עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ב 150,000- ישראל מאובחנים כיום כ חולים במחלות הדמנציה השונות. בשנים הקרובות מספרם צפוי לעלות. הטיפולים המוכרים כיום מאיטים את התקדמות מחלות השיכחה, אך עדיין לא ידוע כיצד ניתן לבלום את הידרדרותה לאורך זמן. תרחיש אופטימי במקצת מקורו במחקר של ד"ר דבורה טויבר, חברת סגל המחלקה למדעי החיים: עולה ממנו כי הצטברות שלא תוקנו היא הסיבה להופעת DNA נזקי תסמינים נוירולוגיים של מחלות השיכחה. דמנציה (שיטיון, או בשם החדש קהיון) פירושה ירידה דרמטית בתפקודו הקוגניטיבי של האדם. ממקרי הדמנציה מופיעים באוכלוסייה 95% מבוגרת שאין לה קשר ברור לגורמים גנטיים או סביבתיים. על-פי אחת הסברות המקובלות שלא עבר DNA נגרמת ההזדקנות על-ידי נזק ב- תיקון. “במחקר החדש בדקנו מודל להצטברות במוחו של עכבר על- DNA מואצת של נזקי , המתקן נזקים sirt 6 ידי מחיקת אנזים בשם ", אומרת ד"ר טויבר. “מחיקת האנזים DNA ב- גרמה לליקויי למידה והתנהגות אצל העכבר, בד בבד עם גידול מספר התאים המתים והופעת תסמינים שונים, כמו הצטברות ו’זירחון’ של חלבון ) molecular marker הידוע כסמן ( Tau בשם של אלצהיימר, דמנציה פרונטו-טמפורלית (המחלה שכיחה בעיקר בקרב גברים בעשור 20- השישי ובעשור השביעי לחייהם) ועוד כ סוגים של מחלות השיכחה". ידוע שבמוחם של חולי אלצהיימר, פרקינסון בהשוואה למוח DNA יש יותר נזקים ב- ALS ו- בריא, אבל לא היה ידוע מה קדם למה, הנזק או הופעת התסמינים הפתולוגיים. DNA ב- Cell המחקר החדש, שפורסם בכתב-העת , מצביע על קשר סיבתי, כלומר: Reports מזכירה נשכחות מחקרה של ד"ר דבורה טויבר, חברת סגל המחלקה למדעי החיים, מצא קשר בין נזקי לתסמינים נוירולוגיים של אלצהיימר DNA

בכוח המוח. פרופ’ אלון מונסונגו

מראים 2007 ממצאי סקר אמריקני שפורסם בשנת שניות מאובחן בארה"ב עוד חולה במחלת 72 כי כל מיליון חולי 5- אלצהיימר. כיום יש בארה"ב יותר מ מיליון, כתוצאה 15 הוא 2050 אלצהיימר, והצפי לשנת אחוזים מן 5 מן העלייה הקבועה בתוחלת החיים. רק החולים לוקים במחלה זו בגיל צעיר. “אחד מסימני- ההיכר הבולטים של המחלה הוא הצטברות ושקיעה של חלבונים באזורים במוח הקשורים בפעילות קוגניטיבית", מסביר פרופ’ אלון מונסונגו, מן המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, לשעבר מופקד הקתדרה לעתודה מדעית לחקר אלצהיימר ומחלות ניווניות של המוח על שם זהבה וחזי ורד. מחקריו של פרופ’ מונסונגו מציעים גישה חדשנית לאיבחון ולטיפול במחלות ניווניות של המוח, בהתאם למעורבות מערכת החיסון בתהליכי ריפוי של המוח. הם צפויים להעמיד לרשות מדע הרפואה אמצעים חדשים לאיבחון, טיפול ושיפור איכות החיים של חולי אלצהיימר. התסמינים של מחלת אלצהיימר נובעים בין היתר מירידה בפעילות האצטילכולין, שהוא מוליך עצבי מרכזי באזורים במוח המשמשים ללימוד ולזיכרון. מעכבי האנזים כולינאסטראז, הגורמים לעלייה בכמותו של המוליך העצבי אצטילכולין, משמשים כיום לטיפול בחולי אלצהיימר ומקילים על מיליוני חולים בעולם. ואולם כל התרופות הקיימות כיום מספקות הטבה סימפטומטית בלבד, ולזמן מוגבל. מה הן נורות האזהרה לפני הופעת תסמינים ראשונים של מחלת שיכחה? פרופ’ מונסונגו: "דמנציה היא חלק מתהליך ההזדקנות. להערכתנו, כאשר תהליך ההזדקנות מואץ, מואצת גם ההידרדרות הקוגניטיבית. מחקרנו מתמקד בהנחה שהזדקנות או תפקוד לקוי של מערכת החיסון (לדוגמה, עקב 'סטרס' כרוני, תזונה לקויה או העדר פעילות ספורטיבית) היא גורם משמעותי לירידת יכולתו של הגוף לתקן נזקים, בכללם נזקי המוח, ולהאצת הדעיכה הקוגניטיבית". מהו השלב הבא במחקרכם? "פיצוח הדיאלוג המתנהל בין המוח ומערכת החיסון יאפשר אבחון מוקדם של אלצהיימר והתערבות בתהליכים דלקתיים שיש להם השפעה קריטית על תהליך המחלה". המגפה 21- של המאה ה

מדעי המוח | 14