עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

איך בדיוק עושים זאת? “בודקים ברמה המולקולרית איזה חלבונים מעורבים בזיהוי , ומה הן DNA ובתיקון ה- התוצאות כשהתיקון נכשל". זוהי ממש התערבות בנוסח מדע בדיוני, הלא כן? “נכון. אנחנו מחדירים גֶנים למוחו של אורגניזם ואז חוקרים את השפעתו של גֶן תקין לעומת גֶן פגום. צריך לגדל תאים אנושיים בתרבית, ואז אפשר לחקור ברמת DNA התא איך התיקון של נזקי מתבצע". באוניברסיטת בן-גוריון מצאה ד"ר טויבר בית מקצועי שמאפשר לה לפתח את כיווני המחקר המעניינים אותה. בסיוע הסטודנטים שעובדים במעבדתה היא מנסה לפתור את החידות המולקולריות על בסיס הרעיונות החדשים של תלמידיה. "תרומתם של הסטודנטים חשובה מאוד לקידום המחקר הנעשה במעבדה", היא אומרת. איך משלבים קריירה מדעית עם חיי משפחה? “בעלי, הדר שטיינברג, שהוא פרופסור לפיסיקה, מבין את האילוצים של הקריירה שלי, ואני מבינה את האילוצים שלו. שנינו מתחלקים בגידול שתי בנותינו. כשאני עומדת לסיים עבודת מחקר, בעלי נרתם לעבודות-הבית יותר מאשר בימים רגילים. כל אחד מאיתנו תומך בקריירה של רעהו, זוהי נוסחת ההצלחה שלנו". מה ייחשב בעינייך פריצת דרך בתחום מחקרך? השנים האחרונות לא 30- “ב הייתה שום פריצת דרך קלינית בתחום של טיפול במחלות השיכחה. נכון לעכשיו, כל התערבות קלינית שתביא להאטה או לבלימה של מות תאי עצב תתבטא בשיפור משמעותי באיכות חיי החולים ובני משפחותיהם".

צילום: מוניקה עינב

מחקר פורץ-דרך. ד"ר דבורה טויבר

שלא DNA הצטברות נזקי תוקנו היא הסיבה להצטברות של תסמינים נוירולוגיים המעידים על מחלות השיכחה לסוגיהן. עוד מצא המחקר שבמוחם של חולי אלצהיימר יש רמות נמוכות , מה שפוגם sirt 6 של האנזים . DNA ביכולתם לתקן נזקי  מגן sirt 6- “המחקר שלנו מראה ש על המוח ומונע את התנוונותו. אנחנו מאמינים שהתוצאות שלנו חשובות מאוד למניעה עתידית של מחלות נוירו-דגנרטיביות (ניוון עצבי) ולפיתוח טיפול בהן", אומרת ד"ר טויבר. 39 דבורה טויבר נולדה לפני שנים במקסיקו. היא דור שלישי ליוצאי ברית המועצות לשעבר, בולגריה וספרד. בילדותה הייתה חברה בתנועת הנוער הציוני במקסיקו סיטי ונטענה באנרגיות ציוניות. לישראל עלתה לבדה בגיל והתיישבה בירושלים. במכינה 19

הקדם-אקדמית המיועדת לעולים חדשים למדה עברית, ובסיום לימודיה התקבלה ללימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית. גם את לימודי התואר השני והדוקטורט עשתה שם, בהנחייתה של פרופ’ חרמונה שורק, לימים דוקטורית לאות כבוד של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נושא הדוקטורט שלה הוא מנגוני בקרה של גֶנים בתפקוד המוח. את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת הרווארד, הצטרפה למחלקה 2014 ובשנת למדעי החיים באוניברסיטת בן- גוריון. במעבדתה עוסקים החוקרים בהבנת המנגנונים המתקנים ובהשפעתם על DNA נזקי מחלות הקשורות להזדקנות. “ככל שמתבגרים צוברים יותר , ותיקונם הוא תנאי DNA נזקי לאריכות חיים", היא אומרת.

15 | אבג