבחרנו בו כדרך חיים משמעותית עבורנו". השינויים מרחיקי הלכת בתחום הטיפול בילדים, שתרמו לבריאותם, נזקפים לפעילותה הנחושה. כמו כן פעלה רבות למען הנגשת שירותי רפואה מתקדמים בפריפריה ובתחומי הרשות הפלסטינית. על מעורבותה העמוקה במתן רפואה שוויונית מגן 2017 לכל ילד הוענק לה בשנת הסובלנות מטעם ארגון רוטרי. בשנים האחרונות מילאה מגוון תפקידים בכירים, ביניהם מנהלת קמפוס בילינסון ומנהלת רפואית במחוז צפון של קופת חולים כללית. עם מינויה לתפקידה הנוכחי סגרה ברון-הרלב מעגל: מי שהייתה בראשית דרכה מתמחה ב'שניידר' חזרה אליו לפני למעלה משנה כדי לנהל אותו. "התחלתי בשניידר כמתמחה צעירה שהגשימה חלום להתמחות ברפואת ילדים במקום המוביל בתחום, ועכשיו אני עומדת בראשו".

הנימוקים להענקת אות בן-גוריון

האות ניתן לד"ר ברון-הרלב כהערכה על היותה אשת מעשים ורופאת ילדים מצטיינת, בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים, שהקדישה את מיטב שנותיה למען הציבור ולקידום שירותי הבריאות. כאות כבוד למנהלת מעוררת השראה, על השינויים מרחיקי הלכת למען הנגשת שירותי רפואה מתקדמים בישראל ומחוצה לה, תוך דגש על קידום שירותי הרפואה בפריפריה ובתחומי הרשות הפלסטינית, ועל מחויבותה הבלתי מתפשרת לשיפור הטיפול הדחוף בילדים וכאות תודה על מסירותה למתן רפואה שוויונית לכל הילדים, למען שיפור איכות החיים לכלל האזרחים באשר הם.

| אבג 17

במשרדה של פרופ' אלינה קרבצ'בסקי מוצב פסנתר. כישוריה המוזיקליים משתלבים עם מצוינות אקדמית, ובעזרת הפסנתר היא מדגימה אפקטים פיזיקליים כגון התפשטות גלים, דעיכה וריסון, אותות זמניים, תדרים, ועוד. אלינה קרבצ'בסקי עלתה לישראל בשנת . בסיום שירותה הצבאי בחיל האוויר 1993 למדה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמשיכה לפוסט-דוקטורט במרכז המחקר לאופטו-אלקטרואופטיקה באוניברסיטת סאות'המפטון. מחקרה עוסק באינטראקציה של אור וחומר בשבבים אופטיים מחומרים שונים, בפרט בזכוכיות. במקביל, היא שוקדת על פיתוח שיטות המתבססות על הארה ביולוגית, שעשויות לסייע למשטרה ולכוחות הביטחון לדגום זירות פשע בצורה יעילה יותר ולאתר עבריינים פליליים וטרוריסטים. לאור הישגיה נפגשו איתה לאחרונה נציגי משלחת של תעשיינים שביקרו במעבדות 'מרכז אור על שבב' כדי לבחון שיתופי פעולה עתידיים לאחר שהתרשמו מהחידושים הטכנולוגיים שהוצגו לפניהם. כמו כן נחתם הסכם עם חברת אמרסון האמריקאית ולפיו צוות המחקר של פרופ' קרבצ'בסקי יפתח טכנולוגיה חדשה לחישת גזים על השבב. אלינה אם לארבעה ילדים (אחד מהם נולד במהלך הפוסט דוק שלה באנגליה), מתגוררת עם משפחתה בלהבים. אחד מהישגיה הגדולים ביותר מתבטא, לדבריה, בהצלחתה לשלב קריירה אקדמית עם ניהול חיי משפחה. איך עושים זאת, שאלנו אותה, והיא ענתה: "הילדים הם מקור ההשראה שלי, והצלחתי בשנים האחרונות הושגה גם בזכותם. חשוב לי להראות לילדיי שאפשר להיות אמא דואגת במקביל לקידום הקריירה המדעית שלה. אם רוצים, זה אפשרי". היא עובדת סביב השעון, ובמקרים רבים פרופ' אלינה קרבצ'בסקי, מבית-הספר להנדסת חשמל ומחשבים ומכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי, חוקרת את האינטראקציה של אור וחומר בשבבים אופטיים, ומנחה דוקטורנטים ודוקטורנטיות שהגיעו שהגיעו אלינו ממדינות דוברות רוסית לראות את האור

