עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עמוק באדמה חוקרים מן הפקולטה למדעי הטבע מציעים להסתמך על קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת ממעבה האדמה לצורך חיזוי רעידות-אדמה

מכונות עובדים עתה על פיתוח רחפן שמבנהו יוכל להתגבר על החסרונות והמגבלות האלה. לפני כמה שנים פותח במעבדתו של ד”ר ארוגטי רחפן בעל כנף כמו של מטוס, עם חיבור קשיח. כנפיו יוצרות כוח עילי לטיסה עם נצילות אנרגטית עדיפה על זו של רחפן רגיל. הוא מסוגל להמריא ולנחות באופן אנכי, לטוס מהר כמו מטוס ולרחף באוויר כמו רחפן. תיכנן ובנה אותו דוד וורסין, בתקופת לימודיו לתואר שני במחלקה להנדסת מכונות. תחום המכוניות ההיברידיות נתן השראה והוביל את אנשי המעבדה לפיתוח רחפן היברידי, שמדחפיו הנושאים את עיקר המשא מונעים על-ידי מנוע בעירה פנימית והמדחפים האחראים על ההיגוי העדין מוּנעים בהינע חשמלי. השימוש במנוע בעירה מגדיל במידה ניכרת את זמן הטיסה וטווח הטיסה של הרחפן בהשוואה לרחפנים בעלי הינע חשמלי בלבד. פתרון אחר שהוצג לאחרונה במעבדה כולל חיבור פיזי של הרחפן עם הקרקע באמצעות חוט. מנוע במתקן קרקעי שומר שהחוט יהיה מתוח כל זמן הטיסה. החיבור הפיזי עם הקרקע מאפשר אספקה קבועה של אנרגיה לכלי-הטיס. במשימת ריסוס אפשר גם לספק את חומר הריסוס מן הקרקע והכלי לא ייאלץ לשאת אותו בזמן הטיסה. יתרון נוסף, אולי המעניין ביותר, הוא האפשרות לנצל את החוט המתוח כדי למדוד במדויק את מקומו של כלי-הטיס במרחב. מדידה כזאת מתאימה להפעלת כלי-טיס באזורים אינו אפשרי. GPS שבהם השימוש ב- נאמנים למשנתם ולפיה השמים הם הגבול ימשיכו אנשי המעבדה לפתח ולהשביח כלי-טיס אוטונומיים. מערכת 'אבג' תעקוב אחר ההתפתחויות ותמשיך לדווח.

להתרעה מפני רעידות-אדמה בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. הן מבוססות על , שלא מזיק, לבין הגל P הפרש מהירויות הגל , הגורם נזק, שנפלטים שניהם בזמן הרעש S עצמו. מערכות אלה דומות לאזעקת “צבע אדום” בזמן שהטיל כבר באוויר, ומותירות שהות של מספר שניות לכל היותר לפני הקטסטרופה. לעומת זאת, קרינה אלקטרומגנטית שנפלטת מרעידת-אדמה דווקא בשלביה המוקדמים (שלבי הנוקליאציה), בתדירויות הגבוהות, נבלעת הרבה פחות ואותה אפשר למדוד. במאמר מציעים שלושת החוקרים להשתמש בצורת ההתפתחות המיוחדת של הקרינה האלקטרומגנטית כפונקציה של הזמן, כפי שהדגימו בעבודותיהם הקודמות, כדי לנפות את הקרינה הנובעת מתהליכי הנוקליאציה של רעידת-האדמה מ”רעשים” של קרינות אחרות, ועל-ידי כך להגיע לאפשרות אמיתית של חיזוי רעידות-אדמה שעות ואפילו ימים לפני שהן נעשות הרסניות. “אנחנו מקווים שפעולה כזאת תביא ברכה לעולם בכך שתמנע אסונות ונזקים הנובעים מהעדר התרעה מוקדמת על רעידות-אדמה”, הם אומרים. אבינעם רבינוביץ הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בן-גוריון. דב בהט הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון. ד”ר ולדימיר פריד הוא מרצה במחלקה להנדסת בניין במכללת סמי שמעון באשדוד.

מדענים מן הפקולטה למדעי הטבע מציעים שיטה חדשה לחיזוי רעידות- אדמה. הפרופסורים אבינעם רבינוביץ ודב בהט, ועימם ד”ר ולדימיר פריד, סבורים שקרינה אלקטרומגנטית הנפלטת ממעבה האדמה תתריע על רעידות-אדמה בצורה אמינה יותר לעומת קרינה סייסמית. עמדתם גובשה Geological למאמר שהתקבל לפרסום ב- היוצא לאור באוניברסיטת Magazine קיימברידג׳, אנגליה. במשך שנים רבות התבסס המחקר של חיזוי רעידות-אדמה על הקרינה הסייסמית (האקוסטית), שלא מנעה עד היום הפסד חיים ורכוש מפני שנכשלה בחיזוי רעידת- אדמה לפני שהיא מתרחשת. כך לא הושגה המטרה הבסיסית במחקר זה. בפרסום הנוכחי מודגש שאין אפשרות לחזות רעידות-אדמה עתידיות באמצעות הקרינה הסייסמית, משום שבשלבים הראשונים של התפתחות רעידת-אדמה, לפני התרחשותה, קרינה זו נבלעת בסלע כדור-הארץ, כך שכבר במרחק כמה קילומטרים ממרכז הרעש אי אפשר לגלות אותה. בזמן התרחשות הרעש עצמו תדירות הקרינה יורדת ומאפשרת למדוד אותה, אבל אז כבר מאוחר להזהיר מפני הקטסטרופה (נשארות שניות ספורות). לכן ירדה לטמיון ההשקעה העצומה, בהיקפים של מאות מיליוני ואולי מיליארדי דולרים, של מדידות סייסמיות בהקשר זה במשך כל השנים. לאחרונה פותחו בישראל מערכות סייסמיות