עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מדבר בעד עצמו כמעט שלושה עשרים לאחר שהגיע

פרופ’ עלי נוג’ידאת, חוקר בתחום המיקרוביולוגיה הסביבתית במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, מונה לאחרונה לתפקיד מנהל בית- הספר הבינלאומי ללימודי מדבר על הישגיו המדעיים | שם אלברט כץ וכישוריו הניהוליים הם מקור גאווה לקריית האוניברסיטה בשדה בוקר

כיהן כראש המחלקה להידרולוגיה ומיקרוביולוגיה של הסביבה ב’מכון צוקרברג לחקר המים’, היה חבר סנאט האוניברסיטה, עמד בראש ועדת ההוראה של התמחויות המים בבית-הספר הבינלאומי ללימודי מדבר על שם אלברט כץ, וכיום הוא עומד בראשו. אם תרצו, סגירת מעגל. תחום המחקר העיקרי שלו הוא הבנת חשיבותם של החיידקים ותרומתם החיובית לעולמנו. אצל רובנו חיידקים מצטיירים כגורמי מחלות; פרופ’ נוג’ידאת מתייחס אליהם בכבוד. לא רבים מאיתנו יודעים שהתפקיד החשוב ביותר של המיקרואורגניזמים האלה הוא שמירת האיזון של כל צורות החיים על פני כדור-הארץ: “בנוסף לתרומתם לבריאותנו, המיקרואורגניזמים ממחזרים את חומרי-הגלם המרכיבים את כדור-הארץ. בלעדיהם היה כדור-הארץ נהפך למחסן-זבל ענקי. חיידקים יש בכל מקום, במים וביבשה, ומגוון פעילותם הוא כמעט אינסופי”, הוא מסביר. למרות היובש והחום, אדמת

לקריית האוניברסיטה בשדה בוקר הופקד בידיו של עלי נוג’ידאת אוצר יקר - סמכות הניהול של בית-הספר הבינלאומי ללימודי מדבר על שם אלברט כץ. דרך ארוכה עבר פרופ' נוג'ידאת, משולבת בלימודים ומחקרים, עד שהגיע עד הלום. לאחר סיום בית- , התחיל עלי 1976- הספר התיכון, ב הצעיר ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון. את שלושת תאריו עשה במחלקה למדעי החיים. כשסיים את הדוקטורט זכה במלגת פולברייט ללימודי פוסט- דוקטורט באוניברסיטת וושינגטון שבעיר סנט לואיס, במעבדתו של פרופ’ רוג’ר ביצ’י, שם התמחה בתחום הצטרף 1991- ההנדסה הגנטית. ב למכונים לחקר המדבר בקמפוס שדה בוקר כחוקר בתחום המיקרוביולוגיה הסביבתית. במשך השנים הועלה לדרגת פרופסור. הוא לימד קורסים בהנדסה גנטית במחלקה למדעי החיים ובמחלקה לביוטכנולוגיה, הינחה עשרות תלמידים לתארים מתקדמים ופירסם עשרות מאמרים מדעיים. הוא

יעלים התייצבו לפתיחת שנת הלימודים

חקר המדבר | 6