ITMO חבר העמים, וביניהן אוניברסיטת , אוניברסיטת טומסק, University , והמרכז Belarussian State university Russian - הרוסי לטכנולוגיות קוואנטיות .Quantum Center "העברת הידע והעמקת המחקר המשותף תורמות לא רק לקידום המצוינות האקדמית של המוסדות משתי המדינות, אלא יש להן גם חשיבות בנוגע לחיזוק הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות", היא אומרת. "בהיבט האוניברסיטאי אפשר לומר שהפכנו להיות בית חרושת לייצור מדעני עתיד מצויינים בתחומי הטכנולוגיה העלית". מה מייחד את הדוקטורנטים והדוקטורנטיות דוברי הרוסית? "שיש להם.ן רצון כביר להתעמק במדע ולהרחיב אופקים בטכנולוגיות חדשות שמדענים ישראלים מצטיינים בהם". איזה פידבקים קיבלת מתלמידייך ותלמידותייך לתארים מתקדמים? "הכרת תודה על כך שהצליחו להתקדם בכמה מישורים. בהדרכתי נסללה עבורם.ן הדרך לפרסום תוצאות המחקר שלהם.ן בכתבי-עת בינלאומיים, ורובם ככולם המשיכו בקריירה אקדמית. ואפילו היו שהתקבלו למוסדות ידועי-שם בארה"ב, כגון אוניברסיטת דיוק, ואוניברסיטת פנסילבניה".

משלימה בשעות הקטנות של הלילה מאמרים ומכינה מערכי שיעור, מבלי לקפח את משפחתה. בשעות הפנאי היא משלבת פעילויות לילדים בהדגמת אפקטים של אור וצל, כמו קשת בענן, התהפכות ופיזור, כמו גם מיקוד של עדשות בטבע. לצד פעילותה המחקרית האינטנסיבית, משקיעה פרופ' קרבצ'בסקי מאמצים כבירים בתחום ההוראה האקדמית. והתוצאות מרשימות: בשנים האחרונות הנחתה אלינה סטודנטים וסטודנטיות ממדינות חבר העמים, כאשר בעלי השורשים היהודיים שבהם החליטו לקשור את גורלם עם מדינת ישראל והחלו בתהליכי עלייה ארצה. "התרגשתי מאוד להיווכח שפעילותם המחקרית אצלנו הגבירה את הזיקה לשורשיהם היהודיים. משיחותיי איתם למדתי שיש להם רצון להיות חלק מהמערך האינטלקטואלי של מדינת ישראל. אני גאה להעשיר את המדינה שלי באוצר אינטלקטואלי צעיר ומבטיח". הקשר עם תלמידי ותלמידות המחקר דוברי הרוסית נוצר במהלך הרצאותיה של פרופ' קרבצ'בסקי באוניברסיטאות מובילות במדינות

18 מדע וטכנולוגיה |

עלו והצליחו סיפור הצלחתם של חוקרות וחוקרים שעלו ארצה ממדינות דוברות רוסית הוצג בתערוכה מרשימה 30 שקידמה את משתתפי ומשתתפות הכנס לציון שנה לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ורוסיה

