עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

במאבק בנושא גובה שכר הלימוד והלימודים הושבתו למשך יותר מחודש. כשנפתחו לבסוף שערי האוניברסיטה שמחתי מאוד. חשבתי שאני מוכנה לגמרי ללימודים. הרי למדתי בירושלים בתיכון ליד”ה (שכשמו כן הוא - נמצא ליד האוניברסיטה) וגם ביליתי שעות רבות בקמפוס גבעת רם, אז הייתי בטוחה שארגיש בבית. מהר מאוד התבדיתי. שום דבר לא הכין אותי לתחושה שאני הולכת 300 לאיבוד בתוך המערכת. יחד עם עוד סטודנטים ניסיתי להבין את דרישות הקורסים, איפה מתקיימים התרגולים ומה צריך להביא למעבדות. קיוויתי שיהיה מישהו שיעזור לי להבין מה חשוב יותר ומה פחות, למי פונים בבעיות שונות ואיך מתנהלים בדברים האלה שנקראים אוניברסיטה ומחלקה. אילו ביקשו ממני באותו יום ראשון באוניברסיטה לנחש שנה, אין ספק שלא הייתי 20 איפה אהיה בעוד מהמרת שאעשה שלושה תארים ואהיה חוקרת ומרצה באוניברסיטה. שנה? 20 ומה איתכם? איפה תהיו אתם בעוד

ד”ר נטע סל-מן, המחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה

הלימודים שלי באוניברסיטה העברית היו שנה, באוקטובר 20 אמורים להתחיל לפני . בדיוק חזרתי לארץ מטיול במזרח 1998 הרחוק זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים ללימודי התואר הראשון באוניברסיטת בן- גוריון הגעתי לפני כמה עשורים היישר ממכינה קדם-אקדמית ב’בית ברל’. מנהל המכינה היה ד”ר שלמה בן-עמי, לימים היסטוריון בעל שם עולמי ושר בממשלת ישראל. שלמה לימד אותי היסטוריה, אחד המקצועות שאהבתי לצד מתמטיקה ולשון עברית. בסיומה של תלמידים, הוענקו 120 המכינה, שלמדו בה מלגות לימודים לשנה ראשונה באוניברסיטה לארבעה תלמידים. אני הייתי אחד מארבעת בני המזל. בן-עמי הציע לי ללמוד היסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ולהתמחות בהיסטוריה צבאית. מנגד, יעקב וורטמן, המורה שלי למתמטיקה וסגן מנהל המכינה, ניסה לשכנע אותי ללמוד מתמטיקה (הצטיינתי במקצוע הזה). אחרי התלבטות ארוכה החלטתי להירשם ללימודי ארכיאולוגיה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה הצעירה, אוניברסיטת בן-גוריון, שכמה מחבריי העפולאים שלמדו בה המליצו לי עליה. שנת הלימודים באוניברסיטה החלה שבועיים לפני סיום הלימודים במכינה והיה עליי לבקש מהנהלת המכינה אישור להתייצב שם ביום הלימודים הראשון. באותו יום חגיגי פגשתי שתי ידידות שלי שהציעו לי לבוא אתן לשמוע שיעור באחד הקורסים בחוג למקרא שנשא את השם “פרקים בספר

והייתי אמורה להתחיל ללמוד במסלול דו-חוגי בלימודי סביבה וביולוגיה. אבל ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים פתחה התאחדות הסטודנטים

אותי לקורס של מרצה אחר. בצר לי ניגשתי למאיר ועדכנתי אותו בנוגע להתפתחויות. מאיר קיבל אותי מיד לקורס, ומאז הכול היסטוריה. סיימתי את לימודיי לתואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ובמקרא ב”בן- גוריון”, והמשכתי בלימודי תואר שני ותואר שלישי במקרא באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיי באוניברסיטה העברית סיימתי תואר ראשון נוסף, בלשון עברית, באוניברסיטה בן-גוריון. באותה עת לקחתי חלק פעיל בחיי הקמפוס הבאר שבעי - הייתי מדריך חברתי במעונות ד’ ויו”ר מועצת הסטודנטים. במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום שימשתי בתפקידים שונים, מעוזר הוראה ועד לראש המחלקה.

שמואל”. את הקורס לימד מאיר פארן ז”ל, איש מלא כרימון ומורה בחסד עליון, ששיעוריו היו חוויה בלתי-רגילה. לאחר השיעור מיהרתי למדור הרישום, ששכן בעת ההיא בבית היאס, וביקשתי להירשם למחלקה למקרא במקום למחלקה לארכיאולוגיה. ואולם היועץ בחוג למקרא סירב לרשום אותי לקורס של מאיר פארן בנימוק שהקורס מלא ורשם פרופ’ שמיר יונה, המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום

15 | אבג