תערוכה מרשימה של חוקרים וחוקרות שעלו ארצה ממדינות דוברות רוסית וקידמו את המחקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עוררה התעניינות רבה בקרב משתתפי שנה לחידוש 30 ומשתתפות הכנס לציון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ורוסיה. בכנס השתתפו שר הבינוי והשיכון ושר לענייני ירושלים – זאב אלקין, שרת החדשנות והמדע אורית פרקש הכהן, שגריר רוסיה בישראל, אנטולי ויקטורוב, ובכירי ממשל משתי המדינות, ביניהם ח"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, וח"כ ולדימיר בילאיק העומד בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל רוסיה. את האישים והא.נשים שכיבדו את הכנס בנוכחותם בירך רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים היימס. במהלך הכנס הוצגו שיתופי פעולה אקדמיים ומחקריים בין חברי הסגל האקדמי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לעמיתיהם ברוסיה: פרופ' אינה חוזין גולדברג, מומחית לביוטכנולוגיה מהמכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, סיפרה על מחקר משותף בנושא אצות ואתגרים גלובליים שנעשה יחד עם פרופ' MSU Lomonsov - אלכסי סולובצ'נקו מ ). ד"ר Moscow State University) אלכסנדר רזניק מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שיתף לגבי תובנות מהמחקר שערך MSUPE- עם פרופ' ולנטינה גריצנקו מ (Moscow State University of Psychology and Education) בנושא השפעת נגיף הקורונה על סטודנטים במקצועות טיפוליים. את האירוע הדיפלומטי הראשון מסוגו אירגנה אלונה קושניר, הממונה על הקשרים עם שוחרים דוברי רוסית במסגרת האגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים באוניברסיטה בראשותו של ג'ף קיי. אלונה הגיעה אלינו לפני כשנה ויש לה חלק משמעותי ביצירת בסיס לשיתוף פעולה עם תורמים פוטנציאליים ממדינות דוברות רוסית.

הכנס והתערוכה הוכתרו בהצלחה. אלונה קושניר (צילום: שי שמואלי)

| אבג 19

משתמשת בדאטה - ומשפיעה על הבריאות

ד"ר נעה דגן, מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, מציעה שימוש באלגוריתם להצלת חיי אדם

20 בינה מלאכותית |

דאטה ואלגוריתמים משפיעים על תחומים רבים בחיינו. השפעותיהם ניכרות, למשל, בפרסומות שמוצגות לנו בגוגל, בשירים ובתוכניות שמומלצות לנו באפליקציות הרלוונטיות ובאופן שבו אנחנו מנווטים את רכבנו בכבישי הארץ. מעתה גם עולם הרפואה ייצא נשכר מההתפתחויות האחרונות בעולמות התוכנה והמידע. ד"ר נעה דגן, חוקרת במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גייסה את כישוריה למען קידום התהליך. "אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של מהפכה בתחום הזה גם ברפואה, וזו זכות גדולה לקחת חלק במהפכה הזו", היא אומרת. נעה דגן גדלה במבשרת ציון. בצבא סיימה קורס תכנות ולאחר מכן שירתה בבית-הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) במגוון תפקידי הדרכה ובפיקוד על קורס תכנות של ממר"ם (מרכז המחשבים ומערכות המידע באגף התקשוב). בסיום שירותה הצבאי למדה רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה תואר שני בבריאות הציבור. את הדוקטורט עשתה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בדגש על אפליקציות קליניות של למידת מכונה ) ברפואה. Machine Learning( פוסט-דוקטורט עשתה במחלקה לביו-אינפורמטיקה רפואית, בבית-הספר לרפואה של הרווארד. ההתמחות הרפואית שלה היא בבריאות הציבור, התמחות שעוסקת ברפואה מונעת ובמחקר אפידמיולוגי. יש לה מילים חמות על האוניברסיטה שהעניקה לה את הכלים הדרושים להמשך הדרך: DRIVE- ואת ה "אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הפכה בשנות הדוקטורט שלי לבית שני עבורי. אני אוהבת את המקום, ומעריכה את העובדה שהנהלת האוניברסיטה נותנת הרגשה שאין דבר שהוא בלתי אפשרי". מדוע בחרת במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע? "מפני שהפוקוס המקצועי שלה מאוד דומה לסוג המחקר שלי, ובעיקר כי הא.נשים בה פשוט נפלאים". תחום המחקר של ד"ר דגן מתמקד באינפורמטיקה רפואית ובדרך

שבה אפשר להשתמש בדאטה ובאלגוריתמים כדי להשפיע לטובה על בריאות המטופלים והמטופלות. "זה כולל שימוש במודלי ניבוי מבוססי בינה מלאכותית למטרות רפואיות ואספקטים שונים של מודלים כמותיים המשמשים ברפואה", היא מפרטת. במקביל לתפקידה המחקרי, ד"ר דגן עובדת במכון המחקר של שירותי בריאות כללית ומנהלת בו את המחלקה לרפואה מבוססת מידע ובינה מלאכותית. "זה אומר שאני גם זוכה ליישם את הדברים שאני חוקרת, וגם מנסה להשפיע לטובה על חיי הרבה מטופלים ומטופלות בישראל". ואם ביישום עסקינן, כאן המקום להזכיר כמה מן המודלים שפיתחה לשם הערכה וניבוי המסייעים לגופים רפואיים לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות במהלך המלחמה בנגיף הקורונה. ד"ר דגן לקחה חלק בפיתוח מודל ניבוי לזיהוי מטופלים ומטופלות שעלולים.ות לפתח בסבירות גבוהה תסמינים אם COVID-19 קשים של יידבקו בנגיף. המודל יושם בקופת חולים כללית, ומשאבים הוקצו על סמך מסקנותיו עבור חולים בעלי סיכון גבוה. בהמשך פיתחה נעה, בשיתוף עם עמיתה ד"ר נועם ברדה, מודל מבוסס נקודות לחיזוי סיכון בקרב האוכלוסייה הכללית. המודל איפשר לא.נשים להעריך את רמת הסיכון שבו הם נתונים על-ידי שימוש באלגוריתם פשוט – ולנקוט בצעדי המניעה המתחייבים. משרד הבריאות הישראלי אימץ את המודל הזה במסגרת מדיניותו למלחמה במגפת הקורונה. תובנה מתחום המחקר שלך? "מודלי ניבוי יכולים לזהות מטופלים ומטופלות שנמצאים בסיכון למחלות עוד לפני שהם חוו אותן (למשל שבץ מוחי), והם מאפשרים לנו לזהות באופן מותאם אישית מי ירוויח מטיפול מונע כבר היום. טיפול מונע הוא בדרך כלל קל בהרבה, אין לו תופעות לוואי רבות, הוא זול, והוא הביטוי היעיל והאפקטיבי ביותר של הרפואה". ובמילים אחרות? "במקום שאדם יעבור שבץ ואולי

אני לא חושבת שאישה צריכה להסתכל על העתיד המקצועי או המדעי שלה בצורה שונה מגבר. אין שום סיבה שאישה לא תוכל להצליח בכל תחום מדעי שהיא תבחר לקדם. חשוב לזהות בשלב מוקדם מהו תחום המחקר שבו רוצים להפוך למובילים ולהתמקד בו

יישאר עם נכות לכל החיים, אלגוריתם מתאים יכול לזהות שהוא נמצא בסיכון גבוה שנים קודם לכן, וטיפול מתאים יכול להביא למציאות חלופית שבה השבץ פשוט לא יקרה, ואותו אדם יחיה עוד שנים רבות בבריאות מלאה". כיצד משלבים חיי משפחה עם קריירה אקדמית? "השילוב של קריירה ומשפחה אפשרי כל עוד מגדירים לעצמנו מראש מה חשוב לנו ומקבלים את ההחלטות האישיות והמקצועיות בהתאם. אני חושבת שהעצה הזו נכונה לנשים ולגברים בדיוק באותה המידה. מקום עבודה אקדמי או אחר שמקבל ותומך בכך שבמקביל לעבודה יש גם משפחה, ומאפשר גמישות בעת הצורך - מאוד עוזר. במקביל, חשוב לגבש תיאום משפחתי שנותן מקום לקריירה של שני ההורים בצורה שוויונית. מעבר לכך, תמיד דגלתי בכך שאי אפשר לעשות הכול ויש דברים שצריך לקבל בהם עזרה חיצונית". מודל לחיקוי? "אמא שלי. מאז שאני זוכרת אותה היא הייתה אשת קריירה בשירות הציבורי ששאפה תמיד לעשות את העבודה באופן הכי מקצועי שאפשר, אבל באותו הזמן הייתה אמא מסורה שהייתה נוכחת מאוד ברמה היומיומית בכל שלב בחיי. כילדה ביליתי הרבה מאוד ימים במשרד שלה וכנראה ספגתי משהו מזה שקריירה ומשפחה הם לא דברים שסותרים אחד את השני".

| אבג 21

שואפת הכי גבוה

, פרי SheSpace - פרויקט ה יוזמתה של ד"ר שמרית ממן, חברת סגל במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, זכה להכרה אות הצטיינות | בינלאומית הוענק לפרויקט מטעם הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה

באחריות כולנו לפעול במשותף תוך שימוש בכל טכנולוגיות החלל הזמינות כדי להתמודד עם שינויי האקלים

International Astronautical .)Federation האות ניתן לצוות המעבדה לחישה מרחוק ודימות פלנטרי על הפרויקט , שיצא לדרך SheSpace החינוכי בתמיכת סוכנות החלל 2017 בשנת

התוכנית, פרי יוזמתה של ד"ר שמרית ממן, מנהלת המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית באוניברסיטת 2021 בן-גוריון בנגב, זכתה בשנת באות הצטיינות מטעם הפדרציה The( הבינלאומית לאסטרונאוטיקה

תשאלו את משתתפות ה- מהי הדרך הכי מגניבה SheSpace לעודד תלמידות צעירות לבחור במקצועות המדע והטכנולוגיה? סביר להניח שתשובתן תהיה חד משמעית - חקר החלל.

22 חקר החלל |

הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ובשיתוף בית יציב. במסגרת הפרויקט נערות מישראל וממדינות אחרות חוקרות באמצעות לוויינים את השפעות הסביבה על האקלים - כל קבוצה באמצעות הלוויין של המדינה שלה, בשיתוף פעולה חוצה גבולות. בנימוקים להענקת האות צוין כי היא דוגמה ומופת She-Space "תוכנית לפרויקטים מתפתחים, שעם הזמן מרחיבים את טווח הכלים והיישומים שלהם, פורצים את גבולות המדינה והשפעתם ניכרת גם ברמה הבינלאומית". חלוקת הפרסים נערכה )IAC( בכנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שהתקיים בדובאי, וההישג המרשים אף זכה לברכתו של תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית: "סוכנות החלל מברכת את ד"ר שמרית ממן על זכייתה .Excellence in 3G Diversity בפרס בהובלת צוות נשים מרחבי העולם, מהווה שמרית דוגמה למצוינות מדעית ואנושית המביאה גאווה רבה לתחום החלל והמדע בישראל". מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בתחום שינויי אקלים וחישה מרחוק, שתכליתו לעודד נערות להתנסות בלימודי מתמטיקה, הנדסה, מדעים וטכנולוגיה. כחלק מן הפרויקט פותחו שיטות לעיבוד תמונות ייחודיות ללוויין ונוס של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתי, והופק מידע סביבתי

רב-ערך מהדמאות הלוויין. לאור הצלחת הפרויקט הצטרפו אליו צוותי מחקר מכמה מדינות (גרמניה, ארצות הברית, וברזיל), ובהמשך נסללה דרכן של דרום קוריאה, ספרד טוגו ופרו, והוא הפך לבינלאומי - .She Space International כך גם הורחבו מקורות המידע הלווייניים: הלוויין ונוס המשיך לשרת את החוקרות מישראל, הלוויין את הגרמניות, הלוויין Sentinel-2 את האמריקאיות, Landsat-8 את הברזילאיות. CBERS והלוויין כל קבוצה עסקה בשאלת מחקר הקשורה לסוגיה סביבתית הרלוונטית למדינה שלה, תוך שימוש בכלי מחקר מתקדמים. "באחריות כולנו לפעול במשותף תוך שימוש בכל טכנולוגיות החלל הזמינות כדי להתמודד עם שינויי האקלים", אומרת ד"ר ממן. She Space - לדבריה, ה חושף חוקרות International צעירות לטכנולוגיות חלל מתקדמות בשיתוף פעולה חוצה גבולות. "אני גאה בכל חברות הצוות ומשתתפות הפרויקט, בארץ ובעולם, ומלאת הערכה על קבלת אות ההצטיינות", הוסיפה.

ד"ר שמרית ממן מציגה את הפסלון שהוענק לה בדובאי (צילם: בן נתנאל)

| אבג 23

אילנה רוזן

חברה אחת סיפרה לי שבקיבוץ שלה היו שומרי לילה שלא רק כיסו את הילדים והילדות שישנו בבתי-הילדים אלא גם הרשו לעצמם לגעת בחלקים המוצנעים של הילדים והילדות הישנים

זכרונות גדילה ירושלמית-הונגרית י ִ ל ֶ אבּ ַ י-בּ ִ ל ֶ אד ַ משפחת שׁ

י ִ ל ֶ אבּ ַ י-בּ ִ ל ֶ אד ַ משפחת שׁ ׀ אילנה רוזן

עצמאיי ופרי הבית ל

24 קוראת במדבר |

אילנה רוזן, פרופסור במחלקה לספרות עברית, מתארת בספרה החדש "משפחת שַׁאדֶלִי-בַּאבֶּלִי – זיכרונות גדילה ירושלמית הונגרית", את חוויותיה כנערה מתבגרת ואת הסכנות שהיא וחברותיה נחשפו אליהן, בעיר ובקיבוץ

ילדותי זו השנייה

מאמרים. בספרה החדש, שאותו כתבה בעברית ובאנגלית, רוזן חצתה את הגבול הדמיוני אך המקובל על רבים.ות שבין הסופר.ת לחוקר.ת. הפעם היא יצאה למסע של זיכרונות ועיבוד של חוויות ילדותה והתבגרותה וה- 60- בירושלים של שנות ה של המאה העשרים, במשפחה 70 של ניצולי שואה מהונגריה. הספר נקרא על שמה של משפחה דמיונית ואידיאלית, עליה נהג אביה של רוזן לספר לה ולאחֶיה. במהלך הכתיבה גילתה רוזן שמקור השם המוזר הזה הוא בדמות פולקלורית של סבתא, ביידיש בּאָבּע, שמנסה לשכנע את נכדיה לסיים את ארוחתם כי חֲבָל, ביידיש שׁאָד, על מה שלא יאכלו; מכאן שזוהי סבתא-חבל, שׁאָדעלע בּאָבּעלע. אביה של רוזן לא שלט ביידיש ולא הכיר את הדמות הזו ובכל זאת משהו ממנה השתרבב לסיפוריו, כפי שקורה בספרות ובתרבות עממית. דא עקא שהמשפחה הירושלמית הזו היתה רחוקה מלהיות אידיאלית, עם זוג הורים למודי טראומות, ארבעה ילדים ששלושה מהם נולדו להורים לקראת זקנתם, קשיי פרנסה, בעיות בריאות והרגשה כללית שטוב שצרות העבר חלפו אך חבל שהמנוחה והנחלה עודן רחוקות. הספר, אם כן, הוא מעין מסע תעתועים בין

לאורך שנות בגרותה זכרה אילנה רוזן את השמירה ההדוקה של אמה כמכבידה ומאיימת. אך באותן שנים היא גם התחילה לשמוע מחברותיה שאותם דברים שאמא שלה השתדלה לשמור עליה מפניהם - קרו להן או לחברותיהן. "חברה אחת סיפרה לי שבקיבוץ שלה היו שומרי לילה שלא רק כיסו את הילדים והילדות שישנו בבתי הילדים אלא גם הרשו לעצמם לגעת בחלקים המוצנעים של הילדים והילדות הישנים", מספרת אילנה רוזן, כיום פרופסור במחלקה לספרות עברית, בראיון לרגל צאת ספרה החדש "שַׁאדֶלִי-בַּאבֶּלִי – זיכרונות גדילה ירושלמית-הונגרית". חברה אחרת, שגדלה בהונגריה, סיפרה לה על מקרה שבו אדם זר, שראה אותה ואת חברתה ברחוב, הצליח לשכנע את שתיהן לבוא אתו לבניין סמוך ושם ביצע בהן מעשים מגונים. "בהביני את כל זאת בשנים האחרונות, שלא כפי שחשתי בגדילתי ובצעירותי, אני מעריכה יותר את מאמציה של אמי להגן עליי מפני פגיעות מיניות", אומרת המחברת. פרופ' אילנה רוזן היא חוקרת של ספרות עממית ותיעודית של יהודים וכתבה עד כה 20- וישראלים במאה ה חמישה ספרי מחקר ויותר מארבעים

העבר המרכז-אירופי של ההורים והמציאות הישראלית שלהם ושל ילדיהם, בין הונגרית מתנגנת לעברית עילגת (של ההורים) או צברית מידי (של הילדים, באזני ההורים), בין השאיפה לגדל ילדים ישראלים "בסדר גמור" (ככותרת ספרה של ההיסטוריונית חנה יבלונקה, על הדור שנולד וגדל בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה) והפיתולים שבדרך עד למימוש שאיפה זו. הספר מורכב מעשרות רשימות או סיפורי זיכרונות קצרים ומעוטר באיוריה של אחות המחברת, הציירת הירושלמית טובה בלמן. רוזן כותבת על הנופים של שכונת ילדותה תל ארזה שבצפון ירושלים, על טיולי שבת לגן החיות התנ"כי, שמאז עבר לדרום העיר, על דמויות של מעין "דודים" ו"דודות", שכמותם זכורים לרבים.ות מבני.ות דורה, ועוד. כמי שמקומה במשפחתה היה של בת בין שני בנים, רוזן מתייחסת לאורך ספרה לדרכים שבהן חוותה והבינה את המקום הזה. נוסף על תיאורים חוזרים ונשנים של נועזות פיזית וספורטיבית, היא מייחדת רשימה שלמה לדילמות של אימהות ובנות בזמנה, ואולי בכל זמן ומקום, שמעסיקה אותן המחשבה בדבר הדרך הנכונה להכין בנות לחיים.

| אבג 25

שוות ציטוט אמירות שנונות מפי נשים מעוררות השראה, מהארץ והעולם, שלא ישאירו אותנו אדישות

נשים הן מנהיגות בכל מקום שאתה מסתכל – ממנכ"לית שמנהלת חברת פורצ'ן ועד עקרת הבית שמגדלת את ילדיה ועומדת בראש משק ביתה. המדינה שלנו נבנתה על ידי נשים חזקות, ואנחנו נמשיך לשבור חומות ולהתריס נגד סטריאוטיפים ננסי פלוסי, יושבת ראש בית הנבחרים בארה"ב 2011-2007 בשנים

מאבקיה של התנועה הפמיניסטית הם למען החינוך, זכות הצבעה, תנאי עבודה טובים יותר, ביטחון ברחובות, טיפול הולם בילדים, רווחה חברתית, מרכזים לקורבנות אונס. אם מישהי או מישהו אומר.ת 'אני לא פמיניסט.ית', אני שואלת: למה? מה הבעיה? דייל ספנדר, סופרת ופמיניסטית אוסטרלית (מתוך ויקיפדיה)

כשהתפרסמתי כבר הייתי מבוגרת ודגלתי בלהעביר את הנושאים שאנשים התביישו לדבר עליהם בצורה הומוריסטית ועם המבטא היקי שלי, אני משערת שזה תפס. לא תכננתי להפוך לגורו או משהו כזה; זה פשוט קרה. אולי כי הייתי בזמן הנכון במקום הנכון ד"ר רות וסטהיימר, סופרת, שחקנית וסקסולוגית, בעלת תואר דוקטור לאות כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב

26 במה חופשית |

אף פעם אל תגבילי את עצמך בגלל דמיונם המוגבל של אנשים אחרים, ואף פעם אל תגבילי אחרים בגלל הדמיון המוגבל שלך

הייתי צריכה ללמוד שלקול שלי יש ערך. ואם אני לא משתמשת בו, מה הטעם להיות בחדר מלכתחילה? מישל אובמה, עורכת דין וסופרת, הייתה הגברת הראשונה בארה"ב 2017-2009 בשנים

אנשים קוראים לי פמיניסטית בכל פעם שאני מבטאת רגשות שמבדילים אותי מאסקופה נדרסת רבקה וסט, סופרת בריטית

מיי ג'מיסון, אסטרונאוטית, מהנדסת ורופאה אמריקאית

אנחנו הרי געש. כשנשים מספרות את החוויות שלהן כאמת, אמת אנושית, כל המפות משתנות. נוצרים הרים חדשים אורסולה קרובר לה גווין, סופרת אמריקאית

עניין שחרור האישה הוא עניין פוליטי ממעלה ראשונה, משום שהוא לא נוגע רק למחצית החברה, אלא לחברה כולה. פיגורה של האשה וכבילתה לא מסיגים לאחור רק את הנשים, אלא הם משפיעים על הגברים והילדים ולפיכך מובילים לפיגורה של החברה כולה ד"ר נוואל א-סעדווי, סופרת ומרצה מצרית (מתוך "שיחה מקומית")

התו הירוק הוא לא רק כלי לעודד התחסנות – אלא הוא גם כלי להקניית ביטחון. מחוסנים ירצו לדעת שהם בסביבת אנשים מחוסנים אחרים ובסביבה בטוחה, ולנו יש את הדרך להקנות להם את הביטחון הזה

אני מייחסת את ההצלחה שלי לזה שמעולם לא ויתרתי או חיפשתי תירוץ

פלורנס נייטינגל, אחות וסופרת, מייסדת מקצוע הסיעוד המודרני

ג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו-זילנד (מתוך מקור ראשון)

כאשר מדברים על אנשים שחורים, המיקוד נוטה להיות על גברים שחורים, וכשמדברים על נשים המיקוד נוטה להיות על נשים לבנות בל הוקס, פמיניסטית אפרו אמריקאית

אנו מציגים לילדות וילדים עולם שיש בו מעט מאוד דמויות נשיות. הם צריכים לראות דמויות נשיות שתופסות מחצית מן העולם, כי זהו המצב ג'ינה דייוויס, שחקנית קולנוע ומפיקה אמריקאית, זוכת פרס האוסקר (מתוך ויקיפדיה)

טרם שמעתי גבר המבקש עצה כיצד צריך לשלב נישואין וקריירה גלוריה סטיינם, עיתונאית ופעילת זכויות אדם אמריקאית

| אבג 27

Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease